ניתוח כלכליסט
הביקורת של זקן על לאומי מעלימה עין מאחריות הפיקוח
דו"ח חריף של המפקח על הבנקים מאשים את הנהלת לאומי שכשלה במניעת העלמות המס בארה"ב. אך העובדה ששלושת הבנקים הגדולים נחקרים בחשד דומה מצביעה על מחדל של הפיקוח, שלא פעל בתקיפות למיגור התופעה
פרק נוסף בפרשת העלמות המס של לקוחות לאומי בארה"ב הגיע לסיומו ביום חמישי — המפקח על הבנקים דודו זקן פרסם דו"ח ביקורת, שבו הוא מאשים את הבנק כי לא העריך נכון את הסיכונים שכרוכים בחשיפת הבנק ללקוחות האמריקאים, וקובע שהפר את חוק הלבנת הון. זקן מבקר גם את דירקטוריון הבנק שלא דרש מההנהלה או מהשלטונות האמריקאיים מידע מספק בנושא, ותובע משלושה בכירים לשעבר בבנק להשיב בונוסים — המנכ"לית לשעבר גליה מאור, היו"ר לשעבר איתן רף, ומנהל החטיבה הפרטית והבינלאומית לשעבר צבי איצקוביץ'.
אלא שההאשמות הנוקבות של זקן מחמיצות מטרה אחת גדולה, והיא הפיקוח עצמו. לאומי הרי אינו לבד בפרשה. גם מזרחי טפחות ובנק הפועלים נחקרים כיום בחשד להאשמות דומות. אם היה מדובר בפעילות בעייתית של בנק אחד במערכת מילא, אך כשמדובר בשלושת הבנקים הגדולים בישראל, וכשהשלכות עתידיות של הפרשה עלולות להגיע גם לדיסקונט ולבנק הבינלאומי, מדובר כבר בכישלון פיקוחי.
בנק לאומי עצמו אף מבהיר את מידת החומרה של התופעה בתגובתו לזקן, ולפיה "בשעה ששינוי המדיניות בלאומי גרם ליציאה של כספים לא מוצהרים של לקוחות, בנקים אחרים בישראל קיבלו אליהם חלק מאותם לקוחות".
כשבוחנים היטב את ממצאי הדו"ח של זקן, רואים גם שהוא נטול ביקורת ממשית על אופי ההתנהלות עצמה. מי שממש יתאמץ, ימצא ניסוח או שניים שמרמזים כי סיוע להעלמות מס הוא אסור, אך לא מעבר לזה. זקן יודע היטב שזו היתה פרטיקה נהוגה ונפוצה במערכת הבנקאית כולה, ולכן הוא לא מכניס את עצמו לבוץ הזה.
הביקורת שלו מתחילה רק ב־2008 — אז השתנו הנורמות בעולם הבנקאי כשהרשויות האמריקאיות פצחו בחקירת הבנק השוויצרי UBS בחשד לסיוע להעלמות מס, שבסופו שילם הבנק קנס אדיר של 780 מיליון דולר. באותה שנה החלו הרשויות האמריקאיות לחקור גם את בנק מזרחי טפחות.
כלומר הביקורת מכוונת למה שעשו בכירי לאומי מרגע שהעולם יודע "שהנורמות השתנו". נוסחת הקנס בהסדר מתייחסת ספציפית לנושא זה ולכן מענישה את הבנק רק על הנכסים הלא מדווחים שגייס אחרי 2008.
אולם הפיקוח על הבנקים אמון לשמור בראש ובראשונה על יציבות המערכת הבנקאית, והמפקח היה צריך לראות במקרה UBS פוטנציאל ממשי לאיום על היציבות — איום שהתממש בסופו של דבר וגרר עלות אדירה של 1.7 מיליארד שקל מבנק לאומי ובינתיים גם יותר מ־300 מיליון שקל מהפועלים ומזרחי טפחות.
לכן, ראוי שגם בנק ישראל והפיקוח על הבנקים יעמדו בפני ביקורת ציבורית — ובפרט רוני חזקיהו ודודו זקן עצמו, שעמדו בראש הפיקוח במרבית התקופה הרלבנטית. ואכן מבקר המדינה נמצא כיום בעיצומה של בדיקה על התנהלות הפיקוח בנושא.