האוצר: עדכון תחזית הצמיחה כלפי מטה מייצרת חוסר ודאות בתחזית ההכנסות
הממונה על ההכנסות באוצר, יואל נווה, הציג בפני חברי ועדת הכספים את התחזית הכלכלית לשנים 2015-2016 וסימן את הנושאים הבולטים: חוסר ודאות בתחזית כנסות ממסים, הצפת שוק העבודה ע"י עובדים בעלי כישורים נמוכים וצמיחה מוטת צריכה במקום יצוא
"עדכון תחזית הצמיחה כלפי מטה מגביר את חוסר הוודאות של תחזית הכנסות ממסים שמגלמת את הגידול בגבייה בחודשים האחרונים, זאת מכיוון שתחזית ההכנסות מניחה כי חלק מהגידול בהכנסות אלה הינו פרמננטי", כך עולה מסקירת ההתפתחויות הכלכליות ותחזיות התקציב לשנים 2015-2016 שהציג היום (ג') הממונה על ההכנסות באוצר, יואל נווה.
- הכלכלן הראשי באוצר: הצמיחה במשק ירדה אשתקד גם בגלל העובד הישראלי
- משרד האוצר מתריע: עד שנת 2020 עלול להתרחש מיתון עולמי נוסף
- "פוטנציאל ההכנסות ממיזם פנסוניק יכול להגיע ל-660 מיליון דולר"
נתוני הצמיחה שירדו לרמה של 2.6% ב- 2015 ו- 2.9% ב-2016 (במקום 3.1% ו-3.3% בתחזיות המקוריות) מעלות חשש באוצר שמא הגידול בהכנסות לא יהיה יציב בסופו של דבר.
אחד הנתונים הבולטים שהעלו את תהיות חברי ועדת הכספים הוא כי תחזית הייצוא שעומדת השנה על מינוס 1.1% קופצת לשיעור של 4.2% ב-2016. נווה ציין כי תחזית זו מתבססת על תחזיות הסחר העולמי.
בסקירה אמר נווה כי הצמיחה בשלוש השנים האחרונות לא מובלת מייצוא, אלא צריכה פרטית וציבורית. "זה לא בהכרח מדאיג אותנו, יש לזה יתרונות וחסרונות. אחת מנקודות החוזקה של הכלכלה הישראלית היא שוק העבודה. השכר במדינת ישראל עולה בקצב משמעותי, של 3%, זה נובע מכך שאנחנו קרובים מאד לתעסוקה מלאה".
נווה התייחס לנושא הפיריון ואמר כי מדובר בנושא מהותי: "חלק מהבעיה הוא הצטרפות גדולה של עובדים בעלי כישורים נמוכים. זה טוב כי הם נכנסים לשוק העבודה, אך הם נכנסים ללא ניסיון וללא הכשרה".
בכל הנוגע לגביית מסים אמר נווה כי "עדכנו את תחזית הגבייה לשנתיים הקרובות. התחזית המעודכנת עומדת על 270.2 מיליארד שקל עבור 2015. תחזית הגבייה לשנת 2016 עומדת על 280.7 מיליארד שקל".
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ביקש לדעת לאור נתוני הצמיחה הנמוכים והירידה בהוצאות כיצד ישנו גידול בהכנסות. על כך ענה נווה כי "כמעט כל הגידול בהכנסות הוא ממסים ישירים. יש אלמנטים שמתואמי פעילות כלכלית ויש כאלה שאינם מתואמים. בעוד שהצריכה מתגלמת בצמיחה, במסים ישירים לפעמים יש שומות גדולות שנסגרות אחרי שנתיים שלוש. לא תמיד גביית המס נעשת באותה שנה. מה שכן מתואם עם הצמיחה באותה שנה, זה כל מה שנוגע לשכר. השכר גדל השנה משמעותית יותר מהתחזית - 3%, במקום 1.2%. מעבר לזה, היה רצף עסקאות שהניבו מסים נוספים. יש כנראה השפעה על מדיניות האכיפה, מדיניות הגילוי מרצון. זה לא אומר שזה יימשך לשנה הבאה, כי פעם אחת דיווחת עליהם, ומאז תשלם רק על הרווח. כל זה השפיע על סך כל הגבייה ממסים".
עוד הציג נווה, כי סטטיסטית, "תחזית ההכנסות אינה ודאית, כך שהסתברות של כ-10% שהגבייה תהיה נמוכה ב-13 מיליארד שקל ביחס לתחזית התקציב".
בדיון הציג הממונה על התקציבים, אמיר לוי, כי בנוגע לשוק העבודה "הבעיה הכי גדולה היא גם הפוטנציאל - הממוצע במצב טוב, אך התעסוקה בקרב נשים ערביות וגברים חרדים נמוכות". לוי הציג כי לפי המגמות הדמוגרפיות עד שנת 2059 שיעור החרדים והערבים במדינה יעמוד על 50. "אם לא נדע לטפל באוכלוסיות אלה, המשק יהיה במצב בעייתי. אם נדע לשלב את האוכלוסיות הללו, שיהיו בשיעורי תעסוקה - הפוטנציאל במשק הוא אדיר".