חקר ביצועים: השבוע של חוק ההסדרים, ג'קי בן-זקן והשבת של דרעי

חברות המסחר דוחפות

שלוש שיחות קיבלתי השבוע מחברת טריידר כלשהו, שמנסה לשכנע אותי להשקיע דרכה בשוק ההון. הנציגים רומזים בעדינות שאני יכול להרוויח המון בלי שום ידע מוקדם, רק תבוא, תביא כסף, נלמד אותך איך לסחור במניות או במטבעות. אחר כך באים ההסברים שאין מה להפסיד ושאי אפשר להפסיד ושלאף אחד אין אינטרס לעשות עליי קופה קטנה כי זה ווין ווין. אין כמו הווין ווין, טיעון מנצח. בעולם הייעוץ הפיננסי הממוסד, זה של אנשי הביטוח והבנקים, כל נציג כבר מחויב להסביר לכל לקוח, ובאריכות, איך החברה מרוויחה ומהם הסיכונים ללקוח. צריך להחיל את החובה הזאת גם על חברות המסחר הפיננסיות שמשתוללות כרגע על כל טלפון פנוי; הנציגים האדיבים שלהן צריכים להסביר בפירוט איך בדיוק הן עושות סיבוב על הלקוח, ולמה בעצם אי אפשר לסחור בשווקים בקלי קלות ובלי שום ידע מוקדם ולהצליח ולהרוויח כי ווין ווין. הרגולטור צריך למנוע מהן להמשיך לעבוד על אנשים. יו"ר רשות ניירות ערך שמואל האוזר - הנה משימה לשנה הבאה.

גולן פרידנפלד

שמואל האוזר. לעצור את השרלטנות צילום: עמית שעל

סוף עונה ביהדות

ראש השנה השבוע הוא גם סופה של שנת שמיטה, כלומר זמן לשמיטת חובות והלוואות כמצוות התורה. אבל כבר לפני 2015 שנה בעלי ההון ידעו לבצר את מעמדם, וחכמי התלמוד חששו שהציווי לשמוט חובות דווקא יפגע בחלשים, כי ימנע הלוואות או יביא לנשך וגביית חובות אגרסיבית. הפתרון היה הפרוזבול, תקנה הלכתית שמוציאה את ההלוואות מידיים פרטיות לידיים ציבוריות, של בית דין, וכך משמרת את החוב. הסדר הקפיטליסטי נשמר, אבל גם הנזקקים זכו לקצת הגנה: הפרוזבול מרסן את תאוות הבצע, מונע מאדם אחד לנגוש בחברו ומכניס את החמלה למערכת היחסים הכלכלית. גם אותה צריך לזכור. שנה טובה!

אורי רוזביץ

ראש השנה. מחייב חמלה כלכלית צילום: שאטרסטוק

קבוצות הלחץ שוב הצליחו

ממשלות קמות, ממשלות נופלות, מפלגות מצב רוח עולות ודועכות, כוכבים זורחים ומאכזבים, אבל מאחורי הקלעים הכל כשהיה. הרכב הקואליציה לא משנה דבר במוקדי הכוח השקטים שמצליחים, שנה אחר שנה, לנקות את חוק ההסדרים מכל סעיף שעלול לפגוע בהם. לצד קבוצות הלחץ שהורגות שוב ושוב את היוזמות למאבק בהון השחור ולמס ירושה אפשר למצוא את הרופאים, שחיסלו השבוע סעיף שביקש להגביל את היכולת שלהם לנתח בפרטי, ואת המכבש האדיר של חברות הביטוח וסוכני הביטוח, שהתנגדו לשינוי שאמור היה להגדיל את חלקן בפיצוי על תאונות עבודה. אלה לא טייקונים או מונופולים שזוכים לכותרות, רק קבוצות לחץ אדירות שמאחורי הקלעים מצליחות באופן שיטתי למנוע יוזמות שמיטיבות עם האזרח או עם קופת המדינה. מה שחשוב זה לא מה שיש בחוק ההסדרים הדליל שיו"ר הכנסת יולי אדלשטיין התניע השבוע, אלא מה שנפלט מהחוק הזה, ומראה מי באמת מנהלים כאן את העניינים.

גלית חמי

שר האוצר, משה כחלון. מי מנהל בעצם את חוק ההסדרים? צילום: אמיל סלמן

בג"ץ מנער את המדינה

ביום שישי שעבר שוב נדרש בג"ץ להזכיר למדינה מהן מחויבויותיה לאזרחים, כשהרכב של שלושה שופטים הורה לקבוע סטנדרטים ברורים למימון טיפול פרא־רפואי בילדים אוטיסטים. התעריף שמועבר לעמותות לצורך העניין נקבע ב־2001 באופן שרירותי, כאילו מדובר בזריקת מספרים בשוק ולא בקטינים עם צרכים מיוחדים, וכמעט לא עלה מאז, כך שהוא עומד היום על 60 שקל לשעה, בעוד הצורך האמיתי גבוה פי שלושה או ארבעה. בסכומים כאלה העמותות שמנהלות את הגנים לילדים על הספקטרום מתקשות להשיג קלינאי תקשורת, מאבחנים ופיזיותרפיסטים שיטפלו בהם. בסוף כל התעלמות, הזדחלות או הזנחה של פקידי האוצר והבריאות יש ילד שמשלם את המחיר.

