איפה מסתתרים החייזרים?
ומה אפשר ללמוד מהם על פרטיות
בברכה שנוספה לתפילת שמונה עשרה נאמר "ולמלשינים אל תהי תקווה". מלשין אחד לפחות דווקא חזר לכותרות לאחרונה בדיוק בגלל התקוות שלו: זהו אדוארד סנודן, עובד ה־NSA שחשף כי הסוכנות לביטחון לאומי בארצות הברית מרגלת אחרי אזרחי המדינה ואזרחי מדינות זרות בעולם, בסיועם של תאגידי תקשורת וטכנולוגיה מוכרים. סנודן שב לכותרות בגלל אמירה מעניינת שלו, שכורכת את טכנולוגיית המחשוב וההצפנה, שבה הוא מבין, עם החיפוש אחר חיים מחוץ לכדור הארץ. התקווה שלו היא להיעזר בתורת ההצפנה כדי להצליח למצוא בחלל החיצון צורות חיים תבוניות, שכל כך מורגשות בחסרונן כאן למטה.
סנודן קיבל מקלט מדיני ברוסיה ומתחבא שם זה שנתיים, מאז הכריז עליו משרד המשפטים האמריקאי מבוקש בחשד לריגול. ההדלפות שלו נועדו, בראש ובראשונה, לשפוך אור על פעולות הציתות והמעקב של ממשלות אחר אזרחיהן. בכמה חוגים הוא נחשב גיבור ופטריוט, באחרים הוא נחשב גנב, בוגד ומלשין חסר אחריות. והוא רק בן 32. וכעת, לוחם זכויות הפרט המפורסם בעולם מרחיב את פעילותו ומסריו גם לנושאים שמחוץ לעולם.
בראיון שנתן לפודקאסט המדע StarTalk של האסטרונום הסלב ניל דה־גראס טייסון ביקר סנודן את כישלונה המתמשך של תוכנית SETI (ראשי תיבות של "חיפוש אחר בינה חוץ־ארצית"), שכבר עשרות שנים מתעדת גלי רדיו שנקלטו מהחלל ומנסה לזהות בתוך בליל הגלים האלקטרומגנטיים תבניות שיטתיות, שירמזו על מסרים מלאכותיים שאינם רק רעשים קוסמיים. מי יודע, אולי נקלוט שדר של חוצנים, עתיק או עדכני, שמוען לחוצנים אחרים או אפילו אלינו? הכל בשם הכמיהה להפיג את בדידותנו ביקום.
הכמיהה הנכזבת שבה והרימה ראש לפני שבועיים, עם הופעת העדויות לקיום מים זורמים במאדים. אך הראיות עודן רחוקות וקלושות, ועד כה כל החיפושים אחר חברים חדשים העלו חרס.
בראיון האינטרנטי סנודן מציע הסבר חדש ופרובוקטיבי לכישלון המתמשך: אנחנו לא מאתרים סימנים לתקשורת חוצנית פשוט כי היא מוצפנת. אם הישויות התבוניות ביקום משחררות שדרים, הן עושות זאת באופן שלא יתגלה לאוזן שאינה מזוינת ביכולות פענוח. פתיחות, סנודן סבור, היא שלב פרימיטיבי וקצר של חברות. כל ציביליזציה מתקדמת תזנח מתישהו את הרעיון המטופש לחשוף מידע ולבטוח בתום לבם של זרים, ותפנה להצפנה אגרסיבית הולכת וגוברת, שבסוף תקיף הכל. זה, לדעת לוחם הפרטיות הנודע בעולם, השלב שבו אנחנו בני האדם נכנסנו לתמונה, עם ניסיונות הציתות התמימים והפרימיטיביים שלנו.
הרעיונות הללו מעוררים מחשבה. לא פחות מחשבות מתעוררות גם לאור תגובת מנהל SETI סת שוסטק. בראיון ל"סיינטיפיק אמריקן" דחה שוסטק את הרעיון, והסביר ש־SETI מחפשת לא רק שדרים מנוסחים אלא כל קרינה שעשויה להיפלט ממכשיר או מכונה מלאכותיים. לפי שוסטק המסר חשוב, אבל החיפוש האמיתי הוא אחר המדיום.
וכך, מתוך חלומותיהם של חוזים בכוכבים ותקוותיו של מלשין נולדו שתי תיאוריות חדשות בחקר התקשורת: האחת על נצחיות ההצפנה, והאחרת על עצם הדרך להגדיר תקשורת של ציביליזציה מתקדמת: לא באמצעות מורכבות המסר, אלא באמצעות מלאכותיות האמצעי.
לאתר של פרופ' שיזף רפאלי: www.shezaf.rafaeli.net