הניסוי הגדול של מובילאיי יתחיל בישראל
משרד התחבורה אולי לא דייק בנתונים, אבל אין כמעט ספק שמערכות הבטיחות של מובילאיי יורידו את היקף תאונות הדרכים. אלא שבדרך לרכביהם של מיליון ישראלים, הן יספקו לחברה דריסת רגל בפלח השוק שבו היא מצליחה פחות וגם יופי של כרטיס ביקור
השבוע הודיע שר התחבורה ישראל כץ שהמדינה תממן מערכות בקרת סטייה מנתיב, ניטור מרחק מלפנים ומערכת לזיהוי הולכי רגל לכל מכונית משנת 2000 ואילך. לא כך נשמע השר לפני חמש שנים, כשהתקיימה במליאת הכנסת ישיבה סוערת אשר במרכזה עמדה הצעתו של השר דאז מאיר שטרית - לחייב התקנה של מערכות כאלו, של חברת מובילאיי, בכלי רכב כבדים.
קראו עוד בכלכליסט:
- מובילאיי הכפילה את ההכנסות ברבעון השלישי ל-70.6 מיליון דולר
- 44 חברות יספקו טכנולוגיה לפולקסווגן - ביניהן גם מובילאיי הישראלית
- מובילאיי: עלייה של 57% בהכנסות הרבעון השני ל-52.8 מיליון דולר
כפי שנחשף ב"כלכליסט", להגשת הצעתו של שטרית קדמו מאמצים ניכרים מצד לוביסטים שפעלו עבור מובילאיי. המתנגד הנחרץ והקולני ביותר להצעתו של שטרית היה כץ, שאמר כי "עמדת כל אנשי המקצוע במשרד היא להתנגד לחוק".
אלא שכעת נושבות במשרד התחבורה רוחות חדשות, וכץ מוכן לשאת בעלויות המימון של התקנת המערכת שמגיעה לכ־3,500 שקל פר־רכב - המחיר הרשמי המפורסם באתר של מובילאיי, החברה היחידה שהמערכת שלה מתאימה לרכבים משנת 2000. בשל צבר ההזמנות העתידי הגדול, המדינה לא צפויה לשלם את הסכום הזה עבור כל מערכת.
בניגוד לדבריו מלפני חמש שנים, הודיע כץ כי בכוונתו לחייב את התקנת המערכת גם במשאיות ובאוטובוסים. בעלי רכבים כבדים שיסרבו להתקין את המערכת לא יוכלו לעבור את מבחן הרישוי השנתי.
הצהרותיו אלו של שר התחבורה מעלות כמה שאלות: מהיכן יגיע הכסף למימון התקנת כל המערכות האלו והאם פעילותן יעילה.
האוצר: הכסף לא יגיע מביטוחי החובה
במהלך ישיבה ראשונה שהתקיימה השבוע בנושא, ציינו נציגי משרד התחבורה שעלות התקנת המערכות תגיע לכ־1.5 מיליארד שקל. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), בחישוב גס, בכבישי ישראל נוסעות כיום כמיליון מכוניות פרטיות משנת 2000 ומעלה.
התחזיות שהציג משרד התחבורה בישיבה זו אינן כוללות הערכות לגבי פריסת התוכנית. כלומר, לא ברור כמה נהגים יחפצו בהתקנת המערכת מדי שנה, האם התוכנית כוללת הקצבה של מספר מערכות מסוים בשנה, והאם יהיה מדובר, לדוגמה, בתוכנית מדורגת - כזאת שבה יוגבל מספר המערכות שהמדינה יכולה לשאת בעלות התקנתן.
במהלך הדיון הועלו כמה חלופות למקורות המימון. במצגת שהוצגה בישיבה צוין כי אחד המקורות הפוטנציאליים הוא החזר מתקציב ביטוחי החובה.
לפני כשלושה חודשים הודיע שר האוצר משה כחלון כי הוא "ישחרר לציבור" סכום של 1.5 מיליארד שקל, המתאים להערכות משרד התחבורה. סכום כזה נצבר בקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים - קרנית - והוא אמור לשמש לטובת הוזלת ביטוחי החובה.
בתגובה לפניית "כלכליסט" שביקשה לדעת אם הכסף יוסט לטובת מימון רכישת המערכת, הבהירו אנשי האוצר כי "אין כל שינוי בתוכנית להוזלת ביטוחי החובה". עוד הדגישו באוצר כי רכישת המערכות תבוצע תוך "שמירה על המסגרת התקציבית הקיימת".
