בלעדי לכלכליסט
בעל חברת אשראי? המפקח החדש יבחן את עברך
תזכיר החוק להקמת רגולטור שיפקח על שוק האשראי החוץ־בנקאי חושף סמכויות רחבות שיוענקו לו, ובהן אישור מינויים וסגירת גופים שהתגלתה בהם הלבנת הון. אלא שעצמאותו של המפקח תלויה בעיקר בהחלטה, שטרם התקבלה, תחת איזה משרד ממשלתי יפעל
06:5327.08.15
משרד האוצר מקים רגולטור פיננסי חדש. היום (ה') צפוי להתפרסם תזכיר חוק שגובש בחודשים האחרונים במשרד האוצר על ידי צוות ובראשו היועץ המשפטי של האוצר עו"ד יואל בריס. הצוות גיבש את המודל שלפיו יוקם ויפעל הרגולטור החדש שייקרא המפקח על נותני שירותים פיננסיים.
קראו עוד בכלכליסט:
- היפוך מגמה: ירידה של 12% בתיק האשראי של נאוי מתחילת השנה
- האשראי החוץ־בנקאי פורח אך איום החובות המסופקים גובר
- האוצר: לאפשר לחוץ־בנקאיות לגייס חוב עד 2.5 מיליארד שקל
מדובר ברגולטור שיפקח על שוק האשראי החוץ־בנקאי כולו, כלומר הן על גופים נותני אשראי דוגמת מימון ישיר, פנינסולה או האחים נאוי, וכן על תחנות הצ'יינג'רים, ובעתיד גם על הפלטפורמות הטכנולוגיות החדישות שמאפשרות מתן וקבלת אשראי (דוגמת האתרים eLoan או blender, שמאפשרים מתן וקבלת הלוואות ללא מעורבות של בנקים).
בהמשך, הרגולטור החדש יפקח גם על איגודי אשראי, לכשיקומו כאלה, וגם על קופות הגמ"ח (גמילות חסדים) שפועלות במגזר החרדי ומעניקות הלוואות ללא ריבית.
כמו כן, אם ועדת שטרום לבחינת התחרות במערכת הבנקאית תחייב את הבנקים למכור את חברות כרטיסי האשראי שהן מחזיקות בבעלות עליהן, גם הן יפוקחו בידי הרגולטור החדש.
אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה צילום: אוראל כהן תזכיר החוק שמשרד האוצר יפרסם היום נוגע לשלב הראשון - כלומר לשלב הקמת הגוף הרגולטורי החדש - שבמסגרתו הרגולטור יפקח רק על תחנות הצ'יינג'רים ועל חברות האשראי החוץ־בנקאי. על פי התכנון, תזכיר החוק להרחבת הפעילות שלו גם לפלטפורמות שמאפשרות מתן וקבלת הלוואות וגם לגמ"חים יפורסם באוקטובר ובינואר הקרובים. בינתיים, בנק ישראל מתנגד לכך שהפיקוח על גופים אלה יהיה תחת הרגולטור החדש, ובדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי האוצר ימשיך לקיים דיונים עם בנק ישראל כדי להגיע להסכמה בעניין.
באופן חריג, מכיוון שמדובר בהקמה מאפס של רגולטור חדש, האוצר יאפשר יומיים של שימוע ציבורי לכל בעל עניין שמעוניין להציג את עמדתו לפני הנחת הצעת החוק על שולחן הכנסת עם פתיחת המושב הבא, אחרי החגים.
על פי התחייבות האוצר, הצעת החוק חייבת להיות מוגשת לכנסת בתחילת המושב, משום שבחוק ההסדרים קיימת הצעת חוק ולפיה גורמים חוץ־בנקאיים יוכלו לגייס כסף מהציבור (דרך הבורסה, עד 5 מיליארד שקל לכל גוף) כדי לחלק הלוואות ולהתחרות בבנקים. הקמתו של הרגולטור החדש נדרשת כדי לוודא שהשוק הזה לא יוצא משליטה בשל הסיכונים הכרוכים בו. על פי תזכיר החוק, הרגולטור החדש אמור להתחיל לפעול בינואר 2017.
עצמאות או כפיפות?
על פי תזכיר החוק, הרגולטור החדש יפעל תחת משרד האוצר. בדברי ההסבר לתזכיר החוק מצוין במפורש כי ההחלטה על כך אינה סופית, לא מהווה פתרון אופטימלי, ואף לא מצוינים נימוקים להחלטה למקם את הרגולטור החדש דווקא במשרד האוצר.
במקור, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט המליץ לאוצר כי הרגולטור החדש יוקם כגוף עצמאי לחלוטין, במודל שדומה יותר לאופן הפעולה של רשות ניירות ערך. ליכט המליץ על כך במסגרת המלצות ועדה מקצועית שבראשה ישב, אשר הביאה לגיבוש תזכיר החוק הנוכחי. חרף המלצתו של ליכט באוצר החליטו אחרת, אולי מתוך רצון כי הרגולטור החדש ישאב את סמכותו המקצועית מתוך הניסיון שהצטבר בתחום הפיקוח על אשראי באגף שוק ההון במשרד האוצר.
עוד על פי תזכיר החוק, הדילמה המסורתית של גופים מפקחים - האם לדאוג ליציבות הפיננסית של הגוף המפוקח (כמו הבנקים וחברות הביטוח) או לדאוג לתחרות ולרווחת הצרכנים (דבר שעלול לפגוע ביציבות) - אמורה להיפתר כבר בהגדרת המטרות של הרגולטור החדש. במסגרת זו, למשל, המפקח החדש יפרסם נתוני עמלות וריביות שגובים הגופים השונים בשביל שהציבור יוכל להשוות ביניהם.
