מחיר הגז ירד, הרווח יישאר בידי עידן עופר
הנהנות העיקריות משינוי המחיר במתווה הגז הן ארבע תחנות כוח פרטיות חדשות, שתיים מהן של עידן עופר. הצרכן לא ירגיש שינוי כיוון שחברת החשמל תמשיך לשלם מחיר גבוה שרק יעלה. גם הורדת תעריף החשמל הקרובה יכלה להיות משמעותית יותר
אישור מתווה הגז הממשלתי וסוגיית תמחור הגז מגלמים צ'ופר לטייקונים שמתכוונים להקים תחנות כוח פרטיות עד סוף העשור. מדובר בארבעה פרויקטים גדולים שטרם חתמו על חוזה גז: תחנת הכוח בבאר טוביה (IPM), בהספק של כ־400 מגה וואט, שאמורה לקום על ידי אברהם נניקשווילי; תחנת הכוח צומת אנרגיה, שאמורה לקום בין השאר על ידי דור אלון, בהספק של כ־360 מגה וואט, ושתי תחנות כוח של I.C.POWER של חברת קאנון (לשעבר החברה לישראל) – אחת במפעלי כיל, בהספק של עד 300 מגה וואט, והשנייה בבית הזיקוק בחיפה (בז"ן) בהספק של כ־150 מגה וואט.
קראו עוד בכלכליסט:
- המתווה שעליו תצביע היום הממשלה: אין תחרות, אין פיקוח מחירים ואין צינור שני
- המדינה ויתרה לחברות הגז: יחויבו להשקיע רק 7% מהרכש בישראל
- מתווה הגז: סביר, לא יותר
העתירה כבר בדרך?
הוועדה לאיתור ממונה על הגבלים תהיה חסויה
הרכב הוועדה עדיין לא נקבע, ובנציבות המדינה הודיעו שגם לאחר גיבושה שמות החברים בה יהיו חסויים
הדס גליקו ומשה גורלי
לכתבה המלאה 
על פי המתווה הממשלתי, תחנות אלו יוכלו לחתום במרץ הקרוב על חוזה גז חדש במחיר בסיס של 4.7 דולר ליחידת אנרגיה והצמדה לתעריף ייצור החשמל, זאת בעוד חברת החשמל משלמת כיום כ־5.8 דולר. בסוף העשור יגיע המחיר שישלמו תחנות הכוח הפרטיות לכ־5.5 דולר ליחידת אנרגיה, ואילו זה של חברת החשמל יגיע לכ־7 דולר ליחידת אנרגיה. התחנות יכולות לבחור גם בהצמדה לממוצע העסקאות במשק או למחיר הנפט.
לכאורה יש כאן עיוות לטובת יצרניות פרטית ובמשרד האוצר מכירים את העיוות, ולכן מעניקים שתי אפשרויות עתידיות לטפל בו. הראשונה היא לפתוח את שוק החשמל לתחרות מלאה, כך שתחנות כוח פרטיות יוכלו לספק חשמל גם לאזרחים ולא רק למפעלים. זה אולי יוריד את תעריף החשמל של האזרח, אבל יכה קשות בחברת החשמל, שעדיין סוחבת התחייבויות של כ־71 מיליארד שקל. מדובר בחברה ממשלתית ומישהו יצטרך לכסות את ההתחייבויות האלו. כלומר, גם אם תעריף החשמל לא יכסה את החובות, הממשלה תצטרך לכסות אותם על חשבון דברים אחרים.
צילום: אלבטרוס האפשרות השנייה היא לקבע תעריף ייצור חשמל נמוך יחסית, כך שבעלי תחנות הכוח ירוויחו ביחס ישיר לרווח של אחרות, כלומר למנוע בוננזה ציבורית ברכישת גז זול ומכירת חשמל יקר. מי שאמור להיות אחראי על זה הוא שר האנרגיה יובל שטייניץ בכובעו כאחראי על רשות החשמל החדשה. זו אמורה לקום בינואר 2016 ולקבע מדיניות לפי החלטות השר, לרבות תמחור חשמל. ריסון מחיר עתידי ישאיר את הטבת מחירי הגז במסגרת נורמטיבית של רווח שלא על חשבון האזרח הפרטי.
המתווה משאיר את ישראל עם ספק גז אחד
ממשלת ישראל אישרה אתמול כצפוי את מתווה הגז הממשלתי, ובכך יצרה מבנה חדש למשק האנרגיה בישראל. המבנה הזה עדיין עקום ומספר ספקי הגז נותר בדיוק כמו שהיה לפני שנה - אחד בודד, מאגר תמר, וזה עד להודעה חדשה.
מספר הספקים אמור לעלות בשנה וחצי הקרובות, פרק הזמן שבו חייבים להימכר מאגרי כריש ותנין לשחקן חדש. אבל מי שירכוש את המאגרים לא יתחיל למכור גז כבר ב־2017, כיוון שהוא יצטרך לפתח בנפרד שני מאגרי גז שונים, לחבר ביניהם ולחבר אותם לחוף. כל זה יארך לפחות 30 חודשים ויעלה על פי ההערכות בין 2 ל־3 מיליארד דולר. וכל זה במציאות שבה אין לאותו שחקן חדש חוזי גז שמבטיחים הכנסות ויעזרו לממן את הפיתוח. בשורה התחתונה, הספק החדש יגיע למשק בסביבות שנת 2019.
