סיכום כנסת שבועי: הבלגן בליכוד נפל על הראש של גפני

1. כיסא יו"ר ועדת הכספים כאילו נבנה בשביל פוליטיקאי כמו משה גפני. בכנסת הקודמת הוא נהג לומר ליו"ר הקודם ניסן סלומינסקי שהוא כבר שכח את התרגילים שסלומינסקי רק לומד. בתחילת המושב הנוכחי הודיע גפני שהוא איש של פשרות. "אני לא מתכוון ללכת ראש בראש עם ראש הממשלה, זה לא האופי שלי", אמר.

ואולם בשבוע החולף השתנתה המוזיקה. גפני הביא לוועדה את הפרויקט המסובך שהוא חתום עליו מתחילתו ועד סופו: רשימת היישובים שתושביהם זכאים להטבת מס, תפוח אדמה לוהט שאיש לא רצה לטפל בו. גפני היה משוכנע שהגיע לנוסחה מנצחת שכוללת 403 יישובים במקום 182 עד היום, אבל בדקה ה־90 נלחץ ראש הממשלה בנימין נתניהו פעמיים - פעם ממחאת הבית היהודי וההתנחלויות, ופעם ממחאת עכו ונהריה - ותקע את המתווה.

הדבר הוציא את גפני משיווי המשקל המנומס שהפגין. "חזירות, חזירים זה יהרוס את הכל", שב ואמר כלפי הח"כים של הבית היהודי והליכוד, אבל נזהר בכבודו של נתניהו. בסביבתו הזהירו ש"גפני הוא לא אחד שעושים לו משחקים". באחת נפתחה חזית בין ועדת הכספים ללשכת ראש הממשלה.

ואולם לחיצת הבלמים של נתניהו היא תוצאה של הלחץ העצום בקואליציה סביב מפת היישובים. למעשה, כחלון ונתניהו התפלאו כשגפני קיבל עליו את המשימה להסדיר את הקריטריונים, לאחר שבג"ץ קבע שיישובים קיבלו את ההטבה באופן בלתי שוויוני. כחלון העדיף לחסוך את כאב הראש, גם במחיר שבג"ץ יחליט מי יקבל את ההטבה, ואילו גפני האמין שהמדינה צריכה לקבוע בעצמה את סדר העדיפויות שלה.

מימין: גפני וסילבן שלום. יו"ר ועדת הכספים חשב שלא יתנגש עם ראש הממשלה צילום: עומר מסינגר

ההטבות היו תמיד אתנן ששרים וח"כים חילקו לראשי רשויות מקורבים, וגם המעבר לקריטריונים ברורים לא שינה את העיקרון. הקואליציה נכנסה לכאוס - מימין הגיע בצלאל סמוטריץ' שרצה להכניס את ההתנחלויות, מהמרכז באו גפני וטלי פלוסקוב מכולנו שרוצים לאשר את המפה כפי שהיא.אבל הבלגן האמיתי היה בליכוד.

מצד אחד, ח"כ ז'קי לוי שהיה ראש עיריית בית שאן ואיתו ראשי רשויות רבים שנכללו לראשונה ברשימה ודורשים לאשר אותה במהירות. מצד שני, ראשי רשויות שנפגעו הפעילו שרים כדי שילחצו על נתניהו וגפני להגדיל את ההטבות לעריהם. אנשי ההתנחלויות בליכוד הפעילו את השרים המקורבים להם, ראשי רשויות בדרום החזיקו קו פתוח עם שר הפנים סילבן שלום, שרת התרבות והספורט מירי רגב ייצגה כמה רשויות בצפון. וישראל כץ, מלך הפוליטיקה הליכודית, היה מעורב גם כן.

בין מחנות הליכוד ומול גפני, המתנחלים וכולנו, עומד נתניהו. האתגר שלו מחדד מי המנצח הגדול של השבוע. שר האוצר כחלון חמק מאחריותו לפתור את הפלונטר וחסך לעצמו מהומה פוליטית קשה. פיקח נמנע ממלכודות שחכם יודע לצאת מהן. לו רק יאיר לפיד היה יודע את זה בכהונתו במשרד.

2. ועדת הכנסת דנה השבוע בתקציב קצת יותר נמוך, "רק" 650 מיליון שקל של תקציב הכנסת ל־2016. אולם שלא כמו מהומת האלוהים סביב הטבות המס, הדיון הזה התנהל על מי מנוחות, בלי לחצים ובלי צעקות. איש מהח"כים לא שאל מדוע מכונית סקודה ממוגנת עולה 1.6 מיליון שקל או מדוע שיפוץ מטבח הכנסת ורכישת מטפי כיבוי מגיעים ל־13 מיליון שקל. במקום זאת הם בירכו את מנכ"ל הכנסת רונן פלוט על "תקציב שאין בו שומנים", כמו שאמר ח"כ יואב בן צור מש"ס.