תזכיר החוק החדש מגדיר כי מטרות הרגולטור החדש יהיו קידום התחרות בשירותים פיננסיים וקידום האינטרסים של הצרכנים, כמו גם עידוד חדשנות טכנולוגית ועסקית בתחום, בצד "יצירת סביבה אמינה, בטוח ויציבה". המילה "יציבה" נכנסה לתזכיר החוק לא במקרה, אולם הדגש מושם על קידום התחרות והאינטרסים הצרכניים. מי שימנה את הרגולטור החדש יהיה שר האוצר משה כחלון.
סמכויות רבות
לרגולטור החדש יהיו סמכויות מרחיקות לכת בחלקן, וזאת במטרה מוצהרת שבשלב הראשון לפעילותו הוא יעסוק בניקוי שולחן; כלומר בסגירת תחנות צ'יינג'רים שקיים חשד שהן מופעלות או קשורות באופן כלשהו לגורמים עברייניים.
הרגולטור החדש יוכל לבחון את עברם של כל בעלי שליטה בכל גופי האשראי, לרבות תחנות צ'יינג'רים, בשביל לבדוק אם יש להם היסטוריה של פעילות פלילית, או הפרות החוק שנגמרו בלי ענישה פלילית אלא בקנסות או כופר מס.
מי שירצו להקים גופים חדשים כאלה יחויבו בקבלת רישיון והיתר שליטה מהרגולטור החדש. הרגולטור החדש יהיה גם מי שיאשר את מינויים של מנכ"לים ודירקטורים בגופי האשראי החוץ־בנקאי.
כמו כן, הרגולטור החדש יוכל לנקוט צעדים מינהליים אם יגלה שמישהו מהגופים החדשים מפר את הוראותיו. כלומר, הוא יוכל להוציא צו בית משפט ולדרוש ממנו מסמכים או לבצע חיפוש במקומות הרלבנטיים. בנוסף תזכיר החוק כולל הוראת שעה שתאפשר לרגולטור החדש לסגור עסקי אשראי חוץ־בנקאי (בעיקר תחנות צ'יינג') באופן מינהלי אם יתגלו בהם עבירות מס והלבנת הון. כלומר בלי תהליך התליית הרישיון הרגיל שצריך לעבור דרך בית המשפט ואורך זמן רב. זאת הוא יוכל לעשות בשלוש השנים הראשונות לפעילותו, ושר האוצר יוכל להאריך את התקופה הזו בשנתיים באישורו של היועץ המשפטי לממשלה.
מלבד אלה, ובדומה לאופן פעולתם של מפקח על הבנקים והמפקח על הביטוח, הרגולטור החדש יוכל להטיל קנסות כספיים על גופי אשראי חוץ־בנקאי שלא יעמדו בהוראותיו.
על פי תזכיר החוק, לעת עתה מדובר בקנסות שיגיעו עד 500 אלף שקל, תלוי בהיקף הנכסים של הגוף הספציפי. עם זאת, שר האוצר יוכל לעדכן את הסכומים האלה אם ירגיש שהם נמוכים מדי.
החוק גם יגדיר לראשונה דרישות הון עצמי מינימליות מגופי האשראי החוץ־בנקאי. צ'יינג'רים קיימים, למשל, יחויבו בהון עצמי מינימלי של 300 אלף שקל, וצ'יינג'רים חדשים יחויבו בהון עצמי מינימלי של מיליון שקל. גופי אשראי חוץ־בנקאי אחרים (דוגמת מימון ישיר) יחויבו בהון עצמי מינימלי של 200–600 אלף שקל. הסכומים האלה נמוכים באופן מגוחך ביחס להיקף הפעילות של הגופים האלה, אולם הרגולטור החדש יוכל להוסיף עליהם דרישות נוספות, שכן אלה יהוו דרישות סף בלבד לצורך קבלת רישיון.
שוק ענק, פיקוח דליל
לפי נתוני הצוות של ליכט שבחן את שוק האשראי החוץ־בנקאי, השוק הזה מגלגל כיום מספר מוערך של 120 מיליארד שקל, שהם כ־10% מהיקף הפעילות של המגזר הפיננסי בישראל.
עוד על פני הנתונים, שוק ההלוואות החוץ־בנקאיות מגלגל 20–30 מיליארד שקל בשנה. חברת מימון ישיר, למשל, מחזיקה בתיק הלוואות של קצת יותר ממיליארד שקל.
על פי הערכות הצוות, בישראל פועלים כ־2,200 צ'יינג'רים וחברות נש"מ רשומות, ובנוסף עוד עשרות עד מאות שאינם רשומים. הענף מאופיין בתחלופה גבוהה: כ־300 צ'יינג'רים נסגרים מדי שנה ובמקומם קמים חדשים.
התחום נמצא כיום תחת פיקוחו של אגף שוק ההון באוצר, אולם הוא הזניחו לאורך השנים, וממילא אין לו סמכויות אכיפה או כוח אדם מספיק בשביל לפקח על הגופים הקיימים. ולא שאין צורך בפיקוח: ב־90% מהביקורות שכן בוצעו נמצאו ליקויים.
על פי הערכות הצוות, הנסמכות על הערכות המשטרה, לענף נכנסו גופים עברייניים ומשפחות פשע שמנצלות אותו למטרות הלבנת הון.
הדבר מביא לכך שהאנשים שנאלצים ללוות כספים מגופים אלה, שהם גם כך מהשכבות החלשות במשק, מוצאים עצמם מול שיטות גבייה עברייניות אם הם לא עומדים בתשלומים.
