די לממן כדורגל: תנו צ'אנס לענף הספורט המוטורי
ההישגים הדלים של הכדורגל הישראלי מחייבים חשיבה מחודשת על חלוקת עוגת התקציבים של המועצה להסדר ההימורים בספורט . הגיע הזמן להעניק הזדמנות מכוונת לענפי ספורט שבאמת מעלים את ישראל על מפת העולם
לאחרונה היינו עדים למפלה נוספת של נבחרת ישראל במשחקה לבלגיה. נוכח ההפסד הכואב נדמה כי הגיעה העת לבצע חשיבה מחודשת ולקבל החלטות אמיצות בדבר שינוי סדרי העדיפויות בכל הנוגע לחלוקת עוגת משאבי התמיכה של המדינה ביחס לענפי הספורט השונים. הגיעה העת להעניק הזדמנות שווה ואף עדיפות מכוונת לענפי ספורט אחרים, אשר נדחקו עד היום לקרן הזווית וזכו לפירורים מהעוגה, הגם שהם בעלי פוטנציאל ספורטיבי וכלכלי עצום ואף הוכיחו כי ביכולתם להביא להישגים מרשימים וכבוד רב למדינה.
עיון בנתונים רשמיים שפורסמו על-ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2012 מגלה כי בשנת 2011, למשל, הוקצבו כ-42 מיליון שקל לתמיכה בהתאחדות לכדורגל, המהווים כ-27% אחוז מתקציב התמיכות הכולל של המועצה להסדר ההימורים בספורט.
דווקא לאור ההשקעות הכספיות הגדולות והרעש התקשורתי העצום סביב הענף, בולטים הישגיהם הדלים של כדורגלני ישראל בארץ ובחו"ל. האמת העצובה היא, שמאז העפלת הנבחרת הלאומית למונדיאל במכסיקו ב-1970, לא ניתן לציין הישג משמעותי נוסף של הנבחרת, המורכבת מטובי השחקנים שיש לישראל להציע.
מנגד, דוגמא מצוינת לענף ספורט מוזנח הראוי לתמיכה, בעיקר בתחום התשתיות, הוא ענף הספורט המוטורי. נהרות של מילים כבר נכתבו על ענף ספורט זה ועל מצבו העגום. בניסיון ייחודי שאין לו אח ורע בעולם להסדיר את פעילותם של הספורטאים במסגרת ענף ספורט זה, ולאחר שנים של דיונים, חוקקה הכנסת בשנת 2005 את חוק הנהיגה הספורטיבית. ואולם, במהרה התברר, כי הנטל הבירוקרטי והכספי, לצד חסמים נוספים שיצר החוק, אינם מאפשרים להוציא לפועל אירועי ספורט מוטורי חוקיים. הלכה למעשה, כניסתו של החוק לתוקף הביאה להפסקת כל פעילות מוטורית ספורטיבית חוקית בישראל. כך, מענף תוסס שמשך אליו אלפי ספורטאים וצופים במהלך שנות השמונים והתשעים של האלף הקודם, לא נותר דבר.
זאת, בעיקר בשל היעדר תשתיות מתאימות האמורות לאפשר לספורטאים לערוך אימונים מסודרים ולקיים מירוצים בסביבה בטוחה ומפוקחת. אמנם בשנת 2014, בעקבות "קול קורא" שפרסם משרד התרבות והספורט להקמת מסלול חוקי ראשון בישראל, נתבשרנו על הקמתו הצפויה של מסלול בעיר ערד, אולם כעת כבר ברור כי תכניות לחוד ומציאות לחוד.
"מענף תוסס שמשך אליו אלפי ספורטאים וצופים לא נותר דבר" צילום: cc by Chris901
המחדל המתמשך של המדינה בכל הנוגע לקידומו של ענף ספורט זה, רק מתעצם נוכח ההישגים המדהימים להם זוכים הספורטאים הישראליים הצעירים הנאלצים לצאת ולהתחרות בחו"ל, על חשבונם. נזכיר, לשם הדוגמא, את הכתרתו, רק לאחרונה, של אלון דאי כסגן אלוף אירופה במסגרת אליפות הנסקאר האירופאית, או את ההישגים המרשימים להם זוכה כבר שנים הצמד רז הימן והלל סגל במסגרת תחרויות ראלי ברחבי העולם. ניתן להניח כי שמות אלה, המביאים כבוד רב למדינת ישראל, אינם מוכרים לקהל הרחב, שכן התקשורת, כדרכה, בוחרת לסקר...כדורגל.
בשולי הדברים ניתן לציין את הפוטנציאל הכלכלי העצום הטמון בפיתוחו של ענף הספורט המוטורי בישראל, שהוא מענפי ספורט המובילים בעולם, מגלגל מיליארדי דולרים מדי שנה ומושך אליו עשרות מיליוני צופים. גם בישראל זוכה הענף לאוהדים רבים, הנאלצים לעקוב מרחוק אחר אירועים המתרחשים מעבר לים. פיתוחה של תשתית הולמת לקיומו ופיתוחו של ענף ספורט זה בישראל יספק תעסוקה בפריפריה, יפתח את התיירות ואף יביא ליצירת תרבות מוטורית החיונית למאבק המתמיד בתאונות הדרכים.
בין אם מדובר בספורט המוטורי, בענף הג'ודו או בשיט מפרשיות, כולם ענפים בהם מגיעים הספורטאים שלנו להישגים משמעותיים, הגיעה העת שמקבלי ההחלטות האחראים על חלוקת תקציבי התמיכה בענפי הספורט, ובראשם שרת התרבות והספורט החדשה וועדת התמיכות של המועצה להסדר ההימורים בספורט, יבצעו חשיבה מעמיקה, אשר בעקבותיה יחול שינוי מהותי באמות המידה הקובעות את אופן חלוקת כספי התמיכות. שינוי כזה יאפשר התפתחות ראויה ומתבקשת של ענפי ספורט קיימים וחדשים, אשר ביכולתם לתרום רבות לחברה הישראלית ולהביא כבוד רב למדינה.
*הכותב הוא שותף במשרד עוה"ד שביט בר-און גלאון צין יגור ושות' ועוסק בקידום הספורט המוטורי בישראל
