מדד עוני חדש ידווח על פחות עניים מבמציאות

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תתחיל להכין מדדי עוני נוספים למדד של הביטוח הלאומי החל משנה הבאה. אך בעוד ששימוש במדד נוסף הוא חיובי כשלעצמו, השינוי מעלה חשש שאופן החישוב שמציע האוצר יביא לכך שמספר העניים יהיה קטן הרבה יותר מהמציאות.

בעוד שהמדד של ביטוח הלאומי מתייחס רק להכנסות האוכלוסייה כדי לקבוע את מספר העניים בישראל, המדד החדש יקח בחשבון גם את ההטבות הישירות והעקיפות שהם מקבלים מהמדינה. לדוגמה משפחות עניות שמקבלות סבסוד לגני ילדים, הנחות בחשמל ובארנונה, מרכזי קליטה ועוד שורה של הטבות שכאלו.

הבעיה היא שהמדד החדש לא יקח בחשבון את ההטבות הגדולות שמקבלות השכבות המבוססות באוכלוסייה, החל מהטבות המס על הפרשות לקרנות השתלמות וקרנות פנסיה או פטור ממס שבח על מכירת דירה שהתקבלה בירושה.

ביטוח הלאומי הביעו בעבר חשש שמדד שכזה, המתייחס רק להטבות שמקבלים העניים ולא להטבות שמקבלות השכבות המבוססות, יספק נותנים מעוותים. זאת, משום שהאוכלוסייה הענייה תחושב כנמצאת במצב טוב יותר, בעוד שמצבה של שאר האוכלוסיה לא ישתנה. כך ירשמו פחות עניים והפער בינם לבין העשירים יהיה קטן יותר.

הטבות המס שמגיעות למשפחות המבוססות אדירות בהיקפן: רק הטבות המס על קרנות השתלמות שוות כ־6 מיליארד שקל בשנה, הטבה ש־93% מהשכירים בעשירון העליון נהנים ממנה. לשם השוואה, כל תקציב הסיוע בשכר דירה ומענקי דיור שונים למשפחות במצוקה עמד בשנה שעברה על כ־2 מיליארד שקל.

המדד החדש הוא תוצאה של נסיונות האוצר ליישם את מסקנות הועדה למדדי עוני נוספים שקמה בתקופת ממשלת אולמרט. הממשלה החליטה לבנות את המדדים הללו ב־2010, אבל התנגדות עזה של הביטוח הלאומי, בעזרת שר הרווחה דאז משה כחלון, סיכלה את הניסיון.

גורמים בביטוח הלאומי התבטאו אתמול בחריפות על התנהלות אנשי האוצר: "התעלמו לחלוטין מהערותינו בעניין הזה. לא הגיוני רק להתרכז בהטבות לעניים, אלא צריך לעשות דיון מסודר על כל ההטבות שמקבל כל הציבור".

שר הרווחה חיים כץ מנהל משא ומתן עם האוצר ועוד לא הכריז אם יתמוך בעמדת הביטוח הלאומי נגד המדד החדש.

תגובת האוצר: "מדד זה הינו מדוייק יותר וכולל בתוכו מרכיבים שנמדדים בעולם, אך בישראל לא נלקחו בחשבון ולכן לא ניתן היה לקבוע מראש אם זה יעלה או יוריד את מספר העניים. נציין כי המטרה היא לקבל תמונה מדוייקת יותר של המצב".