במצגת של משרד התחבורה נכתב כי גם חברות הביטוח ישתתפו במימון רכישת המערכות, וכי לנהגים שברכבם תותקן המערכת תיתנן הנחה באגרת הרישוי.
השוק העולמי מצומצם והיצרנים הישראלים ירוויחו
שתי היצרניות העיקריות של מערכות הבקרה שאותן מעוניין משרד התחבורה להתקין ברכבים הן החברות הישראליות מובילאיי ואייווקס. בפועל, רק את המערכת של מובילאיי אפשר להתקין ברכבים משנת 2000, משום שאת המערכת של אייווקס ניתן להתקין במכוניות מ־2006 ואילך.
שר התחבורה כץ נוהג במכונית שבה מותקנת מערכת של מובילאיי מבחינת מובילאיי, מאות אלפי הלקוחות הפוטנציאליים בשוק הרכב הישראלי נושאים משמעות אסטרטגית אדירה. לפי דיווחי החברה מהשבוע, הכנסותיה עמדו על 70.6 מיליון דולר ביולי־ספטמבר 2015. 60.8 מיליון דולר מתוכם הגיעו מייצור של מערכת בטיחות, כציוד OEM המהוות חלק אינטגרלי ממכוניות חדשות, והיתר ממערכות אפטרמרקט שמתקינים ברכבים לאחר הייצור. כיום מותקנות מערכות של מובילאיי בכ־7 מיליון מכוניות ברחבי העולם.
מרבית המכוניות בישראל שבהן תותקן מערכת מובילאיי יקבלו מערכת אפטרמרקט, וכך החברה תוכל להגדיל מהותית את פלח השוק הזה. כמו כן, זכייה במכרז עתידי מסוג זה תהווה כרטיס ביקור מוצלח עבור מובילאיי, שתוכל להציג את החיוב הרגולטורי בישראל במדינות אחרות בעולם. בהודעתה לבורסה השבוע ציינה מובילאיי כי ישנו "עניין הולך וגובר מצד יצרנים, צרכים ורגולטור בכלילת מאפייני בטיחות לרכבים".
לדברי גורמים במשרד התחבורה, לכשייצא לפועל המכרז לרכישת המערכות, הוא יהיה פתוח גם לספקים מחו"ל. אך את המערכות הדומות שמייצרות מרבית החברות בעולם לא ניתן להתקין ברכבים ותיקים.
המערכת של ענקית האלקטרוניקה דלפיי (ספקית הרכיבים של ג'נרל מוטורס), שמבצעת פעילויות כגון בקרה על סטייה מנתיב, ניתנת להתקנה רק ברכבים חדשים לחלוטין כחלק מממשק הרכב. גם המערכת של בוש הגרמנית, המהווה חלק אינטגרלי מרכבים חדשים, לא ניתנת להתקנה רטרואקטיבית.
עם זאת, בשוק קיים קומץ יצרניות כמו Safe Drive האמריקאית, שטוענת שהיא היחידה שמייצרת מערכות שניתן להתקין במכוניות ישנות. אלא שעלותה של כל מערכת כזאת מגיעה לכ־1,100 דולר.
"עדיין לא ברורה ההשפעה של המערכת"
כדי להראות את יעילותן של המערכות הציגו אנשי משרד התחבורה מחקר שהוגש לשר התחבורה. לפי המחקר הזה, מערכות כמו זו של מובילאיי יכולות למנוע עד 80% מתאונות הדרכים (נכון ל־2014–2015) - נתון שמופיע גם בהודעתו הרשמית של משרד התחבורה על יוזמתו של השר.
אלא שכשנכנסים בעובי הקורה, מגלים שהמחקר אינו מפרט את הנתונים אלא רק מציג את המסקנה.
בנוסף, המחקר, שמבוסס על נתונים של חברת מובילאיי, כולל הערה בעלת חשיבות גבוהה: במחקר נוטרלו מאפייני הרכב הספציפי, ובהם הימצאותן של מערכות בטיחות אחרות כגון הימצאה או היעדרה של בקרת יציבות, שכלל לא הובאה בחשבון. גם סוג הרכב או ניסיונו של הנהג בנהיגה לא הובאו בחשבון. המטרה היתה נטרול משתנים. המחקר גם אינו מביא בחשבון תכונות בסיסיות של מערכת מובילאיי, כגון הכפתור המאפשר את כיבויה של המערכת.