מיקי פלד

ביתני הייטק שומרי שבת

הכניסה של אריה דרעי למשרד הכלכלה לוותה בלא מעט חששות של תעשיית ההייטק, אבל רובן התפוגגו כשהשר החדש השלים את אישורם של חוקים ומהלכים שנתקעו אצל קודמו, יוצא ההייטק נפתלי בנט - חוק האנג'לים, חוק המדען הראשי והגדלת תקציב המדען. השבוע החשש בכל זאת התברר כמוצדק: דרעי החליט שהביתן הישראלי בתערוכת התקשורת הבינלאומית הענקית IBC ייסגר בשבת. זו החלטה מביכה, שמעידה על חוסר ההבנה של חשיבות הביתנים לתעשיית ההייטק, שלא לומר חוסר הבנה של הדרך שבה פועלת כיום הכלכלה הגלובלית. מה הלאה, תמיכה תקציבית רק לחברות שומרות שבת? דרישה לכבות שרתים בחגים ומועדים? אז אולי מדרעי קשה לדרוש הבנה, אבל אפשר לצפות מחברות ההייטק, בוודאי הגדולות שבהן, לא להרכין ראש בהכנעה. הוא תלוי בהצלחתן לא פחות משהן תלויות בו.

מאיר אורבך

דרעי. לא מבין צילום: אוהד צויגנברג

הדרכון הסורי מבוקש

גרמניה, צרפת, בריטניה ובלגיה הודיעו השבוע שיעניקו מקלט מדיני לפליטים סורים, והפכו את הדרכון הסורי למוצר מבוקש, כזה שגם מהגרי עבודה מעיראק, פקיסטן, בנגלדש ואפריקה התחילו לזייף (בקרוב: ישראלים עם שורשים בחלב ודמשק מוציאים דרכון סורי כדי למלצר בברלין). בעוד מערב אירופה עושה מאמצים לסייע לפליטים, אזרחי בולגריה, רומניה, קפריסין וקרואטיה לא יכולים לנוע בחופשיות בין מדינות האיחוד האירופי, ודאי לא להשתקע בהן, משום שחברותן של מדינותיהם באמנת שנגן (המסדירה את ענייני ההגירה וביקורת הגבולות) נדחית שוב ושוב בידי מוסדות אירופה. "אנחנו מספיק טובים כדי לארח פליטים מיבשת אחרת, אך לא כדי שאזרחינו יתקבלו בברכה במדינות האיחוד?", זעם השבוע ראש ממשלת רומניה ויקטור פונטה לאחר שרומניה ובולגריה נדרשו לקלוט פליטים, והוכיח כמה מהר משבר הפליטים מציף את המתחים העמוקים והוותיקים ומפורר את אירופה, ואיזו עבודה תידרש כדי לאחות את האיחוד.

מיכאל פרל

משבר הפליטים. אירופה נגד אירופה צילום: איי פי

עוד הרשעה בספורט

ג'קי בן־זקן אינו הבעלים של מ.ס אשדוד. הוא גם לא מנהל של הקבוצה, לפחות לא רשמית, ולא רשום בהתאחדות לכדורגל כבעל תפקיד כלשהו. ובכל זאת הוא עדיין "האיש החזק" בקבוצה, זה שעל פיו יישק דבר. השבוע, לאחר שהורשע בהרצת מניות, הוא הצטרף לאנשי מפתח אחרים בכדורגל הישראלי שכבר הורשעו, מאלי טביב, הבעלים של בית"ר ירושלים, דרך עמוס לוזון, "האיש החזק" במכבי פתח תקווה, ועד חיים רמון, פעם החזק של הפועל תל אביב. להיות בעלים קבוצת כדורגל זה בעיקר סמל סטטוס. עושה רושם שבישראל 2015 גם הרשעה היא סמל כזה.

אוריאל דסקל

בן־זקן. סמל סטטוס צילום: עמית שעל

סכנה אווירית במגרשים

עד לאחרונה מארגני תחרויות ספורט חששו בעיקר שאוהדים יפרצו מהיצעים למגרש ויפריעו למשחק. עכשיו מצטרף גם האיום האווירי. בסוף השבוע האחרון התרסק רחפן לתוך מגרש הטניס באליפות ארצות הברית הפתוחה, מהטורנירים החשובים בענף, ורחפן אחר התרסק במשחק פוטבול בליגת המכללות האמריקאית. הסכנה הבטיחותית והקושי לפקח על הרחפנים מטרידים את הרשויות ברחבי העולם וגם בישראל, אחרי שבחודש שעבר אחד מהם כמעט פגע במטוס שנחת בנתב"ג. יכול להיות שדווקא האירועים בסוף השבוע יאפשרו שינוי משמעותי; כשלגופים גדולים עם הרבה כסף יש אינטרס מובהק, למשל לדאוג לכך שאף רחפן לא יחסל קריירה של כוכבי ספורט ויהרוס משחקים להמוני צופים, מהלכים מגבילים עשויים סוף סוף לצאת לפועל.

דור צח