הכלכלן הראשי באוצר: הצמיחה במשק ירדה אשתקד גם בגלל העובד הישראלי
נתונים חדשים של משרד האוצר מגלים כי פריון העבודה של העובד הישראלי הממוצע ירד בשנה שעברה. הדבר גרם לגידול הפער ברמת החיים בין ישראל למערב וכן להגדלת הסיכוי לקיפאון בשכר
פריון העבודה של העובד הישראלי הממוצע ירד בשנה שעברה, ובכך למעשה תרם באופן שלילי לצמיחה במשק, כך עולה מסקירה שפירסם היום (א') הכלכלן הראשי במשרד האוצר, יואל נווה.
במילים אחרות הצמיחה שנרשמה במשק בשנה שעברה, שעמדה על 2.7%, היא לא תוצאה של התפתחות טכנולוגית או שיפור של ההון האנושי, אלא בעיקר גידול במספר העובדים – בשיעור של 3.1% בשנה שעברה) – ללא גידול בתפוקה עצמה של כל עובד. בלשון המשרד "בשנים האחרונות תהליכי הייצור בישראל נעשו פחות יעילים ולכך הייתה השפעה שלילית על התוצר והרווחה הכלכלית".
יואל נווה, הכלכלן הראשי של האוצר צילום: בועז אופנהיים במונחי כסף התוצר לנפש בישראל הוא כ-32 אלף דולר (במונחי כח קנייה) לעומת 38 אלף דולר בממוצע במדינות ה-OECD וכ-53 אלף דולר בארצות הברית. על פי הבדיקה של האוצר, בשנת 2013 גדלה התפוקה שמייצר העובד הממוצע
בחצי אחוז בלבד, מחצית מהגידול ביפן, ולעומת 1.2% בארה"ב ו-0.2% בגוש האירו. ב-2014 כבר מדובר על ירידה של ממש בפריון, אירוע חריג כשלעצמו, בשיעור של 0.3%.
לשם השוואה, בארה"ב נרשם גידול של 0.7% ובגוש האירו של 0.3%. המשמעות היא שבשנה שעברה נוצר פער ברמת החיים הכלכלית בין ישראל למדינות המפותחות, ומכיוון ועל פי התיאוריה הכלכלית יש מתאם בין הגידול בפריון לעובד לבין הגידול בשכר לעובד אז הדבר עשוי לגרום לקיפאון בשכר לעובד במהלך השנה הנוכחית.
סקירה זו של האוצר מגיעה לאחר שבשבוע שעבר נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, הזהירה מפני האטה במשק הישראלי אם לא יגדל הפריון לעובד. גם הצהרה זו של פלוג לא נשמעת בחלל ריק, שכן היא באה זמן קצר לאחר שהממשלה החדשה אישרה שורה ארוכה של הטבות או ביטול סנקציות על מוסדות חרדיים והגדלת קצבאות הילדים, צעדים שניתן להניח שכלכלני בנק ישראל והאוצר רואים בהם תמריץ שלילי לחרדים לצאת לעבוד ולרכוש השכלה מקצועית.