דוד ביטן עם מרב מיכאלי ומנהלת ועדת הכנסת אתי בן יוסף. הציבור לא יודע כמה קשה הוא עובד צילום: עומר מסינגר

דבר אחד הזכיר בכל זאת את הדיון על הטבות המס. בדקה האחרונה, רגע לפני שאושר התקציב, הצליח יו"ר הוועדה דוד ביטן מהליכוד להגדיל את התקציב ב־2 מיליון שקל נוספים, להסברה. "הציבור לא יודע מספיק כמה קשה אנחנו עובדים בשבילו", אמר וקיבל את הכסף. דקה אחת של עבודה קשה. שבעה ח"כים תמכו בתקציב, רק יעל גרמן ורועי פולקמן התנגדו.

3. התנועה סואנת במיוחד בקטע הקצר בין משרד האוצר לכנסת. בתהלוכת אנשי אגף התקציבים שצועדים שם בולטת רעמת התלתלים של סגן הממונה על אגף התקציבים אודי אדירי. הוא עצמו צוחק מהכינוי שהודבק לו, "אדירי מפטם ועד ברום", כראוי למי שמטפל בתשתיות, באנרגיה ובחקלאות ומרכז חלקים רבים מחוק ההסדרים.

בשבוע שעבר היה אפשר לשמוע את אדירי מדבר בידענות ובלהט על המלצות ועדת ששינסקי בוועדת הכספים ועל מחירי השניצלים וקרטל מגדלי העופות בוועדת הכלכלה. בוועדת הפנים דיבר על הסרת חסמים בשירותי הביוב, בוועדת הרפורמות על רשות החשמל ושוב בכלכלה, הפעם על חיבור מפעלים לגז טבעי.

השבוע של אדירי מלמד על כוחם של פקידי האוצר, וכיצד אדם שאינו מוכר לציבור משפיע מאוד על כל אחד מאיתנו.

קריאה לסדר - קצרים מהמסדרונות

איך נראה קרב על מיליארדי שקלים? כל המאבק שמנהלת כיל נגד המלצות ועדת ששינסקי 2 הצטצמם השבוע לשיחת מסדרון. בצד אחד יו"ר כיל ניר גלעד שמקפיד להגיע לכל דיון בוועדת הכספים, תיק גב תלוי על כתפו ופניו קפוצות לעבר התקשורת. בצד השני איש האנרגיה של האוצר, סגן ראש אגף התקציבים אודי אדירי. "אתם לא מבינים את המספרים, אתם פשוט טועים", צעק גלעד בלהט כשהוא מלווה בלוביסטית של כיל שמגיעה עמו לכל הדיונים. אדירי חטף את האש בשקט. נציגי המגזר הפרטי והציבורי המשיכו לצעוד, מתווכחים על חישוב המס אחרי שלב הכרייה. אפשר רק לדמיין כמה כסף תרוויח כיל אם יצליח גלעד לשכנע את אדירי בפסיק. 

ניר גלעד ואודי אדירי. מיליארדים צילום: רוני זינגר

בדיון בוועדת הכנסת על תקציב הכנסת עצמה התלוננו הח"כים שהם עובדים קשה מאוד, אך הציבור אינו מודע לזה. אם כך, זכות הציבור לדעת שבמסגרת עבודתם המאומצת בוועדה אמר אוסמה סעדי מהרשימה המשותפת שלא מאמינים לו כשרואים את תלוש השכר שלו, ואילו אורן חזן (הליכוד) נשמע מתוסכל כשהכריז "אני מקבל 30 שקל לשעה". חישוב פשוט מלמד שלפי התעריף הזה, חזן שמרוויח כ־40 אלף שקל ברוטו, עובד 1,333 שעות בחודש, כלומר 44 שעות ביממה.

אורן חזן. 44 שעות ביממה צילום: עומר מסינגר

בתום אותו דיון המשיכו יואל חסון מהמחנה הציוני ורועי פולקמן מכולנו להתווכח. "איפה ראית עוד תקציב שקוף כל כך?" נופף מולו חסון במסמכים. ואחד מעובדי המשכן לחש, "זה בדיוק העניין - שלא מתביישים בבזבזנות. הכל גלוי בלי בושה".

רועי פולקמן ויואל חסון. שקוף צילום: עומר מסינגר

רפורמת הפטם מוציאה את המיטב מח"כ איתן ברושי מהמחנה הציוני, מראשי הלובי החקלאי בכנסת. "החקלאות תלויה גם בקדוש ברוך הוא וגם בפקידי האוצר. ועם שניהם זה לא פשוט", אמר בוועדת הכלכלה וזכה לצחוק מתגלגל מהנוכחים. "כבר אמרת את הבדיחה הזאת בדיון קודם, ברושי", אמר לו יו"ר הוועדה איתן כבל באכזבה. "לא נורא, הקהל התחלף מאז", השיב ברושי.