גולדברג ממליץ: גם היועץ המשפטי יוכפף לביקורת הנציבות, אבל יש לעגנה בחוק

"אינני סבור כי יש להחריג את היועמ"ש עצמו מסמכות הנציב לברר תלונה עליו", קובע השופט בדימוס אליעזר גולדברג, "היועמ"ש אינו רק אחראי לכל זרועות התביעה הפלילית ועומד בראשה, הוא נוטל אישית חלק פעיל ומכריע בהחלטות הנוגעות לתיקים רגישים ובעלי עניין ציבורי". זו אחת ההמלצות המרכזיות במתווה שהניח מבקר המדינה לשעבר גולדברג בפני שרת המשפטים אילת שקד והיועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין. במודל הקיים של גוף הביקורת שהוקם לפני כשנה וחצי היועץ המשפטי היה מחוץ לתחום הביקורת של הנציבה הילה גרסטל.

גולדברג מעביר ביקורת קשה על אופן הקמת הנציבות. לא ניתן לאמץ את מודל הנציבות כפי שהוקמה, הוא קובע וממליץ לעגנו בחוק. רק באמצעות חוק ניתן יהיה להחיל ביקורת פרטנית על פרקליטים. ביקורת כזו, כמוה כדין משמעתי, ולא ניתן להפעילה מכוח מסמך עקרונות. ועם זאת, יקנה החוק שיקול דעת נרחב לנציב עצמאי לסנן את התלונות ולהחליט באלו מהן יקיים בירור.

מימין אילת שקד, השופט בדימוס גולדברג ויו"ר ארגון הפרקליטים לימור פלד צילום: אלכס קולומויסקי

מסמך העקרונות שכונן את הקמת הגוף ביקש לשלב שני סוגי ביקורת – חיצונית (למשרד המשפטים) אבל גם פנימית, כחלק ממנו. "הביקורת על פי מסמך העקרונות אינה ביקורת חיצונית וגם אינה ביקורת על פי חוק הביקורת הפנימית. מנסחיו של מסמך העקרונות שביקשו לשלב יחד את שני סוגי הביקורת", כותב גולדברג, "יצרו 'יצור כלאיים', בלתי מוכר בעולם הביקורת". והוא משלב עקיצה קלה לנציבה, השופטת הילה גרסטל שציינה לשבח את גוף הביקורת "כגוף ביקורת ייעודי ייחודי, שאין כדוגמתו בארץ ובעולם". אכן, קובע גולדברג "איני סבור כי ניתן לאמץ 'מודל חדשני זה".

הנציבות הוקמה לפני כשנה וחצי ובסמוך לתחילת פעילותה פתחו פרקליטי המדינה בצעדי מחאה נגד הביקורת הפרטנית שמאפשרת לפרטים מהציבור (וביניהם סניגורים, בעלי דין, עמותות וכיו"ב) להתלונן אישית נגד פרקליט. ארגון הפרקליטים טען שמסלול זה מאיים, מרתיע ומצנן את עצמאותו ונחישותו של תובע, ופוגע באכיפת החוק על ארגוני פשיעה ועבריינים מתוחכמים שישתמשו בביקורת הפרטנית כדי לפגוע בפרקליטים. שרת המשפטים, מיד עם היכנסה לתפקיד, הצליחה לסיים את עיצומי הפרקליטות על ידי העברת המחלוקת להמלצותיו של גולדברג.

"שמעתי וגם קראתי את זעקתם של הפרקליטים על העובר עליהם אחרי הגשת תלונה, אף אם בסופו של דבר נקבע כי אין בה ממש, ואת טענתם על ניצול הנציבות להגשת תלונה במטרה לערער את שוויון נפשו של הפרקליט" כותב גולדברג שמוסיף כי "מספר התלונות המוצדקות על פרקליטים, ועל פרקליטות המדינה, זעום ביותר", אולם הוא קובע: "איני מוצא להיאחז בנתון זה כדי להשיב בשלילה לשאלה אם להקים גוף לבירור תלונות על פרקליטים"

ולכן הפתרון מבחינתו הוא להימנע מתלונה פרטנית שמשמעותה היא דין משמעתי נוסף. "יש להימנע", כותב גולדברג, "מיצירת מנגנון של דין משמעתי נוסף, שמטיבו כרוך בהטלת סנקציה. דיון כזה מתקיים בבית הדין המשמעתי לעובדי המדינה, שהסנקציה בו עלולה אף להיות הרחקת העובד מהשירות, וכך הוא הדין המשמעתי של לשכת עורכי-הדין, שבידי בית-הדין למשמעת להרחיק עורך-דין מהמקצוע. בעיקרון, נציבות תלונות אינה צריכה להיות חלק מדיני המשמעת".