יו"ר מובילאיי אמנון שעשוע. מערכת מוצלחת צילום: תומי הרפז לפני ימים ספורים נאם שר התחבורה בכנס לרגל יום הבטיחות בדרכים שחל השבוע. לדבריו, "הנתונים הדהימו אותי. במעקב אחר 40 אלף כלי רכב שהותקנו בהם מערכות התראה יש ירידה של 80% בתאונות הדרכים בכל העולם. אני, כשר שממונה על הבטיחות בדרכים, לא יכול לעמוד מהצד מול האפשרות להביא להתקנת כמה שיותר אמצעים כאלה. הממשלה הכריעה ואימצה את הרפורמה הזאת, והנחתה את שר האוצר ואותי למצוא דרכי מימון. אם אני מפריד את ההיבט האנושי ומסתכל על ההיבט הכלכלי - הנזק שנגרם לישראל מדי שנה כתוצאה מתאונות הדרכים עומד על יותר מ־14 מיליארד שקל".
נתונים נוספים שהוצגו לכץ הם של ה־NHTSA, ארגון הבטיחות בדרכים האמריקאי, המתייחסים למנגנון הקרוי AEB - מערכת בלימה אוטומטית. לפי המחקר הזה, מדובר במערכת המסוגלת להפחית תאונות דרכים באופן ניכר - אלא שהמערכות של מובילאיי ואייווקס הן מערכות שמתריעות בפני הנהג על נחיצותה של בלימה, ולא כאלו שבולמות בעצמן.
לפי מחקרים ישראליים שהציגו אנשי משרד התחבורה, המתבססים על נתוני האקטואר הראשי של משרד התחבורה, פרי עטו של החוקר רון שחר, ומתייחסים אך ורק למערכת של מובילאיי - השימוש במערכת יכול להוריד את שכיחות תביעות הביטוח ב־45% (נכון ל־2013).
אלא שמבדיקת המחקר עצמו עולה כי מצוינים בו נתונים שונים. לפי החוקר, "עדיין לא ברורה ההשפעה המלאה של המערכת על חומרת התביעות". כמו כן מציין החוקר כי "מאחר שבסיס הנתונים אינו גדול, וכמות התביעות של נהגים ברכבים שבהם התוקנה המערכת נמוכה, קיים חשש שהתוצאות מוטות".
משרד התחבורה: אנחנו שומרים על התחרות
כש"כלכליסט" פנה למשרד התחבורה בבקשה לקבל את תגובתו על כל הנתונים שהגיעו לידיו, התקבלה תגובה ארוכה ומפורטת. בנוגע לחשש כי המכרז העתידי מתאים אך ורק למובילאיי, נאמר כי "שר התחבורה ישראל כץ הדגיש בפני כל הגורמים ובפני היועצת המשפטית של משרדו כי יש לשמור על הליך תחרותי ושוויוני, וכי לא יתאפשר מתן עדיפות לאף חברה על פני אחרת".
בנוגע לשאלת מקורות המימון, נכתב בתגובת משרד התחבורה כי "בישיבת הממשלה שהתקיימה אתמול הנחה ראש הממשלה בנימין נתניהו את משרדי התחבורה והאוצר להקים ועדה משותפת שתאתר מקורות מימון לרפורמה הזאת במהירות, שכן מדובר במערכות מצילות חיי אדם וביוזמה חשובה".
כאשר נשאל משרד התחבורה על הנתונים שחלקם התבררו כבעייתיים, הוא השיב כי "באשר לשאלה על מקור הנתונים בדבר 11 בני האדם שניצלו בזכות המערכות הללו בשנה החולפת - מדובר בנתון המתבסס על מחקר שבוצע באגף שוק ההון באוצר. מהמחקר עולה כי הסיכוי לתאונה ברכב שבו מותקנות מערכות בטיחות של סטייה מנתיב ושמירת מרחק עומד על 2.5%. הנתון התקבל מ־40 אלף כלי רכב שבהם הותקנה המערכת ב־2014".
במובילאיי הדגישו כי המחקרים שהוגשו לשר התחבורה התבססו על נתונים שהיו נכונים ב־2013, וכי כיום ישנם נתונים עדכניים יותר לגבי יכולות המערכת.
אנשי החברה מדגישים כי הנושא נחקר לעומק, ויכולתה של המערכת למנוע תאונות גדלה בהתאם. בנוגע לנטרול המשתנים האחרים בסקרי הבטיחות, כגון הימצאותה של מערכת בקרת יציבות אלקטרונית, מדגישים במובילאיי כי נטרולה של המערכת הכרחי לבידודם של משתנים שיכולים להשפיע על מידת יעילותה של המערכת שלהם.
בנוגע לנהגים המנטרלים את המערכת, מדגישים במובילאיי כי הנהגים מתרגלים אליה עם הזמן.
