היועמ"ש אישר הקלות בהבאת פועלים מסין

היועץ המשפטי לממשלה הסיר את התנגדותו להצעת החלטה שמקדם מטה הדיור במשרד האוצר - הכנסת חברות כוח אדם מסין לענף הבנייה. כך נודע ל"כלכליסט". המפנה התרחש בעקבות פגישה שקיים ביום רביעי ראש מטה הדיור אביגדור יצחקי עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אורית קורן.

בעקבות כך נסללה הדרך להעלאת הצעת ההחלטה ביום ראשון הבא. עם זאת נראה כי שר הכלכלה אריה דרעי ושר הפנים סילבן שלום מתנגדים להצעה. יצחקי מתכוון להעלותה להצבעה למרות התנגדותם.

ראש מטה הדיור אביגדור יצחקי צילום: נמרוד גליקמן

עד עתה דבק היועמ"ש בהחלטה שהתקבלה ב־2011, המחייבת הכנסת עובדים זרים רק תחת הסכם עם מדינת המוצא, וזאת כדי להבטיח את תנאי העסקתם ולמנוע את תופעת דמי התיווך שמשעבדת את העובד.

על פי הצעת ההחלטה, מדינת ישראל תערוב לזכויות העובדים באמצעות כמה כללים: רשות האוכלוסין היא זו שתחתום על הסכם עם עד ארבע חברות כוח אדם סיניות, וייאסר על החברה הסינית לגבות דמי תיווך ישירות מהעובדים. החברה הסינית תוכל לגבות דמי תיווך בהתאם לחוק הסיני, אך אלה ישולמו על ידי קבלני הבניין הישראלים בתיווך רשות ההגירה. הצעת ההחלטה כוללת גם סנקציה - ביטול ההסכם עם החברה הסינית אם יתברר כי גבתה תשלום מהעובד.

כמו כן, ההצעה קובעת כי רשות ההגירה תהיה אחראית על גיוס העובדים בסין, ולא תתאפשר מעורבות הקבלנים הישראלים בהליך. בנוסף יופעל קו חם שיאפשר לעובדים מסין להפנות שאלות, ויימסר לעובדים מידע בעל פה ובכתב על כך שחובתם של הקבלנים לשלם את דמי התיווך, אם יוטלו עליהם.

עוד עולה מההצעה כי חברות הבנייה לא יוכלו לבחור עובדים, אלא הם יוקצו להם באופן רנדומלי על פי הגרלה. בהצעה גם נכתב כי לפחות מחצית מהעובדים יועסקו בפרויקטים לבניית דירות במתכונת מחיר למשתכן, שנועדה להוריד את מחיר הדיור לאלה שאין בבעלותם דירה.

לפי מחקר שהזמין משרד הבינוי מחברת רותם אסטרטגיה, כדי לעמוד ביעד של כ־60 אלף התחלות בנייה של דירות בשנה יש לגייס לענף לפחות עוד כ־15 אלף פועלים.

פועלי בניין מסין נחשבים בענף הבנייה ליעילים במיוחד, וניתן לגייס ממנה במהירות כמות גדולה של פועלים. אלא שהמשא ומתן עם ממשלת סין עלה על שרטון, בין היתר בשל סירובה של ממשלת ישראל להתחייב כי הסינים לא יעבדו מעבר לקו הירוק. במקביל נחתמו הסכמים עם מולדובה, רומניה ובקרוב עם אוקראינה. על פי ההסכמים, גיוס העובדים נעשה באמצעות לשכות התעסוקה המקומיות. עד כה הגיעו לארץ כ־2,000 עובדים ממולדובה. ברומניה נרשם כישלון, לאחר שבשל היעדר ביקוש לעבודה בישראל הצליחה המדינה לגייס רק מאות עובדים.