ובכל זאת, קובע גולדברג "עדיין נדרש על אלה מנגנון ייעודי מקצועי, עצמאי לחלוטין, שכל תכליתו בדיקת תלונות מסוימות (כמובהר להלן). זאת, בשל ייחודם של התובעים כמייצגי האינטרס הציבורי שאין לו אח ורע אצל יתר עובדי המדינה שהם עורכי-דין. וכגודל הסמכות כן גודל "העין המפקחת".

הדרך שהוא מציע: "עקב ייחודיותה של הפרקליטות במשרד המשפטים, כמוסבר לעיל, הדרך הסלולה, לדעתי, היא להקים יחידה נפרדת ועצמאית לביקורת הפרקליטות, בראשות מבקר פנים נפרד, שעליה יחולו הוראות חוק הביקורת הפנימית". הוא מציע דרכים להחלשת החשש מפני שימוש בנציבות ככלי ניגוח בתובעים: לא תתקבל תלונה אנונימית, לא תתבקש תגובתו של הנילון, או של גורם אחר, אלא לאחר החלטת הנציב לפתוח בבירור התלונה, לא יפתח הנציב בבירור תלונה שהחליט לבררה, אלא לאחר סיום ההליכים באותו בית משפט שהאירועים הנטענים בתלונה ארעו בו, זולת אם החליט אחרת, מנימוקים מיוחדים שיפרט.

כמו כן מציע גולדברג שחוק חופש המידע לא יחול, כלומר שמות הפרקליטים המטופלים יהיה חסוי וכן הוא מציע להחיל חובת סודיות על עובדי הנציבות.

נציבת הביקורת על הפרקליטות השופטת (בדימוס) הילה גרסטל בירכה על חוות הדעת. מטעמה נמסר: "הנציבה כפי שאמרה לכל אורך הדרך, אינה רואה את הנציבות כחלק מהסכסוך, שהוכרז ע"י ארגון הפרקליטים נגד הקמת גוף הביקורת. הקמת נבת"ם ואופן פעולתו נועדה לביקורת בונה בשני אופנים: בנייה פנימה, איתור ותיקון הכשלים והליקויים עליהם מצביעה הביקורת ומתוך כך בניית אמונו של הציבור במערכת המשפט.הנציבות תמשיך את עבודתה המסורה מתוך עקרונות, ערכים והקוד אתי העומדים בבסיסה".

יו"ר ארגון הפרקליטים משלבת בתגובתה התקפה חריפה ביותר על הנציבה גרסטל: "אנחנו שמחים שהשופט בדימוס גולדברג קיבל את עמדתנו כמעט במלואה. משמעות החלטתו היא כי הנציבות הוקמה בחוסר סמכות במתכונתה הנוכחית והיא איננה יכולה להמשיך לפעול עוד.

מצער שהנציבה פעלה במשך למעלה משנה ללא בסיס חוקי ואף הרחיבה על דעת עצמה עוד יותר את סמכויותיה. מצער גם שהנציבה בחרה להתעלם מחוסר החוקיות שבגוף שהיא עמדה בראשו והשמיצה את הפרקליטות ואת הפרקליטים למרות העמדות המשפטיות המבוססות והראויות שהשמיע.

לאור עמדתה והתנהלותה של הנציבות במהלך השנה האחרונה שהגיעה לשיאה במהלך הדיונים בפני כב' השופט בדימוס גולדברג בהם העבירה הנציבה את הדיון לפסים אישיים והשתלחה בפרקליטות, בהנהלתה ובארגון הפרקליטים, פנה הארגון לשרת המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לקיים בירור מיידי בהתנהלות זו. אנו סבורים כי עתה עם פרסום המסקנות פניה זו קיבלה משנה תוקף".