מהשבוע עורכי הדין ייאלצו לתחקר לקוחות כדי למנוע הלבנת הון

עידן חדש ביחסי עורך דין־לקוח ייפתח ביום רביעי עם כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק איסור הלבנת הון: הלקוח הוא החשוד. התיקון נולד מהתחייבותה של ישראל כחברה ב־OECD, ארגון המדינות המפותחות, לעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים במאבק בהלבנת הון ומימון טרור.

לפי התיקון החדש, עו"ד נדרש לתחקר את הלקוח כדי לסלק או לאמת חשש להלבנת הון, ובניגוד להצעה המקורית, הוא פטור מחובת "הלשנה". בהודעת משרד המשפטים בשבוע שעבר נאמר שמטרתו "למנוע ניצול עורכי דין ורואי חשבון לביצוע פעולות עסקיות המשמשות להלבנת הון או למימון טרור, תוך ניצול שמו הטוב של עורך הדין או רואה החשבון". אלא שעורכי דין רבים רואים גם בגרסה המרוככת חוק דרקוני ההופך אותם למעין משת"פים של הרשויות.

כחלופה לחובת ההלשנה נקבע בכללי האתיקה המקצועית של עורכי הדין שאסור לעו"ד לבצע פעולה שלהערכתו בעלת סיכון גבוה להלבנת הון, והוא ייחשף לתביעה פלילית במקרה שידע (להבדיל מחשד או העריך) שהפעולה נגועה בהלבנת הון. מולידי הפשרה, הלשכה והרשות לאיסור הלבנת הון בהובלת הראש היוצא עו"ד פול לנדס, משוכנעים שמדובר במתווה אפקטיבי ומקורי שלא קיים בשום מקום בעולם, ולטענתם באוסטרליה מבקשים לאמץ את ההסדר הישראלי שנמצא בין אירופה, שמחייבת את עורכי דין לדווח, לבין ארה"ב, שם לשכות עורכי הדין היו חזקות מספיק לנפנף מעליהן כליל את החובה הזו.

יעל גרוסמן צילום: עמית שעל

"פתרון מאוזן ויצירתי"

"במקור נועד התיקון להטיל חובת 'הלשנה' על לקוח במקום שבו מתעורר חשד כי יש סיכון למעורבות בהלבנת הון. באופן טבעי דרישה כזו חותרת תחת יסודות מקצוע עריכת הדין ועל כן נתקלה בהתנגדות גורפת ונחרצת", אומר עו"ד שריג דמארי, מי שהיה חבר בצוות מטעם לשכת עורכי הדין, בראשות פרופ' דוד ליבאי, שניהל את הקרב נגד הצעת החוק.

ד"ר שלומית ווגמן־רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (בפועל), טוענת כי התיקון החדש מספק פתרון "מאוזן, מידתי ויצירתי שאינו קיים במדינות אחרות בעולם". לדבריה, הפתרון משקף את הצורך לשלב עורכי דין ורואי חשבון בנורמה הציבורית של המאבק בהלבנת הון. עם זאת, ווגמן־רטנר מסכימה שההסדר אינו עומד באופן מלא בסטנדרט הבינלאומי, הדורש גם חובת דיווח. "אנו מקווים כי ההסדר יוכיח את עצמו", היא אומרת. "הצלחתו תלויה רבות בפעילות ועדות האתיקה ובתי הדין המשמעתיים שיידרשו לאכוף, במקרים המתאימים, את הכלל האתי המחייב עורכי דין ורואי חשבון להימנע מביצוע עסקה בסיכון גבוה להלבנת הון". לדבריה, אם האכיפה לא תוכיח את עצמה, ישראל עשויה לספוג גינויים בביקורות בינלאומיות.

התיקון לחוק מטיל על עורכי הדין שתי משימות עיקריות: להכיר את הלקוח ולהעריך את מידת הסיכוי שפעילותו קשורה בהלבנת הון. ראשית, עליהם לוודא שהלקוח ימלא שאלון בנוגע לפרטי זהותו, לפרטי הנהנה בעסקה, למקור הכסף וכדומה, והם מחויבים להצליב בין פרטי הלקוח לבין רשימה של גורמים המעורבים בטרור. שנית, על עורכי הדין להעריך אם העסקה קשורה בהלבנת הון או במימון טרור. במקרה שאין חשד כזה, על עורך הדין לאשר זאת על גבי השאלון ולשמור אותו חמש שנים לפחות. במקרה של חשש עליו להימנע ממתן שירות ללקוח.

