האבחנה של רוטשטיין: "הרגולטורים קצרי ראייה ומצומצמי חזון"

באיגרת רוטשטיין מודה כי ב-11 שנותיו בתפקיד נאלץ להתמודד מול "סערות לא קטנות ומשברים לא מעטים", שלדבריו נבעו כתוצאה מ"החדשנות והנשמה שהיתה נר לרגלינו ומהמלחמה הנחושה שלי למען עתיד הרפואה הציבורית בישראל ובתי החולים הציבוריים". הוא מוסיף כי אחת הסיבות הנוספות לכך היא ש"איני אדם קל, אבל תמיד הייתי ותמיד אהיה ממוקד מטרה, דוגל בעשייה, לא מרפה מן הדרך שאני מאמין בה ולא מתבטל מול פקידים שכל מטרתם היא להגן על הסטגנציה ולהכריז מלחמה על מי שמעז לחשוב מחוץ לקופסה".

זאב רוטשטיין

רוטשטיין מתאר את המאבק מול הרגולטור היה "לא ייאמן. כל העימותים שלנו עם הרגולטורים היו סביב אנטי-עשייה. בית החולים שלנו התאפיין תמיד בהובלה ובחידוש - אך במקום לבחון את היוזמות שלנו עניינית, עטו עלינו חלק מהממונים במגמה לחסל כל יוזמה. עם האטימות הזאת וחוסר הצדק הזה מעולם לא יכולתי להשלים, ועל כך שילמתי ואני עדיין משלם מחיר אישי יקר, כאשר באחרונה זה הגיע למימדי רדיפה אישית של ממש".

רוטשטיין כנראה מתייחס לטענות של נציבות שירות המדינה על כך שידע כי רופאים בבית החולים מבצעים עבודות פרטיות בשעות הבוקר בתוך שטח בית החולים בזמן שהם מקבלים גם שכר מהקופה הציבורית; הנציבות אף הגישה תובענה משמעתית נגד רוטשטיין לבית הדין למשמעת של שירות המדינה. הנציבות, כולל גם מבקר המדינה, ביקרו שורה של מינויים שביצע רוטשטיין בתאגיד הבריאות של בית החולים, מינויים שלכאורה נועדו כדי לעקוף את מגבלות השכר והמכרזים שמחייב שירות המדינה. באוצר גם ביקרו את חוסר הנכונות של רוטשטיין, לטענתם, לקבל את אישורם על עסקאות מקרקעין בשטח בית החולים או לתקן את הליקויים של קודמיו בנושא.

במשרד הבריאות גם כן ידע רוטשטיין לא מעט מאבקים, שהשיא שלהם היה נתק מוחלט בינו לבין שר הבריאות יעקב ליצמן בקדנציה הקודמת שלו בתפקיד. עם זאת, ליצמן היה גם זה ששם את כל כובד משקלו הפוליטי כדי להביא למינוי רוטשטיין לתפקיד מנכ"ל הדסה.

רוטשטיין מוסיף כי העימותים מול רגולטורים שונים הם כקליפת השום בעיניי נוכח העשיה היום-יומית האדירה בבית החולים שלנו והפיכתנו, למרות הקשיים והמהמורות שבדרך, למותג לאומי ובינלאומי של מקצועיות ומצוינות".