שכר המנכ"ל פורץ את מדיניות השכר

הרכיב הבולט ביותר בשכר החדש של שרון הוא חבילת המניות - מניות, לא אופציות - שייקבל מתוקף תפקידו כמנכ"ל דסק"ש, וכן כיו"ר החברות הבנות שופרסל וסלקום. שרון יקבל על פני חמש שנים 1.8% מדסק"ש, 0.6% מסלקום ו־0.6% משופרסל. לפי שווי השוק של החברות כיום (ושרון אמור להעלות את השווי הזה משמעותית בחמש שנים) מדובר במניות בשווי מפלצתי של 42.8 מיליון שקל.

המניות ששרון יקבל בחברות הבנות שופרסל וסלקום הן מניות קיימות, שמוחזקות כיום על ידי דסק"ש. כך, חברת האחזקות לא תצטרך לבקש מהחברות הבנות שלה להנפיק מניות חדשות עבור מנכ"ל העל, במהלך שיידלל את בעלי המניות של שופרסל וסלקום. כאשר דסק"ש מנצלת את הנכסים הקיימים שלה לשלם למנכ"ל — המשמעות היא שבעלי המניות של דסק"ש לבדה יישאו במלוא עלות תגמול המניות של שרון.

המניות האלה מייצגות תגמול של 713 אלף שקל בחודש — אבל שרון לא מסתפק רק בהן. הוא דורש מהחברה גם שכר חודשי קבוע, שלא תלוי בביצועים. החברה הסכימה לשלם לו 200 אלף שקל בחודש, ולהוסיף בונוס שכן תלוי ביצועים. כך, אם יעמוד ביעדים שנקבעו לו יקבל שכר (שכר קבוע ובונוס) בעלות של 5.6 מיליון שקל בשנה, או שכר של 470 אלף שקל בחודש.

כדי לעמוד בשכר הזה, מדיניות השכר של דסק"ש עברה מהפכה. אחת הרגולציות שנועדו למנוע שכר מנופח ומנותק למנהלים בחברות הציבוריות בבורסה בתל אביב היתה "תיקון 20", שחייבה את החברות בבורסה לנסח מדיניות ברורה שלפיה היא תתגמל את המנהלים שלה. בהתאם לתיקון, אושרה בשנת 2013 מדיניות שכר של דסק"ש שלחיבורה היו שותפים בין השאר הדירקטורים משה (מוץ) מטלון ופרופ' ניב אחיטוב. באותה עת הם הסבירו כמה התוכנית ראויה ומאוזנת, וכיצד תשרת את האינטרסים של בעלי המניות לטווח הארוך, תוך קביעת מדדי ביצוע ברורים למנהלים.

אלא שעכשיו אותם דירקטורים בדיוק — מטלון ואחיטוב — חתומים על הסכם השכר של שרון, שלא עומד במדיניות השכר שהם עצמם קבעו. בעצם, לצורך הענקת השכר לשרון בהתאם למו"מ שנוהל בינו לבין בעל הבית, ישנו בחברה את מדיניות השכר שהוכנה בקפידה כדי להוציא אותה מהמו"מ בין המנכ"ל לבעל הבית.

גיל שרון צילום: נמרוד גליקמן

המדיניות הקודמת אמרה ששכר המנכ"ל יושווה לקבוצת מבחן, ולא יחרוג מהאחוזון ה־75 לקבוצה זו. כעת הוחלפה הבדיקה היחסית בסכום קבוע שנתפר לצרכיו של שרון — 200 אלף שקל בחודש. אגב, הדירקטוריון ערך בדיקה השוואתית בסיוע BDO וגילה כי השכר המוצע לשרון גבוה לעומת המנכ"לים שאליהם הושווה.

מענק המניות הנדיב לשרון הצריך את החברה לכתוב פרק חדש במדיניות שלה — שכן לפני שרון סוג כזה של תגמול לא היה קיים כלל. במדיניות הקודמת, כדי לתת בונוס לבכירים, החברה היתה צריכה לעמוד בחובות שלה לבנקים ולמחזיקי האג"ח. כעת מותר לשלם בונוס לבכירים גם אם החברה מאחרת ב־30 יום לנושים האחרים שלה.

האם מדיניות שכר אמורה להשתנות ברגע שאינה מתאימה לבעל השליטה או לכוכב התורן שהוא מביא? ודאי שלא. שלושת חברי ועדת התגמול של הדירקטוריון שאישרו את שכרו של שרון הם מטלון, אחיטוב ולילי אילון, שלושתם נציגי ציבור. כאשר פנינו אליהם כדי לקבל תשובות על שכרו של שרון — הם סירבו להוציא הגה בנושא.

מטלון נקלט בדסק"ש מיד אחרי שסיים את כהונתו בכנסת מטעם מפלגת ישראל ביתנו. בקדנציה שלו בכנסת, מטלון סייע לרשתות הקמעונאות הגדולות להעביר חוק שיסיר מהן את החובה לסמן מחיר על מוצרים. החוק לא עבר, אבל מטלון עבר מהכיסא הנוח בכנסת לכיסא נוח בדירקטוריון דסק"ש, החברה האם של הקמעונאית הגדולה בישראל, שופרסל.

ניב אחיטוב צילום: ניב קנטור

פרופ' אחיטוב הגיע לדירקטוריון אחרי עשורים של עשייה אקדמית רחבת היקף, ושורה ארוכה ומכובדת של תפקידים במגזר הציבורי והפרטי. גם לאילון רקע נרחב בניהול: היא הובילה ביחד עם מנהל רשות החברות, אורי יוגב, את מהלך נבחרת הדירקטורים שנועד לנקות את המינויים הפוליטיים מהחברות הממשלתיות. לכן, מפתיע שהם חתומים על מדיניות השכר הזו, וגם שלא הסכימו לענות על שאלות בנושא.

מדיניות התגמול מפרטת עתה כי שכרו של שרון יהיה פי 43 מהשכר החציוני בדסק"ש. השכר לא נבדק מול השכר החציוני בשופרסל או סלקום, מה שהיה מוליד קרוב לוודאי פערים גדולים משמעותית. גם פערי השכר של הסמנכ"לים זינקו מפי מפי 4.3 עד 5.2 מהשכר החציוני במדיניות הקודמת, לפי שישה, וזה עוד לפני שנתנו להם מניות.

עכשיו, אחרי שהדירקטוריון ונציגי הציבור בו לא הצליחו לעצור את חבילת השכר של שרון — הכדור עובר לבעלי המניות בציבור. לאלשטיין והשותפים שלו אסור להצביע בנושא השכר לשרון, שכן הם נחשבים לבעלי עניין העסקה. מניות הציבור הן 26% ממניות החברה, שעל פיהן יישק דבר. אם יאשרו את השכר — יהיה שכר, ואם לא — אז לא.