"ביטול דין קדימה בפירוק חברה יפגע קשות בעובדים"

במשרד המשפטים מתכוננים לגל תגובות והתנגדויות לסעיפים שונים ברפורמה המהפכנית בתחום חדלות הפירעון, וכבר אתמול, 24 שעות לאחר פרסום תזכיר החוק בנושא, התקבלה התנגדות ראשונה בשם העובדים. במסגרת הרפורמה שיזמה שרת המשפטים איילת שקד הוצע לבטל כמעט כליל את מעמד דין קדימה הקיים כיום, שבו המדינה (בעיקר רשות המסים, ביטוח לאומי ורשויות מקומיות) ועובדי החברות הקורסות עומדים בראש התור לקבלת החזר החובות כלפיהם. בהצעה הוסבר שביטול העדיפות לעובדים לא תפגע בהם מפני שביטוח לאומי ישלם את כל המגיע להם ולאחר מכן יוכל לנסות לקבל החזרים מקופת החברה שקרסה במעמד זהה ליתר הנושים הרגילים.

עו"ד אופיר רונן, המייצג עובדים, הזדרז לשגר מכתב לשרה שקד ולמשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט, ובו הציג שלוש דוגמאות לפגיעות שונות בעובדים במקרה שתאושר הרפורמה. בראש בראשונה טוען רונן שהשינוי יפגע קשות במועד שבו העובדים יכולים לקבל את הכספים המגיעים להם.ידוע שעובדים מחכים יותר משנה לקבלת הכסף מביטוח לאומי. לעומת זאת, תשלום משכורות בחברות קורסות נעשה כיום היישר מקופות החברות, לרוב בתוך כמה ימים. הטענה היא שעובדים יצטרכו להמתין חודשים למשכורת שלא שולמה להם טרם הקריסה וייפגעו מכך קשות.

עו"ד אופיר רונן צילום: עמית שעל

טענה נוספת היא שתקרת דין הקדימה היא כעת 36 אלף שקל, ואילו תקרת הגמלה לעובד מביטוח לאומי היא 112 אלף שקל. לכן עובדים ותיקים שהחוב כלפיהם גדול יכולים כיום לקבל את שני הסכומים הן מהחברה והן מביטוח לאומי. אם יבוטל מעמד הקדימה של העובדים, הם יפסידו את 36 אלף השקלים וייהנו רק ממה שביטוח לאומי ישלם להם. הטענה השלישית היא שביטוח לאומי מסרב לשלם לעובדים רכיבים שונים שכן ניתן לקבל במסגרת דין קדימה, למשל הפרשי שכר על התקופה שקדמה לשנה האחרונה, ימי חופשה צבורים מעבר למינימום בחוק והודעה מוקדמת לעובד בעל ותק של פחות משנה. המצב הנוכחי מאפשר לעובדים לקבל את הסכומים הללו מקופת החברה שמנהל נאמן או מפרק, אך אם ייאלצו לפנות רק לביטוח לאומי, לא יקבלו עליהם תשלום. נראה שלפחות עם חלק מהטענות ניתן להתמודד באמצעות תיקונים קלים ברפורמה עצמה, למשל בקביעת הוראה שהמשכורת האחרונה תשולם מקופת החברה באופן מיידי ורק לאחר מכן ייערך קיזוז מול ביטוח לאומי.

עם זאת, תזכיר החוק שהופץ אתמול אינו כולל אומדן של העלויות התקציביות הצפויות בעקבות הרפורמה, ואלה עשויות להיות גבוהות מאוד, בעיקר אם המדינה תצטרך לשלם לעובדים במקום החברות שקורסות. הרפורמה כוללת עוד הצעה: שהמדינה תשלם את שכר הנאמנים בתיקי פשיטות רגל, ומובן שגם איבוד זכות הקדימה יוביל לאובדן הכנסות ממסים ותשלומים נוספים. מנגד, מאחר שהרפורמה המוצעת כוללת גם פגיעה בקדימות של הבנקים כנושים מובטחים, נראה שהמדינה תהיה חייבת לספוג נזק כלשהו.

משרד המשפטים הקצה כחודשיים לקבלת הערות הציבור על הטיוטה של הרפורמה, ולאחר מכן תופץ גרסה סופית של החוק. השרה שקד כבר הודיעה שבכוונתה לפעול לאישור הרפורמה בכנסת עד תום המושב הבא.