חברת החשמל נשארה עם החוזה הכי גרוע
לאורך הדיונים וגיבוש גרסאות המתווה בחשו משרדי הממשלה בסוגיית המחיר, אבל בשורה התחתונה חברת החשמל, הלקוח הכי גדול במשק, נותרה לאחר אישור המתווה עם חוזה הגז הכי גרוע מבין כל השחקנים.
יובל שטייניץ, שר האנרגיה צילום: אוראל כהן חברת החשמל משלמת היום כ־5.7 דולר ליחידת אנרגיה, לעומת כ־5 דולר שמשלמות תחנות הכוח הגדולות. אם לא די בכך, מחיר הגז בעסקת הבסיס של חברת החשמל יגיע בסוף העשור לכ־7 דולר, וזאת לעומת כ־5.5 עד 6 דולר של תחנות הכוח הפרטיות, פער שיכול להגיע עד לכ־22%.
בדיקת לוחות הזמנים של אישור המתווה ביחס לחתימת חוזה חברת החשמל מורידה מהאחריות של בכירי החברה שחתמו על חוזה אספקת הגז לפני שלוש שנים, אבל בסופו של דבר, ולא לפני שינויים קיצוניים במחירי הדלקים בעולם, חברת החשמל משלמת מחיר גבוה.
חוזה חברת החשמל אושר ביוני 2012 תחת לחץ ממשלתי גדול. היתה זו תקופה שאספקת הגז ממצרים נותקה כמעט בן לילה ומספר ספקי הגז למשק היה בדיוק אחד - מאגר תמר. זה ניהל משא ומתן עם בכירי חברת החשמל במציאות בה ייצור החשמל בוצע באמצעות סולר יקר ומזהם, ותעריף החשמל זינק ביותר מ־32% בין אוגוסט 2011 למאי 2013.
החוזה קבע אז מחיר בסיס של 5.04 דולר ליחידת אנרגיה והצמדה מוזרה עד תמוהה של 1% בכל אחת מ־8 השנים הראשונות של החוזה, בנוסף להצמדה למדד המחירים לצרכן האמריקאי. התוצאה היא שמחיר הגז של חברת החשמל ימשיך לעלות כל שנה ועד לתחילת העשור הבא. מי שאישר את החוזה ופיקח עליו היו רשות החשמל בראשות היו"ר המודחת אורית פרקש־הכהן, אגף התקציבים, הממונה על ההגבלים המתפטר דיוויד גילה וממשלת ישראל. כולם טענו שזה אולי לא מושלם, אבל בהתחשב בנסיבות (היעדר גז מצרי) זה הכי טוב שיש. בדיוק אותו הסבר שניתן גם כעת, בגיבוש המתווה.
עידן עופר צילום: בלומברג הבעיה הכי גדולה היא שעלות הגז משפיעה על תעריף החשמל, וזה עלול לעלות או במקרה ההפוך לרדת בצורה מתונה מדי. כך למשל, כבר בחודש הבא אמור לרדת תעריף החשמל ב־6%–8%, בעיקר בשל צניחת מחירי הפחם ושער הדולר. בגלל שהגז דווקא התייקר וימשיך להתייקר, הוא קיזז מההוזלה המיועדת של תעריף החשמל כ־1.5%–2%.
חברות הגז לא יסכימו לשינוי בתנאים
תחנות הכוח הפרטיות היו חכמות מספיק להצמיד את מחיר הגז שלהם לתעריף ייצור החשמל, ולכן כבר במרץ הקרוב מחיר הגז שלהן יהיה כ־4.7 דולר. במשרד האוצר מאשרים את הנתונים, אבל מציינים שכיום זה אולי נראה אחרת בגלל צניחת מחירי הפחם או הדולר (שמשפיעים על תעריף הייצור, ומכאן על מחיר הגז של תחנות הכוח הפרטיות), אבל בין מרץ 2013 ולאורך 2014, כשמחיר הנפט היה גבוה, חברת החשמל נהנתה ממחיר גז נמוך. לפיכך, כך לתפיסת האוצר, לא נכון למדוד את החוזה נקודתית היום אלא לאורך זמן.
במשרדי הממשלה מסרבים בכל תוקף לשמוע אפילו על אפשרות כלשהי של פתיחת חוזה חברת החשמל, מה גם שמבחינת חברות הגז מדובר בעילה למלחמה. הסיבה העיקרית היא שחוזה הגז מול חברת החשמל מימן את פיתוח מאגר תמר, לרבות הלוואות במאות מיליוני דולרים מבנקים זרים. פתיחת החוזים גם סותרת מבחינת הממשלה את פסקת היציבות הרגולטורית שקיימת במתווה.
חברת החשמל שותקת בינתיים, ולא ברור מה יש לה לעשות. החברה אמנם מתחילה להתייצב פיננסית וסיימה את 2014 ברווח נקי של כ־151 מיליון שקל, לעומת הפסד של כמיליארד שקל ב־2013 וב־2012. את הרבעון הראשון סיימה ברווח נקי של 52 מיליון שקל אבל היא עדיין סוחבת על גבה התחייבויות של כ־71 מיליארד שקל. חוזה גז עם מחיר גבוה לא יעזור לה לאורך זמן, לא לייצוב הפיננסי ולא מול המתחרים.
