$
בארץ

היועמ"ש על הבאת עובדים מסין: חשש לעידוד סחר בבני אדם

במסמך שהגיש וינשטיין למזכיר הממשלה הוא שוטח את הסתייגויותיו מהצעת האוצר להתיר כניסה של עובדי בניין מסין, אף שאין הסכם מסודר בין המדינות. ההצעה תעלה הבוקר להצבעה בממשלה למרות ההתרעה מפני שובה של תופעת גביית דמי תיווך מהעובדים

אמיתי גזית 21:2519.09.15

ההצעה להכניס עובדים זרים לענף הבנייה באמצעות חברות כוח אדם מסין "מעוררת קשיים משפטיים משמעותיים" — כך טוען היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין במסמך שהועבר למזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט ביום חמישי האחרון, לקראת עליית ההצעה להצבעת הממשלה הבוקר (א').

 

לפי ההצעה שמקדם שר האוצר משה כחלון תותר זמנית כניסה של עובדי בניין מסין ללא הסכם בין המדינות, בניגוד להחלטת ממשלה מ־2011. על פי ההחלטה מלפני ארבע שנים, כניסת עובדים זרים מותרת רק ממדינות שישראל חתמה איתן על הסכם שנועד למנוע מגופים פרטיים זרים לגבות מהעובדים דמי תיווך של אלפי, ולעתים עשרות אלפי, דולרים. לפני ההחלטה ההיא נאלצו עובדים להעביר נתח ניכר ממשכורתם להחזרת החוב, ובפועל שועבדו למתווך. וינשטיין מציין כי ישראל הגיעה להסכמות עם סין בעניין דמי התיווך, אך בסופו של דבר לא נחתם הסכם בין המדינות בגלל מחלוקת מדינית.

 

חשש מניצול עובדים

 

היועמ"ש מונה במכתבו את הקשיים שמעוררת הצעת ההחלטה שמקדם כעת האוצר. ראשית הוא מסביר כי מטרת ההסכם המדיני היתה, כאמור, למנוע מעורבות של גופים פרטיים בגיוס העובדים ולהעביר את הפיקוח לידי המדינות. לדעתו, ללא מחוייבות מדינית יגדל הסיכון לגביית דמי תיווך לא חוקיים.

 

שנית, וינשטיין מסביר כי ההסדר המוצע סוטה ממדיניות הממשלה ועלול לפגוע בהסכמים שנחתמו עם מדינות כמו מולדובה, רומניה ובולגריה ובהסכמים שעוד עתידים להיחתם. הדבר עלול להביא "לחזרה של שנים אחורה בכל הנוגע להתמודדות של ישראל עם תופעת דמי התיווך", הוא מנמק. עם זאת, הוא מציין כי העובדה שעל פי הצעת ההחלטה החדשה תהיה ההתקשרות רק עם חברות סיניות ממשלתיות, מקטינה את החשש מבעיה זו.

 

 

עוד כותב וינשטיין כי עתירות נגד ממשלת ישראל בדרישה שתנקוט צעדים למניעת תופעת דמי התיווך מתנהלות שנים ארוכות, וכי בג"צ קבע שהנושא ראוי להסדרה ואף ביקש להחיש את קצב הפעולה בנושא. כעת מסביר היועמ"ש שיהיה קשה להגן על עמדת הממשלה כשהמדיניות שהיא מקדמת "סוטה באופן ניכר מן העמדות של המדינה שהוצגו לבית המשפט עד כה". עוד מוסיף היועמ"ש כי ההצעה של משרד האוצר עלולה לפגוע במעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל, שכן היא תיתפס כנסיגה מהמאמצים להיאבק בתופעת הסחר בבני אדם.

 

וינשטיין מזכיר בדבריו חלופה שהציע בעבר משרד האוצר בדמות הבאת חברות לביצוע פרויקטים על עובדיהן. לדבריו, ההצעה הזאת מפחיתה את החשש מפני גביית דמי תיווך ועדיפה מהצעת ההחלטה שתעלה היום להצבעת הממשלה.

 

אך למרות הקשיים המשפטיים שפירט, היועמ"ש מסביר כי אין מניעה משפטית לקדם את הצעת ההחלטה - בייחוד משום שהיא מאמצת הסדרים הכלולים בטיוטת ההסכם עם סין, ובהם אי־מעורבותן של חברות תיווך ישראליות וחברות תיווך סיניות פרטיות.

