המדינה נגד עצמה: המשרד להגנת הסביבה מתכנן תביעה אזרחית נגד קצא"א

המשרד להגנת הסביבה בוחן מול בימים אלו מול הפרקליטות אפשרות להגיש תביעה אזרחית נגד חברת קצא"א (קו צינור אילת אשקלון) בשל "נזק סביבתי לתושבים ולשמורת עברונה". מסמך עלויות שהגיש המשרד להגנת הסביבה לפרקליטות אומד את הנזק ב-140-130 מיליון שקל.

אומדן עלויות זה שונה מאוד מאומדן העלויות של חברת הייעוץ עדליא וחוקרי הטכניון - בעבודה שהכינו עבור אדם טבע ודין - אומדן שעמד על 526.8 מיליון שקל. האומדן של עדליא והטכניון, שנחשף ב"כלכליסט", התבסס על מתודולוגיה של הממשל האמריקאי, שמנסה לכמת עלויות רחבות של הזיהום, מתוך הנחה כי מדובר בפגיעה בנכסי ציבור שקשה עד בלתי אפשרי לשקם באופן מלא.

דבר הגשת התביעה נחשף היום (ג') במסגרת דיון שנערך בתנאי הזיכיון של חברת קצא"א בוועדת הכלכלה. היועצת המשפטית המשרד להגנת הסביבה דלית דרור אמרה שמהלך מסוג זה נמצא בתכנון מתקדם ובדיונים מול משרד המשפטים.

דליפת הנפט בשמורת עברונה צילום: אי פי איי

בדיון דרשו חברי כנסת לשנות את תנאי הזיכיון של קצא"א ואף לבטל אותו כדי להגביר את השקיפות. נציגת האוצר עדכנה כי המשרד בוחן מחדש את החיסיון המוטל על החברה.

מהמשרד להגנת הסביבה אישרו ל"כלכליסט" שהם אכן תומכים בהגשת התביעה. אם אכן תוגש תביעה יווצר מצב מוזר שבו משרד ממשלתי תובע גוף שלכאורה מפוקח על ידי המדינה ונמצא לפחות בחציו בבעלותה, בעוד חלק אחר מהתביעה מוגש נגש ממשלת איראן שלכאורה מחזיקה מחצית מהחברה עוד מאז הקמתה בשנות ה-70 של המאה הקודמת.

שי טחנאי, רכז שמירת הטבע של החברה להגנת הטבע בדרום אמר בדיון כי "צינור הנפט עובר ב-250 ק"מ, באחד השטחים הרגישים והיפים ביותר בישראל, הוא חוצה שטחי טבע ונוף של ארץ בראשית, ובמדבר. אם פגעת בשטח – זה נשאר לדורי דורות. החוק חייב להשתנות, זה חוק חיסיון, לא חוק זיכיון, ולכן אסור להאריך אותו במתכונתו הנוכחית וגם לבדוק את נחיצות השימוש בצינור, לאור המטרות שלשמן הוא הוקם והשימוש המצומצם שלו, לצד הסיכון הרב לטבע ולסביבה".

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) שיזם את הדיון בוועדה, הזכיר כי בשנים האחרונות נרשמו כמעט בכל שנה דליפות מהצינור. אחד הממצאים מחקירת התאונה הוא שהמרחק הרב בין המגופים בצינור, כ-32 ק"מ, גורם לכך שבכל תקלה נשפכת כמות עצומה של נפט. "אין פיקוח ושקיפות על קצא"א ואין להאריך את הזיכיון. צריך להעביר נכסים וזכויות לחברה ממשלתית בהתנהלות שקופה, ויש אף לשקול את הצורך בצינור", אמר חנין.

ח"כ תמר זנדברג (מרצ) תלתה את המחדל בחיסיון שמוטל על החברה ."בגלל החיסיון קצא"א לא צריכה לעמוד במדדים סביבתיים. בחסות הביטחון מתחבאים גם אינטרסים כלכליים", אמרה. ח"כ איילת נחמיאס ורבין קראה לקצא"א להקים קרן ייעודית לשיקום הנזקים, "זאת ההזדמנות שלכם להגביר את השקיפות בהיבטים הציבוריים והסביבתיים". ח"כ עבד אל-חכים חאג' יחיא (הרשימה השותפת) הציע לחוקק חוק המטיל פיקוח על קצא"א, "ושהחברה תיגש לבג"ץ", אמר.

נציגת משרד האוצר, עו"ד אפרת נחלון, הסבירה כאמור בדיון כי צו החיסיון אינו נוגע לסוגיות של הגנת הסביבה, ועדכנה כי "שר האוצר מינה צוות שיבחן את נוסח צו החיסיון כדי להגדיר בצורה מהודקת את יעדי ההסתרה והאם צריך לשנות את נוסח הצו בהתאם". במקביל נבחנת הבקשה של קצא"א להארכת הזיכיון. נחלון ציינה כי אינה יכולה לומר אם הפרוטוקולים של הדיונים יפורסמו.

במהלך הדיון דרשה החברה להגנת הטבע לבטל את המסגרת המשפטית של חברת קצא"א, כלומר להחיל עליה את כל החוקים של המדינה לרבות חוקי התכנון והבנייה או חוק חובת המכרזים.

לדברי החברה להגנת הטבע, "יש להקים חברה ממשלתית, אשר תקבל את מכלול הזכויות והנכסים של קצא"א. פתרון כזה יאפשר להפריד בין העניינים המצדיקים שמירה על סודיות, כגון הסכסוך הכספי בין אירן לישראל, לבין הפעילויות העסקיות הרגילות שלה, המצדיקות ואף מחייבות קיומם של פיקוח ושקיפות ציבוריים. בכך יהיה גם כדי להסדיר כנדרש את פעילויותיה של קצא"א שמחוץ לזיכיון המשנה שניתן לה. החברה להגנת הטבע טוענת שאין להאריך את זיכיון קצא"א ובמקום זאת, יש להעביר את זכויותיה ונכסיה של קצא"א לידיה של חברה ממשלתית. בכך יהיה כדי להבטיח את שמירת העניין הציבורי שבקצא"א ואת שקיפות פעולתה ולהבטיח את קיומו של פיקוח נאות על ההיבטים הסביבתיים שלה. בנוסף, יש מקום לבחון כבר כיום את נחיצות השימוש בצינור לאור הניצול המצומצם שלו, לצד הסיכון הרב", אמרו בחברה להגנת הטבע.