אף אחד בעצם לא יודע כמה יכניס הגז
הערכה עדכנית של בנק ישראל מדברת על הכנסות של 70 מיליארד דולר. הערכות קודמות דיברו על 100, 120 ואף 130 מיליארד דולר. לא בדיוק סטיית תקן קלה
ולא רק אנחנו, גם הפקידים שאמורים להיות המומחים הגדולים ביותר לענייני מדיניות גז, כפי שהגדיר אותם לפני כמה ימים פרופ' יוג'ין קנדל.
למשל, לשאלה הבסיסית כמה כסף ייכנס לקופת המדינה ממיסוי הגז יש הרבה יותר מתשובה אפשרית אחת. כרגע, לפי התשובה שנתנה אתמול נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג בוועדת הכלכלה, המספר הזה ממשיך להתכווץ.
על פי ההערכות העדכניות של בנק ישראל, המדינה תקבל בסך הכל כ־70 מיליארד דולר מההכנסות השונות ממיסוי הגז. באומדנים קודמים של הבנק דובר על 110 מיליארד דולר ויותר ואחרים אף הגיעו ל־120–130 מיליארד דולר. לפי אומדן המועצה הלאומית לכלכלה, שהוגש לממשלה יחד עם מתווה הגז עצמו, מדובר על 100 מיליארד דולר. לפי אומדן אחר, של רשות המסים, מדובר על 115 מיליארד דולר.
קידוח בלווייתן צילום: אלבטרוס צילומי אוויר
לא מדובר בהבדלים זניחים של סטיית תקן קלה. על מה מסתמכים תומכי הגז אם הממשלה לא יודעת להעריך כמה כסף בסופו של דבר ייכנס לקופתה?
סימן שאלה נוסף נוגע לאחת משתי הבעיות העיקריות שמתווה הגז ניסה לפתור – העובדה שמשק החשמל הישראלי תלוי בצינור יחיד שמחובר מהאסדה לחוף.
סגן יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר מוריס דורפמן אמר בראיון ל"כלכליסט" בשבוע שעבר שהבעיה תיפתר ברגע שיתחיל ייצוא גז למצרים שיזרום בצינור הישן של חברת EMG. חברות הגז אמנם דיווחו בימים האחרונים כי אכן יש מגעים בכיוון הזה, אולם חלק מבעלי המניות של EMG הכחישו זאת. אף אחד לא באמת יודע איך ואם ומתי הנושא הולך להיפתר, בינתיים אנחנו תלויים בצינור אחד אומלל.
