בנק ישראל: לאומי הפר חוק איסור הלבנת הון, הבכירים לשעבר ייאלצו להחזיר חלק מהבונוסים

בנק לאומי פרסם היום (ה') את עיקרי דו"ח הביקורת של המפקח (לשעבר) על הבנקים, דודו זקן, על פרשת לאומי והסיוע שהעניק ללקוחותיו להעלים מס מפני הרשויות בארה"ב. הדו"ח קובע כי לאומי הפר את חוק איסור הלבנת הון, וכן שהבכירים לשעבר ייאלצו להחזיר חלק מהבונוסים.

לדו"ח המלא לחץ כאן 

הדו"ח מצא ליקויים בקביעת מדיניות מסודרת ומתאימה, ניהול סיכונים לא נכון, דירקטוריון שלא דרש מההנהלה יותר פרטים ואחריות של בעיקר שלושה נושאי משרה עיקריים – ביניהם המנכ"לית לשעבר, גליה מאור, יו"ר הדירקטוריון לשעבר, איתן רף, ומנהל החטיבה הפרטית והבינלאומית לשעבר, צבי איצקוביץ'.

לאומי חתם בדצמבר האחרון על הסדר עם הרשויות האמריקאיות בו הודה כי הפעיל מנגנון רחב ומתוחכם שסייע ללקוחותיו להתחמק מתשלומי מס לרשויות האמריקאיות. לאומי שילם בגין אותו הסדר קנס עצום של 400 מיליון דולר. הדו"ח של זקן חקר את התנהלות הבנקים בין 2011-2007 בעוד החקירה של הרשויות האמריקאיות והקנס שהוטל על לאומי התייחס לטווח רחב יותר – 2010-2002.

זקן דורש מהבנק לקבוע מתווה לחישוב מחדש של כספי הבונוס ששולמו לרף, מאור ואיצקוביץ'. המתווה יתבסס על ממצאי הועדה הבלתי תלויה שמינה לאומי שצפויה לסיים את עבודתה בחודש אוקטובר. בראש הועדה הבלתי תלויה עומד שופט המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס אורי גורן.

בנוסף לתפקידיהם בבנק לאומי ישראל, שלושת נושאי המשרה כיהנו גם במשרות רלוונטיות בהקשר של הפרשה שכן מאור שימשה גם כיו"ר לאומי שוויץ, רף היה יו"ר לאומי ארה"ב ואילו איצקוביץ כיהן כדירקטור בלאומי לוקסמבורג ושוויץ.

"מטבע הדברים, הבונוסים שהבנק שילם לנושאי המשרה שכיהנו בתקופת החקירה ובפרט ליו"ר הדירקטוריון, למנכ"לית ולמנהל החטיבה לבנקאות פרטית בינלאומית, בגין השנים נשוא הקנס, לא הביאו בחשבון את הנזק הכבד שנגרם לבנק; עמדתנו היא שמן הראוי שהבנק יקבע מתווה לחישוב מחדש של כספי הבונוסים ששולמו", כותב זקן בדו"ח.

עוד כותב זקן בדו"ח הביקורת מבדיקה של מספר עסקאות המיוחסות לאותה התקופה הנחקרת, לאומי הפר לכאורה את חוק הלבנת הון הישראלי בכך שלא דיווח לרשות להלבנת הון על פעולות "בלתי רגילות" שביצע. ההפרות המיוחסות ללאומי נוגעות ל-5 מקרים מתוך הבדיקה שביצע זקן ובלאומי מציינים כי מדובר בעניינים טכניים שכן באחד המקרים למשל, השלוחה האמריקאית היא זו שהוציאה דיווח במסגרת הלבנת הון ולא הבנק הישראלי.

דודו זקן, המפקח לשעבר על הבנקים בבנק ישראל צילום: מיקי נועם אלון, צביקה טישלר

בבנק ישראל יעלו את ההפרות שנמצאו בחוק הלבנות הון לועדת העיצומים שמטפלת בנושא. רק בחודש יוני האחרון הטילה הועדה קנס של 4.2 מיליון שקל על לאומי על רקע 9 הפרות שונות של הוראות חוק איסור הלבנת הון שהתגלו כחלק מבדיקת ביקורת שעשתה הוועדה בין נובמבר 2013 למרץ 2014.

דו"ח הביקורת על לאומי עיכב עד כה את פרישתו של זקן שכן המפקחת הנכנסת חדוה בר, לשעבר חברת הנהלה בלאומי, מנועה מלטפל בענייני הבנק במשך שנה וחצי. זקן שהיא אמור לפרוש בסוף חודש יוני, צפוי עם כן לפרוש בימים הקרובים.

הדירקטוריון הסתפק בדיווחים שנמסרו לו

עיקר הטענות של זקן הן שמ-2008 – שנה בה החלו חקירות נגד בנקים שוויצריים, ובראשם UBS, סביב אותה פרקטיקה אסורה, הנהלת ודירקטוריון לאומי, לא כינסו דיונים ולא שינו באופן מהותי את ההתנהלות האסורה.

