העליון: הבנקים ישיבו לגד זאבי 250 מיליון שקל על ריבית פיגורים שגבו מחברות בבעלותו

ההשבה נעשית על תקופה של שנתיים וארבעה חודשים כשעל פי בית המשפט בתקופה זו לא היתה להם הצדקה כלכלית סבירה לגבות את ריבית הפיגורים. ביהמ"ש חייב עוד את הבנקים לשלם למשרד ארדינסט בן נתן ושות' שכר טרחת עורכי דין בסכום כולל של 6.2 מיליון שקל

בית המשפט העליון פסק הבוקר כי הבנקים הגדולים יצטרכו להחזיר לגד זאבי כ-250 מיליון שקל על ריבית פיגורים שגבו מחברות בבעלותו. ההשבה נעשית למעשה על תקופה של שנתיים וארבעה חודשים בה הבנקים גבו ריבית פיגורים של 3% וכעת על פי בית המשפט העליון נקבע כי בתקופה זו לא היתה להם הצדקה כלכלית סבירה לגבות אותה.

קראו עוד בכלכליסט:

• לבקשת צ'רנוי: התראת פשיטת רגל לשותפו העסקי לשעבר גד זאבי
• מיכאל צ'רנוי חידש את הליכי פשיטת הרגל נגד גד זאבי

 

הקביעה של בית המשפט העליון מגיעה לאחר דיון במחוזי ועוסקת בהלוואה שנטל זאבי בשנת 1999 לרכישת מניות בזק בהיקף של כ-640 מיליון שקל . שנה לאחר מכן היקף ההלוואות הורחב ל-730 מיליון שקל כאשר החזיק 19.6% מהון המניות של בזק. בנק הפועלים היה הממן הגדול ביותר עם 31% מסך המימון ובנק לאומי העמיד 24% מסך המימון. מלבד שני הגדולים השתתפו גם יתר הבנקים כאשר הבינלאומי העניק 16% מסך ההלוואה, בנק דיסקונט ובנק מזרחי טפחות כ-10% מהיקפה כל אחד ומרכנתיל ואגוד כ-4% כל אחד.

 

גד זאבי

 

בדצמבר 2001 זאבי והחברות בבעלותו – זאבי אחזקות וזאבי תקשורת – הפרו את תנאי ההלוואה מול הבנקים כאשר לא עמד בהחזרי החוב והבנקים החלו לגבות על החוב ריבית נוספת של 3% בעקבות פיגורי התשלומים.

 

בתחילת 2002 הבנקים פנו לבית המשפט בבקשה למנות כונס נכסים – תהליך שנמשך כ-7 שנים עד שבנומבר 2009 מכרו הבנקים את מניותיו של זאבי בבזק וקיבלו עבורם תמורה של 3.1 מיליארד שקל, סכום שכיסה את החובות של זאבי בנוסף להוצאות הכינוס ואף השאיר בידם כחצי מיליארד שקל שחזרו לקופת החברות של זאבי.

 

אלא שזאבי עתר לבית המשפט בבקשה שזה יורה לבנקים להחזיר לו מאות מיליוני שקלים שכן לטענתו הבנקים היו צריכים לגבות ריבית פיגורים על משך התקופה המלאה של כינוס הנכסים שנמשכה כאמור מעל 7 שנים. לטענת זאבי על הבנקים היה לגבות ריבית פיגורים במשך שישה חודשים בלבד.

 

המחוזי קבע כי על הבנקים להשיב 50 מיליון שקל לזאבי. הן הבנקים והן זאבי ערערו על החלטה זו - זאבי דרש כאמור לקבל סכומים גבוהים יותר שמסתכמים בכ-800 מיליון שקל בעוד הבנקים ערערו על מנת לבטל חיוב זה כליל.

 

העליון בפסיקתו הבוקר קיבל חלקית את טענותיו של זאבי וקבע כי כבר ב-2007 שווי המניות של זאבי שהוחזק דה פקטו על ידי הבנקים כיסה את כל החובות ולכן העמיד את הבנקים במצב בו הם יכלו לסגור את הפרשה ללא הפסדים. הבנקים כאמור מימשו רק ב-2009 ועל כן קבע השופט יורם דנציגר בהסכמתם של שופטי העליון נועם סולברג ועוזי פוגלמן כי על הבנקים להשיב לזאבי את ריבית הפיגורים שנגבה במשך יותר משנתיים שמסתכמת כאמור ב-215 מיליון שקל שיחד עם ריבית והצמדה עלו לכ-250 מיליון שקל. את ההחזר ישלמו הבנקים על פי חלקם במימון ההלוואה.

 

"אין מחלוקת עובדתית כי במחצית שנת 2007 עלה שווי המניות על גובה החוב של החברות לבנקים (כולל רכיב ריבית הפיגורים עד לאותו מועד)", ציין דנציגר. "סבורני כי זוהי עובדה בעלת חשיבות מכרעת בנסיבות העניין, שכן משמעותה הינה שממועד זה ואילך לא היו הבנקים חשופים עוד לסיכון של אי פירעון מלא של החוב (כולל רכיב ריבית ההפרה), ומשכך היא מובילה למסקנה המשפטית שממועד זה ואילך, ועל אף התמשכות הליכי כינוס הנכסים מסיבות כאלה ואחרות, לא הייתה יותר הצדקה לחיובן של החברות בריבית הפרה כלשהי".

 

כמו כן, מרוויחים נוספים מסיפור הם עו"ד גיורא ארדינסט, רן שפרינצק, תומר ויסמן ועורכי דין נוספים ממשרד ארדינסט בן נתן ושות' שכן בית המשפט העליון קבע כי על הבנקים לשלם שכר טרחת עורכי דין בסכום כולל של 6.2 מיליון שקל.