כבל: "לא אחקור פקידי ממשלה על תוכן מתווה הגז, רק על הנימוקים הביטחוניים והמדיניים"

16:00 - יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) הודיע לחברי הכנסת כי אינו מתכוון לשאול את פקידי המדינה שיבואו לדיון על מתווה הגז על תוכן המתווה. "אני אשאל אותם רק על סעיף 52, כלומר על הנימוקים הביטחוניים והמדיניים של המתווה. זה היה הסיכום שלי עם לשכת רה"מ. לעומת זאת, מי שלא פקיד ממשלה אני רשאי לשאול אותו את כל השאלות שאני רוצה. בואו נכבד את כולנו ואם מישהו חושב שאני לא עושה את הדיון בצורה לא הוגנת אשמח לשמוע. זה לא יהיה שיח של הפרעות".

ח"כ דוד ביטן (ליכוד) הסביר לו שהוא יכול לעשות כמה דיונים שהוא רוצה על מתווה הגז, אבל אסור לו לערבב את החלטות הכנסת בדיון שלא קשור. "נתניהו לא צריך להתייעץ עם חברי הכנסת ממרצ על מצבה המדיני של ישראל", אמר

15:55 - ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) טוענת שאם היו מתרגמים את מתווה הגז לחקיקה זה היה נידון בכל ועדות הכנסת, אבל הזכות הזו נמנעה מהציבור. "הדיון בסעיף 52 היא לא פריבילגיה. נחשפתי לחוות הדעת של המועצה לביטחון לאומי, המסווגת והגלויה, והנושא המרכזי שלה היא היחסים עם מצרים ותו לו וחובה לקבל תשובות אם חשיבות  היחסים שלנו עם מצרים מספיקים לעקוף את כל המכשולים", אמרה.

ח"כ רועי פולקמן (כולנו) ביקש להסיט את הדיון מהנקודה של מלחמת שמאל בימין. "הדיון פה לא אמור להיות ברמה של שחור/לבן אלא לעסוק בשאלה האם המתווה מספיק טוב", אמר. הוא העלה את סוגית חיבור המפעלים וטען שלחברות הגז אין אינטרס לחבר מפעלים כדי לייצא יותר גז". חברי הכנסת הנוכחים העירו לו, ובצדק, שיש הגבלת יצוא וגם מי שמחבר את המפעלים היא המדינה וחברות החלוקה, ולא בעלי מאגרי הגז. 

15:45 - ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) טוענת שהציבור יצא לרחוב כיוון שהוא רואה משהו לא הגיוני. "אם המתווה טוב למדינה אז אין מה להסתיר. אבל הציבור רואה משהו מסריח הם הסכם שלא כולם מבינים אותו, ויש סכנה שמשאבי הגז יהיו בידים זרות, אמריקאיות, ואני לא מבינה איך זה תורם לביטחון מדינת ישראל. החברות מחזיקות את המדינה על השאלטר. מה יקרה ביום שימכרו את זה למדינות אחרות?", שאלה.

ח"כ דוד ביטן צילום: צביקה טישלר

15:38 - ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני) חזר על דעתו של ח"כ יעקב פרי ואמר שדווקא הממשלה צריכה להתעקש על שמיעת כל הדעות כיוון שאלפי אנשים יצאו לרחוב. ח"כ תמר זנדברג (מרצ)טענה שזה המקום לנהל דיון מלא ומקצועי לרבות על השאלה למה מפעילים בכלל את סעיף 52 בנושא הזה, כלומר למה עוקפים את הממונה על ההגבלים בפעם הראשונה בתולדות המדינה.

ח"כ ינון מגל (הבית היהודי) החזיר את הדיון לפן הביטחוני והמדיני. "רוב הגופים החוץ פרלמנטרים שהוזמנו הם נגד המתווה. מן הראוי שתתן גם לארגונים אחרים לדבר", אמר.

15:30 - ח"כ מיקי מכלוף זהר (ליכוד) ביקש מכבל שלא יקח את הדיון למקומות שלא ראוי. "הדיון אמור להתמקד רק בסעיף 52, כלומר הנימוק הבטחוני או המדיני. לא מקומנו לבחון את המתווה כיוון שהוא אושר בכנס, וברוב גדול. הנושא סגור מבחינה חוקית והדיון היום הוא חובת היוועצות", אמר.

