הגירעון של קופות החולים הוכפל בתוך ארבע שנים

עוד שנה ועוד שחיקה במצבן הכספי של קופות החולים, הגופים שאחראים ישירות לבריאות של אזרחי המדינה. דו"ח של משרד הבריאות מגלה כי לולא הזרמת כספים מיוחדת של משרד האוצר, כל ארבע קופות החולים היו מסיימות את השנה שעברה בגירעון מצטבר של 2.4 מיליארד שקל. זה אמנם שיפור קטן, של כ־5.8%, לעומת השנה שקדמה לה, אבל המגמה ארוכת הטווח ברורה — בסל הבריאות שמקבלות קופות החולים פשוט אין די להבטיח את אספקת הבריאות לציבור.

כך בכל שנה נדרש משרד האוצר להזרמה גדלה והולכת של כספים כדי לשמור את הקופות עם הראש מעל המים, סכום שב־2014 היה כ־1.5 מיליארד שקל, מדובר בסכומים גבוהים בהרבה מאלו שהעביר האוצר בעבר. כך אפשר לראות מנתוני משרד הבריאות כי מאז 2010 הגירעון המצטבר של הקופות, שעמד אז על 1.1 מיליארד שקל, למעשה יותר מהכפיל את עצמו.

השחיקה אטית ומורגשת קודם כל בקרב הספקים של הקופות, שכן הן דוחות את תשלומיהם, כמו שמציין דו"ח משרד הבריאות. מדובר בעיקר בעיכוב של פיתוח שירותים נוספים, בגבייה על שירותים שבעבר לא היתה עליהם גבייה כלל (כמו לדוגמה בפנייה למוקד רפואה דחופה במקרה של הכללית) ואפילו הפסקת גיוס רופאים חדשים, מה שמאריך את התורים אצל הרופאים הקיימים. אלמלא פנו הקופות לבג"ץ, שב־2012 חייב את המדינה להגדיל את תקציבן, כבר היה הדו"ח הנוכחי מספר על גירעונות גדולים הרבה יותר.

מי שמובילה את הגירעונות של הקופות היא הכללית — הקופה הגדולה בישראל. אשתקד סיימה הכללית בגירעון של 523 מיליון שקל אחרי התמיכות המיוחדות של האוצר. בקופה אומרים כי הסיבה לגירעון היא תת־תקצוב של בתי החולים במערכת הבריאות, ובכללן בתי החולים של הכללית. מכבי, השנייה בגודלה, סיימה את 2014 בעודף של 124 מיליון שקל אחרי שקיבלה תמיכה כספית מיוחדת של כ־300 מיליון שקל. מאוחדת רשמה עודף קטן של 12 מיליון שקל, אבל ללא תמיכה היה הגירעון שלה 179 מיליון שקל. לאומית, הקופה הקטנה ביותר, סיימה את השנה שעברה בעודף של 5 מיליון שקל אחרי שקיבלה תמיכה כספית של כ־300 מיליון שקל.

ב־2014 נמשכה השחיקה באיתנותן הפיננסית של הקופות. ההון העצמי (המכונה גם יתרות הנכסים נטו) המשיך במגמתו השלילית. למכבי, מאוחדת ולאומית יש הון עצמי שלילי שיקשה עליהן להחזיר חובות — במכבי מדובר ב־296 מיליון שקל, במאוחדת ב־50 מיליון שקל ובלאומית בלא פחות מ־1.1 מיליארד שקל. בכללית ההון העצמי הוא חיובי, בהיקף של 123 מיליון שקל, שביעית ממה שהיה רק שנתיים לפני כן. הסיבה הישירה לכך, נכתב בדו"ח, היא הגירעונות של הקופות.

בצד החיובי, קופות החולים מסתמכות פחות ופחות על הכנסות מהשתתפויות עצמיות של המבוטחים בהן. הכנסות הקופות ממבוטחים מורכבות מהשתתפות עצמית שלהם בעבור תרופות, ציוד רפואי ושירותים רפואיים (ביקורים אצל רופאים, מרפאות חוץ, מכונים וכדומה).

שיעור ההכנסות ממבוטחים ממשיך לרדת ועומד על 6.74% מעלות הסל לעומת 6.99% בשנת 2013, או בשקלים — 2.6 מיליארד שקל.

שר הבריאות יעקב ליצמן אמר בעקבות הדו"ח כי "אנחנו מודאגים מאוד מהגירעונות בקופות החולים שמאיימים על היציבות של המערכת. לכן אנחנו מקדמים תוכנית לשינוי שיטת התקצוב של בתי החולים".