בהסדר שחתם לאומי בחודש דצמבר האחרון ציינו הרשויות בארה"ב כי לאומי אף פעל ביתר שאת ב-2008 כדי להמשיך ולגייס את הלקוחות שנטשו את הבנקים השוויצריים. על פי ההסדר הסופי, מאז 2008 לאומי גייס עוד 263 אזרחים אמריקאים והגדיל את היקף הנכסים שברשותו ב־401 מיליון דולר - נתון שהרגיז את הרשויות האמריקאיות במיוחד.

"בעיקר האחריות על אי בחינה מחדש של המדיניות בכל הקשור לפעילות עם לקוחות אמריקאיים ומה נחשב מבחינת השלטונות האמריקאיים כסיוע להעברת מס, נושאים המנכ"לית ומנהל החטיבה לבנקאות פרטית בינלאומית", נכתב בדו"ח של זקן.

זקן מעלה טענות גם לפעילות יו"ר הדירקטוריון איתן רף שלא דרש מההנהלה מידע מפורט יותר בנושא הלקוחות האמריקאיים ולא העלה את הנושא על סדר היום של הדירקטוריון עד ינואר 2010. "הדירקטוריון הסתפק בדיווחים שנמסרו לו וגם משהתקיימו דיונים בדירקטוריון, לא דרש כי יבוצע מיפוי של כלל הפעילויות והשירותים שמעמיד הבנק ללקוחות אמריקאים וכי הבנק יבחן מה נחשב מבחינת השלטונות האמריקאים כסיוע להעלמת מס, לרבות באמצעות פנייה לקבלת חוות דעת משפטית בעניין, על מנת לזהות, לנטר ולטפל בסיכונים המתגברים בפעילות חוצה הגבולות של הבנק והקבוצה עם לקוחות אמריקאים". המפקח מתייחס גם ליועצת המשפטית החיצונית לדירקטוריון, עו"ד דליה טל, שהועסקה בתקופה הנבדקת על בסיס קבוע.

מאור, רף ואיצקוביץ' העבירו תגובה משותפת לדו"ח של זקן וציינו כי "דו"ח הביקורת של בנק ישראל אינו משקף את המציאות כפי שהיתה בפועל והוא בבחינת חכמה בדיעבד. הדו"ח מתבסס על ההסכמים שנערכו בין הבנק לבין הרשויות האמריקאיות כאשר נושאי המשרה לא שותפו בעריכת ההסכמים, וכאמור בדו"ח הם אינם צד להם.

"דו"ח הביקורת מציין במפורש, כי הבנק נקט בזמן אמת צעדים לצמצום החשיפות לסיכונים הכרוכים בפעילות עם לקוחות אמריקאים, וזאת בהסתמך על יעוץ משפטי מעורכי דין מובילים בחו"ל. לפיכך, אנו דו"חים את הטענה, שהיא עיקרו של דו"ח הביקורת, לפיה הצעדים שנקט הבנק להערכת הסיכונים, הכרוכים בפעילות אמריקאית, לא היו מספקים.

מאור, רף ואיצקוביץ' תוקפים בתגובתם גם את בנק ישראל ואת התנהלותו של הפיקוח בנושא וכותבים: "הפיקוח על הבנקים עצמו לא נקט עמדה כלשהי בסוגיות נשוא הדו"ח, הגם שהיה מודע להתפתחויות בבנקאות העולמית לרבות לפרשת UBS, בזמן אמת, והגם שהיתה לו גישה ישירה לכל המידע שהיה בבנק, למבנה הבנק, נוהליו ואופן התנהלותו. גם כאשר הפיקוח התבקש על-ידי הבנק להדריך את הבנק כיצד לפעול עם לקוחות אמריקאים, נמנע הפיקוח ממתן הדרכה בעניין. הפיקוח לא הורה לבנק, לא במישרין ולא בעקיפין, לשנות או להחמיר את הצעדים שהבנק נקט בהם. רק בשנת 2015 הוציא הפיקוח

על הבנקים הנחיה לבנקים בישראל בעניין פעילות עם לקוחות זרים. עמדת הפיקוח, בשנים בהן עוסק הדו"ח, מלמדת שהערכת הסיכונים של הבנק, בזמן אמת, היתה ראויה.

"בנק לאומי העניק ללקוחותיו בארץ ובחו"ל, לאורך כל השנים, שירותים בנקאיים שהינם שירותים מקובלים בארץ ובעולם כולו ונהג בהתאם לכל הוראות הדין בכל מדינה שבה פעל. הבנק מעולם לא נדרש לברר האם הכספים שהופקדו אצלו דווחו כדין. המדיניות שמדינת ישראל בחרה לנקוט בה היא כי כל עוד עבירת המס לא נכללה כעבירת מקור (כגון עבירות טרור, סחר בנשים ועבירות סמים), הבנקים לא נדרשו לבדוק האם שולם מס על-ידי לקוחותיהם, וכי תשלום המס הוא עניינו של הלקוח.

ב-2009, נוכח שינוי המדיניות מצד הרשויות בארה"ב ועל פי ייעוץ משפטי שהתבסס גם על עורכי דין בעלי שיעור קומה מארה"ב ומשוויץ, היה הבנק חלוץ בהגבלת השירותים ללקוחות אמריקאים. הדו"ח מתעלם לחלוטין מהפעולות הנמרצות שננקטו בבנק, בזמן אמת, כדי להתמודד עם כל הסוגיות שהתעוררו בעקבות פרשת UBS".