ח"כ יעקב פרי (יש עתיד) הזכיר שיש לדיון שם 'סוגיות ביטחוניות' שלא ברור כיצד הוועדה אמורה לדון בהם בכלל. "הארץ סוערת ואני חושב שיש עניין לממשלה להרחיב את היריעה ולהשמיע כדי שהוא ימוצה עד תום. ברור שבסופו של דבר יהיו כאלה בעד וכאלה נגד", אמר.

14:55 - "המסלול הוודאי של אישור מתווה הגז נעצר ביוני 2015 כששר הכלכלה דרעי סרב לחתום על מתן פטור לשותפות הגז במהלך הקבינט. בכך הוא העביר את הסמכויות שלו לממשלה וכך קרה שסוגיה טכנית שלא הייתה אמורה להגיע לכנסת הגיעה, ולכן עבור ראש הממשלה זה סיבך את ההליך". כך אמר לפני שעה קלה (א) יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל. זאת במסגרת הדיון הלפני אחרון על מתווה הגז הממשלתי, שנייה לפני אישורו על ידי ראש הממשלה.

"ארבעה ימים אחרי זה, הנושא עבר לכנסת אבל עוד באותו היום נתניהו משך את הבקשה כי לא היה לו רוב. למחרת פורסם מתווה הגז על ידי שר האנרגיה ולראשונה נחשף הציבור להסכם, שהוגדר אז על ידי כ'לא מושלם'. חשבתי אז ואני חושב גם כעת שהנושא לא עומד בקנה אחד עם הזמן שהוקדש לציבור. בג"ץ העניק לנו את הזכות לנהל דיון וחובה לציין - לא הכנסת עיכבה את מתווה הגז אלא הממשלה עצמה". 

ראש הממשלה בנימין נתניהו. דרעי סיבך את ההליך צילום: עמוס בן גרשום לע"מ

כבל הזכיר שמייד לאחר אותה מסיבת עיתונאים, בסוף יוני 2015, הכריזה הממשלה על 21 ימי "שימוע ציבורי" למתווה שהיא פרסמה. "הרי מלכתחילה לא באמת הייתה כוונה

לערוך "שימוע ציבורי" – הליך שהתרבות הפוליטית שלנו, לצערי הרב, לא השכילה לאמץ ולהטמיע במשטר הדמוקרטי שלנו. כשלא רוצים משהו באמת, אז זה יוצא עקום, חסר ולא רציני", טען.

כבל הקריא את לשון החוק ואמר שביום 5 נובמבר 2015 פנה אליו ראש הממשלה ושר הכלכלה בבקשה לקיום התייעצות עם ועדת הכלכלה, כפי שמורה סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים. "מספר ימים לאחר מכן, שיגרתי מכתב לראש הממשלה ושר הכלכלה ובו הודעתי לו שהליך ההיוועצות שהוא מבקש לקיים עם ועדת הכלכלה יתקיים לאלתר. כמו כן, הגשתי לו במכתב רשימה ארוכה של מסמכים, מידע, ניירות, סיכומים, פרוטוקולים, ניירות עמדה, הסכמים וסיכומים שהוועדה מבקשת וחייבת לקבל, וזאת על מנת לקיים הליך מקצועי, שקוף וללא משוא-פנים, כשכל המידע מונח לפתחנו – אני מצפה לתשובות ברורות לבקשה שהנחתי בפניו. האם מדובר במתווה שיתרונותיו כל-כך מובהקים, שנכון לוותר למענו על החלת כל חוק ההגבלים העסקיים, על העבר – בהווה – ובעתיד? ראש הממשלה ושר הכלכלה סבור שלאור שיקולי מדיניות חוץ וביטחון המדינה, יש במקרה הנוכחי מקום לפגוע בתחרות ולהעניק לשותפויות הגז את הפטור. רבים אחרים חושבים אחרת וסבורים שתחרות אמתית שתביא לשיפור רווחת התושבים היא חלק בלתי נפרד מהביטחון הלאומי של ישראל וששיקולי החוץ אינם גוברים במקרה הנוכחי על שיקולי התחרות".

כבל הבטיח דיון מקצועי ואמר שמי שינסה להפוך את הדיון למהומה פרלמנטרית ייעצר על ידו.