ממי ימנעו תרופות חיוניות השנה?

תקציב זעום לצרכים חיוניים

ועדת הסל, שממונה בידי שרי הבריאות והאוצר ואף יושב בה נציג של אגף תקציבים באוצר, היא ועדה מקצועית שתפקידה להגדיר את צורכי הציבור, ולהמליץ לממשלת ישראל על התרופות והטכנולוגיות הרפואיות שיש להוסיף לסל הממלכתי, שלו אזרחי ישראל זכאים על פי חוק.

אולם בשל הפער העצום בין הצרכים שהוועדה מגדירה כחיוניים ביותר לבין התקציב הזעום המוקצה לה, נוצר בפועל מצב פרדוקסלי ובו תפקיד הוועדה הוא להמליץ מי מאזרחי ישראל לא יזכה לקבל את התרופה החיונית שעשויה להאריך את חייו או לשפר את איכותם בצורה משמעותית.

מעבר להתמודדות המוסרית עם ההכרעות הבלתי אנושיות שאגף תקציבים כופה על ועדת הסל, ספק אם הדבר עולה בקנה אחד עם רוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שסעיפו הראשון קובע כי סל שירותי הבריאות ובכללו סל התרופות "יהיה מושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית".

בג"ץ הכריע כי המדינה חייבת להוסיף לתקציבי קופות החולים מאות מיליוני שקלים, וזאת בשל פער זה בין העלייה במדד יוקר הבריאות לתקציב המוקצה לסל שירותי הבריאות הממלכתי. "זכותם של אזרחי מדינת ישראל לבריאות, אשר עוצבה ועוגנה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, מתרוקנת אט אט מתוכן נוכח השחיקה השיטתית בתקציבי קופות החולים - עליה נדמה שאין חולק".

צילום: בלומברג

הזכות לבריאות מרוקנת מתוכן

הפער הלא הגיוני בין גובה סל התרופות - שעומד על כ־2% מתקציבו הכולל של סל הבריאות הממלכתי - לבין התקציב שהוקצה לו "מרוקן מתוכן" את המושג ביטוח ממלכתי, בכל הנוגע לזכותם של אזרחי ישראל לתרופות וטכנולוגיות רפואיות חדשניות ומתקדמות.

בשנה שעברה דירגה ועדת הסל 133 תרופות וטכנולוגיות רפואיות כחיוניות ביותר ליותר מ־600 אלף חולים ומטופלים בישראל, בעלות כוללת של 1.2 מיליארד שקל. בפועל, בשל התקציב הנמוך שעמד לרשותה - 300 מיליון שקל בלבד - נכללו רק 52 מהן המיועדות לכ־300 אלף חולים בלבד. כלומר, מחצית החולים נותרו ללא תרופות חיוניות ביותר על פי ההגדרה של ועדת הסל. תת־התקצוב של הסל נעשה כך בשיטתיות במשך כל השנים האחרונות.

הכותבת היא מנכ"לית פארמה ישראל, ארגון חברות תרופות המקור הרב־לאומיות המבוססות מחקר ופיתוח