הוועדה של כחלון לבחינת חיסיון קצא"א תקועה כבר חודשיים

חודשיים לאחר שהייתה צריכה להכריע בדבר חשיפת פעילותה של קצא"א לפני הציבור הישראלי, הוועדה הבין־משרדית, שהקים שר האוצר משה כחלון לבחינת פעילותה של חברת אחסון הדלקים, עדיין לא החליטה בנושא. כך נודע ל"כלכליסט".

בוועדה, שהקים שר האוצר משה כחלון, חברים בין השאר נציגי משרד ראש הממשלה, לרבות המועצה לביטחון לאומי, ונציגים ממשרדי המשפטים, החוץ, האוצר והצנזור הכללי. מטרות הוועדה, כמו שהגדירן כחלון, הן לקבוע "מהו המידע שלצורך שמירה על חשאיותו נדרש צו חיסיון", ומהי מידת החיסיון הדרושה, אם דרושה.

כחלון קבע כי הוועדה תחליט בנושא ב־14 באוגוסט, אך נכון להיום טרם התקבלו החלטות וגם אין כיוון ראשי שהמדינה חותרת אליו. יתרה על כך, במשק האנרגיה מעריכים כי המדינה תעשה לעצמה "חיים קלים" ותחליט להשאיר את המצב ללא שינוי גם לאחר תחילת 2017 – המועד שפג בו תוקף החיסיון והזיכיון של עבודת החברה.

ח"כ זנדברג. פנתה למשרד המשפטים בנושא החיסיון

קצא"א הוקמה באמצע המאה הקודמת כמיזם משותף של ישראל ואיראן, כדי להזרים דלקים מהמפרץ הפרסי לישראל ולאגן הים התיכון. המהפכה באיראן בסוף שנות השבעים גנזה את החלום, ומאז קצא"א פועלת עצמאית ומנהלת דיון בוררות ארוך וחשאי מול איראן בשאלה מי מן השתיים חייבת למי כסף או רכוש.

החברה אחראית למזח הפחם של חברת החשמל באשקלון ומחזיקה ב־37.5% מתחנת הכוח הפרטית דוראד, שנמצאת על קרקע בבעלות קצא"א בקרבת אשקלון. האחראי לחברה הוא משרד האוצר, ונתוניה הכספיים חסויים, כמו מינויים שונים של מנהלים בה. במאי האחרון אף נטען שקצא"א הפסידה בבוררות בינלאומית מול איראן, וכעת נדרשת לשלם על נזקים בשווי של כ־1.1 מיליארד שקל.

האירוע שטרף את הקלפים בעבודת החברה הוא דליפת הנפט בדצמבר 2014, אז כשל ריתוך של צינור נפט, וכ־5 מיליון טונות נפט גולמי הוזרמו לשמורת עברונה. תושבי הערבה תבעו את קצא"א על הנזקים ודרשו שייחשפו נתוני החברה. ואולם המדינה מתנגדת לשקיפות בעניין, והדבר אינו מפתיע.

ח"כ תמר זנדברג (מרצ) ביררה עם משרד המשפטים על התקדמות הוועדה, ונמסר לה מהמשרד כי "נבקש להתנצל על העיכוב". זנדברג מסרה בתגובה כי "האוצר מסתמך על זיכרונו הקצר של הציבור כשהוא ממסמס את הוועדה שהוקמה על מנת לבחון את גבולות החיסיון של חברת קצא"א. אולי כדאי להזכיר לציבור מדוע חיסיון קצא"א עומד על הפרק. החברה אחראית לאסון אקולוגי כבד, שבמסגרתו הזרימה מיליוני ליטרים של נפט לשמורת עברונה".

זנדברג הוסיפה כי "החברה נהנית זה עשרות שנים מחיסיון גורף בלי סיבה ברורה, והציבור ונציגיו תבעו במשך חודשים את ביטולו של החיסיון הזה. ההתפתחות הנוכחית, שבה האוצר מתנער ומיתמם מוועדה בין־משרדית רשמית, היא מדאיגה ומטרידה. האם לא מגיע לציבור לדעת מה נאסר עליו לדעת?".