"לא איכפת לי מאפל"

ג'ון צ'ן

בן 60, יליד הונג קונג. מנכ"ל בלקברי הקנדית שעם יציאת האייפון הפכה בן לילה מענקית סמארטפונים לחברה בצניחה. עם כניסתו לתפקיד ב־2013 צ'ן שינה את המיקוד של בלקברי, שכעת מפתחת תוכנות לארגונים ומערכות לטכנולוגיות דוגמת הממשק החכם של אפל למכוניות. צ'ן מוביל אסטרטגיה של רכישת סטארט־אפים, והשנה רכש את Watchdox ו־AdHoc הישראליים

1. ימי הזוהר חלפו, נתח השוק שלכם בטלפונים מגרד את ה־0%, ואפל משיקים אייפון חדש.

"לא אכפת לי מאפל. שימכרו יותר אייפונים ואייפדים, אני רק ארוויח מזה. מוצרי התוכנה העדכניים שלנו פונים גם למערכת ההפעלה iOS של אפל. אייפון חדש זו כבר דאגה של סמסונג, HTC ומיקרוסופט שמחזיקה בחטיבת המכשירים של נוקיה, שבצרות. זה לא סוד ששוק הסמארטפונים בהאטה. יש בתחום יותר ממאה חברות היום, כולם עושים סמארטפונים. וכשחברה סינית מוכרת סמארטפון בפחות ממה שאני משלם על החלקים שלו, זה הזמן לשנות כיוון".

2. אז למה אתם ממשיכים לייצר מכשירים חדשים?

"אנחנו משיקים רק מכשיר אחד או שניים בשנה, כדי לשמור על המותג של בלקברי. וכיוון שאנחנו פונים בעיקר לארגונים גדולים וממשלות, שרגישים פחות לסוגיית המחיר, אין לנו סיבה לפתח דגמים שיפנו לשווקים מתפתחים, כמו הודו למשל. המכשיר שהצגנו לפני חצי שנה משלב מסך מגע ומקלדת נשלפת, כי מצד אחד אנחנו רוצים להמשיך ולספק את המקלדת הפיזית, שאפשר לכתוב איתה מיילים ארוכים ואפילו ספרים, ומצד שני אנשים התרגלו למסך מגע והם לא כותבים מיילים ארוכים, אז אנחנו משלבים".

ג'ון צ'ן צילום: אלכס קולומויסקי

3. אתה מבקר כאן אחרי שרכשתם בחמישה חודשים שני סטארט־אפים של ישראלים, אחד לאבטחת מידע ואחד לתקשורת ארגונית. מתכנן רכישות נוספות?

"אנחנו בהחלט מתכננים עוד השקעות בחברות ישראליות שעוסקות בתחומים שבהם אנחנו מתמקדים עתה. בביקור הזה פגשתי בישראל תשעה סטארט־אפים וגיליתי הרבה אפשרויות מעניינות. אין הרבה חברות קנדיות שמשקיעות כיום בחברות ישראליות, ואני בהחלט מקווה לשנות זאת".

4. אתה מזכיר את "התחומים שבהם אתם מתמקדים". כפי שזה נראה, בעוד כמה שנים צרכנים פרטיים כמוני ישכחו מכם לגמרי.

"אמנם הדגש שלנו כיום הוא על ארגונים, אבל לקוחות פרטיים בהחלט ייחשפו אלינו, גם אם לא באופן ישיר. בשנים הקרובות נציע יותר שירותי אבטחה לצרכנים, שיסופקו דרך חברות הסלולר".

5. בסוף 2013 הצטרפת לחברה שוקעת תחת איום פירוק. לא חששת?

"ידעתי לאן אני נכנס. באופן מעניין, אני חושב שדווקא העובדים היו באיזשהי הכחשה. זה קורה להרבה חברות שפעם היו גדולות ושלטו בשוק ומאז נחלשו. הם רגילים לזה שהם הכי טובים ושאין סיבה לפעול אחרת. לכן, אחרי השלב הראשון שבו הייתי צריך להפחית הוצאות, גם תוך ביצוע צעדים קשים ושליחת אנשים הביתה, הגיעה המשימה המשמעותית יותר. הייתי צריך לשנות את החשיבה של העובדים בחברה, ולהסביר שמהיום אנחנו מפסיקים להתמקד רק בכמה קופסאות מכשירים מכרנו. דרך אגב, כעת מצבנו הפיננסי כבר טוב יותר ואנחנו יושבים על 3 מיליארד דולר במזומן, שאותם אנחנו משקיעים בכיוונים החדשים, שלהערכתי יניבו לנו רווח. אנחנו כאן כדי להישאר".

6. השוק לא מתרשם. המניה שלכם עדיין מדשדשת בשפל של 12 שנה ורחוקה אפילו מרמתה בינואר.

"זה קרה גם בחברה הקודמת שניהלתי, סייבייס. מתישהו המשקיעים יבינו שמשהו השתנה, והמניה תתחיל לעלות. זה תמיד קורה בפתאומיות, אי אפשר לצפות מראש מתי. אז כרגע התחושה היא שאני מכניס למכונת משחק עוד מטבע ועוד מטבע ועוד מטבע, ומאמין שבסוף אני אזכה בג'ק פוט".

7. כחברה קנדית, איך המרחק מעמק הסיליקון משפיע עליכם?

מצד אחד זה עוזר לנו, כי אנחנו יכולים לגייס את המהנדסים הכי טובים באזור, אבל מצד שני זה בעייתי. בעמק כל רגע מישהו יכול להחליף אותך, ולכן אתה יודע שאין לך זמן לנשום. אתה שומע ראשון כשמתחרה מצליח ואתה שומע ראשון כשהוא בצרות. זה גורם לך לפעול הרבה יותר מהר. אני שמח שלכמה מהחברות שרכשנו יש משרדים בעמק, כך שכיום אנחנו קרובים לשם הרבה יותר מבעבר".

8. ובזמן האחרון מדברים על ההצלחה של בכירי הייטק הודים ויזמי הייטק סינים, ועל הצורך ביותר גיוון תרבותי ומגדרי בעמק הסיליקון. מה דעתך?

"אולי אני אומר את זה כי אני עצמי חלק מהמיעוט הסיני־אמריקאי, אבל אני לא מרגיש שיש בעיית גיוון תרבותי בהייטק. אני חושב שגם בהקשר המגדרי יש שיפור גדול, שמובל בידי בכירות כמו שריל סנדברג מפייסבוק ומנכ"לית HP מג וויטמן".