 

משרד הכלכלה מצדו לא רק מסתייג, אלא הודיע על התנגדותו להצעה משום שהיא סותרת התחייבות של הממשלה לבג"צ ומפני שלדעתו בלי הסכם שיחייב את הממשל הסיני לפקח על דמי התיווך, תמשיך השיטה הפסולה להתקיים.

 

הישראלים לא נכנסים לענף

 

על פי הצעת ההחלטה של האוצר תחתום רשות האוכלוסין על הסכם עם עד חמש חברות כוח אדם סיניות ממשלתיות שייאסר עליהן לגבות דמי תיווך ישירות מהעובדים. החברות הסיניות יוכלו לגבות דמי תיווך בהתאם לחוק הסיני, אך אלה ישולמו על ידי קבלני הבניין הישראלים בתיווך רשות ההגירה. הצעת ההחלטה כוללת גם סנקציה — ביטול הסכם עם חברה סינית אם יתברר שגבתה תשלום מהעובד.

 

עובדים זרים עובדים זרים צילום: שאול גולן

 

בישראל מועסקים כיום כ־7,000 עובדים זרים, שהם כ־5% מכוח האדם בענף הבנייה ומועסקים בעיקר בעבודות רטובות, כמו טיח ובטון, בבנייה לגובה. בעשור האחרון צומצמה מכסת העובדים הזרים מתוך כוונה לבטלה לחלוטין, כחלק ממדיניות שהתבססה בין היתר על מסקנותיה של ועדה בין־משרדית בראשות פרופסור צבי אקשטיין, כשכיהן כמשנה לנגיד בנק ישראל. אקשטיין גרס כי התלות בעובדים זרים מעכבת את תיעוש ענף הבנייה וגוזלת מקומות עבודה מישראלים. מסקנות הוועדה פורסמו ב־2010 והתבססו על נתונים משנים שבהן היה ענף הבנייה בשפל. בשל כך נקבע שאין מחסור בכוח אדם.

 

ואולם ב־2013 ערך ד"ר זאב רותם מחקר בעבור משרד הבינוי, ונמצא בו כי בניגוד לציפיות לא גרם צמצום מספר העובדים הזרים לכניסת ישראלים לענף, ואת מקומם תפסו דווקא עובדים פלסטינים. הסיבה לכך, בין היתר, היא שהממשלה ציפתה שהשוק החופשי יעשה את שלו וכמעט לא נקטה פעולות לעידוד כניסתם של ישראלים לענף, ולחברות הבנייה אין יכולת ומוטיבציה להכשיר עובדים אקראיים ולרוב הן מגייסות קבוצות עובדים מאורגנות ומשלמות להן בקבלנות.

 

הבעיה היא שעבודות השלד מתנהלות סביב השעון, לפעמים 24 שעות ביממה, אך לרוב העובדים הפלסטינים אין אישור לינה בישראל, ובשל אילוצים ביטחוניים הם עובדים בממוצע רק 17 ימים בחודש. כך נוצר מצב שכבר ב־2013 נזקק ענף הבנייה ללפחות 15 אלף עובדים בעבודות רטובות.

 

אלפי עובדים בבת אחת

 

רמת התיעוש בענף השתפרה בעשור האחרון עקב מדיניות התכנון של ישראל, שגרמה לגידול בבנייה לגובה המחייבת שימוש בשיטות בנייה מתועשות. למרות זאת חלה ירידה בבנייה לגובה בשנתיים האחרונות, וההנחה הרווחת היא כי הדבר נובע ממחסור בכוח אדם מתאים.

 

העובדים הסינים יכולים לעבוד סביב השעון. מאז התקבלה ההחלטה המאפשרת להכניס עובדים רק ממדינה שנחתם איתה הסכם, הצליחה ממשלת ישראל לחתום על הסכמים להכנסת עובדים לענף הבניין עם שלוש מדינות ולגייס רק כ־2,000 עובדים. ניסיון העבר מלמד כי מסין אפשר להביא אלפי עובדים בבת אחת.

 

מחיר למשתכן, תוכנית הדגל של מטה הדיור במשרד האוצר, מעניקה לקבלנים הנחה על הקרקע, ובתמורה הם נדרשים להתחרות בהצעת המחיר הזולה ביותר לדירה. כדי להוריד מחירים יידרשו הקבלנים להפחית בעלויות הבנייה. בענף יש ציפייה שכניסת עובדים נוספים תאפשר לקצץ בשכר העבודה וכן תאפשר לבנות מהר יותר ולחסוך עלויות הנגזרות מעיכובים בבנייה. 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x