בעקבות עתירת יש עתיד: בג"ץ יבחן את ריבוי התיקים של נתניהו

העתירה המתוקנת תידון בבג"ץ ב־10 בנובמבר ומבטיחה דיון מעניין במעמדו של ראש הממשלה. בדיון ובפסק הדין החלקי שניתן בעניין ליצמן כבר נמצאו רמזים לכך שבג"ץ עשוי להתערב שוב בהתנהלותו ומינוייו של נתניהו.

יעקב ליצמן צילום: נמרוד גליקמן

כך למשל אמר השופט חנן מלצר בדיון, בהתייחסות לסעיף 33(ד) לחוק יסוד: הממשלה, כי "ראש הממשלה לא יכול בכלל להיות שר. בחוק יסוד הממשלה הקודם היה סעיף שאפשר זאת, בחוק יסוד הממשלה הנוכחי הורידו את הסעיף הזה קרי הוא לא יכול להיות בצד תפקידו כראש ממשלה לשמש כשר".

בפסק הדין החלקי כתב השופט אליקים רובינשטיין כי "ראש הממשלה הוא העסוק שבעסוקים, אבי כל העסוקים, בענייני ביטחון וחוץ, בענייני כלכלה, במאבקים בינלאומיים ופנימיים, ובתחזוק הקואליציה". כאן הוא יכול להחיל שוב את ההיגיון שבעניין ליצמן: משרד ממשלתי זקוק למלוא תשומת לב של שר במשרה מלאה, ולא להיות מנוהל על ידי "העסוק שבעסוקים".

העתירה המתוקנת מעידה גם על ניגוד עניינים אפשרי בין ראש ממשלה לשר, שעלול להיות בעייתי כשראש הממשלה ממלא את שני התפקידים. כשיעל גרמן שימשה שרת הבריאות תמך ראש הממשלה בכריית פוספטים סמוך לערד, ואילו משרד הבריאות התנגד. אילו שימש ראש הממשלה בתפקיד שר הבריאות, הוא היה שרוי בניגוד עניינים. בכובעו כראש ממשלה הוא מחויב לשקול שיקולי רוחב, אשר לאו דווקא עולים בקנה אחד עם שיקוליו הצרים יחסית של העומד בראש מערכת הבריאות.