התיקון מגדיר חמש קטגוריות פעולה בעלות סיכון גבוה יחסית להלבנת הון: פעולות בנדל"ן; קנייה ומכירה של עסק; ניהול נכסים וכספים; קבלה, החזקה, או העברה של כספים להקמה וניהול של תאגידים; הקמה או ניהול של תאגיד, עסק; או נאמנות לאחר. לכאורה מדובר ברשימה סגורה, אבל אם בהמשך תצוץ פעילות חשודה בתחום אחר, סביר שהאכיפה והפרשנות המשפטית ימצאו את הדרך ללכוד גם אותה.

"חומת חשד וניכור"

סיוע נוסף שמשרד המשפטים מעניק למאבק בהלבנת הון הוא מינוי ממונה על נותני שירות עסקי. מדובר ברגולטור של משרד המשפטים שיהיה אחראי ליישום חובות מילוי הטפסים כנדרש אצל עורכי הדין ורואי החשבון. בסמכותו להטיל עיצום כספי במקרה שמתגלות הפרות, ובמקרים המתאימים יוכל להפנות את המקרה לטיפול בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין או מועצת רואי החשבון. ממשרד המשפטים נמסר בעניין זה כי ההליכים למינוי ממונה על נותני שירות עסקי יושלם בתחילת השבוע.

עו"ד יעל גרוסמן סבורה שגם המתווה המרוכך רחוק מלהיות אידיאלי: "מימוש החוק יביא לפגיעה בחיסיון של הלקוח כאשר עורך הדין יצטרך להוכיח שביצע את הוראות החוק". להערכתה, החוק החדש יקים "חומת חשד וניכור" בין עורכי הדין ללקוחות. "אין נוסחה ידועה לדרך ביצוע הבדיקה. אפשר לשאול שאלות הבהרה, לבקש מסמכים שיאמתו את טענת הלקוח בנוגע למקור הכסף. עומק החיטוט בענייני הלקוח נתון לשיקול דעת עורך הדין, אבל ברור שיש לקוחות אשר עצם החקירה והדרישה יפורש על ידיהם כהטלת חשד וירתיע אותם, וזאת גם אם כספם כשר למהדרין".

תימור בלן. גם החוק המרוכך פוגע ביחסי עורך דין־לקוח

דמארי, לעומת זאת, מגן על המתווה החדש: "הפשרה שהושגה בישראל היא אפקטיבית, אף שאין בה בוגדנות והלשנה לרשויות. יש בה הימנעות מסיוע להלבנת הון. לכן יהיה קשה יותר לערב עורכי דין תמי לב בביצוע פעולות בעלות סיכון גבוה להלבנת הון. אני גם מאמין שהגברת המודעות תגן על עורכי הדין מליפול בפח של לקוחות מתוחכמים. האפקטיביות משמעותית יותר בדיוק כמו שהצבת שוטר תנועה בגלוי אפקטיבית יותר מבחינת מניעת עבירות התנועה, ביחס להצבת שוטר סמוי שיפיק דו"חות אך לא ימנע את ביצוע עבירות התנועה שאותן הוא יתעד ממקום המסתור". המחלוקת השוררת בין עורכי הדין בנוגע לטיב התיקון לחוק נובעת, בין היתר, מהזיקות השונות שלהם לסוגיה הנידונה: דמארי מונה לצוות המאבק בידי ראש לשכת עורכי הדין היוצא דורון ברזילי, ואילו גרוסמן מייצגת את עמדת ראש הלשכה החדש אפי נוה.

צריך לחנך את השוק

עו"ד תימור בלן, שותף במשרד גורניצקי ושות', טוען כי אחד האתגרים שיעמדו בפני עורכי הדין ולשכת עורכי הדין יהיה לחנך את השוק ואת הלקוחות למלא טופסי הכרת לקוח בטרם קבלת שירות משפטי, וזאת בלי לפגוע ביעילות ובמהירות מתן השירות. "חשוב שהלשכה, ואיתה הממונה, יקבעו כללים ברורים ככל הניתן למקרים ולסוגי השירותים שלגביהם חל התיקון, כיוון שהוא מותיר כר נרחב לשיקול דעת ולפרשנות, ונכון יהיה להבהיר את הדברים מראש ולא בדרך של אכיפה בדיעבד". בנוגע לפעילות המשרדים הגדולים אומר בלן: "הם יידרשו לסווג את הלקוחות השונים תוך מתן דגש לעסקאות מתמשכות שהטיפול בהן החל טרם כניסת הצו לתוקף, אולם ביצוען צפוי לאחר כניסתו לתוקף".