$
בארץ

ניתוח כלכליסט

שבועיים אחרי "מכת ששינסקי", כיל זוכה בסוכרייה בת 11 שנה

בתום מאבק בן יותר מעשור המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה לכיל לכרות פוספטים בשדה בריר, למרות התנגדות של משרד הבריאות. כיל טוענת כי תרוויח מהכרייה 7.5 מיליון דולר בשנה לאורך שלושה עשורים, אך הרווח האמיתי יהיה כנראה גדול בהרבה

מיקי פלד 06:5702.12.15

אחרי יותר מעשור של מאבק תושבי ערד הפסידו. המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה אתמול לכיל לכרות פוספטים בשדה בריר שליד העיר ערד והיישובים הבדואיים כסייפה ואל־פורעה. מדובר בסוכרייה מתוקה במיוחד אחרי המכה שספגה כיל עם אישור המלצות ששינסקי 2. בתוך כחצי שנה עתידה כיל להגיש תוכנית מפורטת לכרייה לוועדה המחוזית לתכנון דרום, ובהנחה שלא יקרה משהו יוצא דופן, היא תוכל בתוך שנתיים — לאחר ניטור זיהום אוויר של שנה ללא כרייה — להעלות דחפורים על הקרקע.

 

פיילוט לשנה, אף שהמומחה קבע שזה לא ישנה דבר

 

המועצה אישרה את הכרייה למרות ההתנגדות של משרד הבריאות, שטוען כי הדבר יוביל לעלייה בתחלואה מסרטן באזור ולמרות התנגדות של משרד הביטחון שחושש לתופעה דומה בבסיס חיל האוויר נבטים הסמוך. ההסתייגות היחידה היא שהכרייה אושרה כפיילוט של שנה שלאחריו ייבדקו הממצאים על זיהום האוויר שנוצר כתוצאה מהכרייה ויוחלט איך להמשיך. זאת, אף שמומחה אמריקאי מטעם משרד הבריאות, פרופ' ג'ונתן סאמט, קבע כי פיילוט שכזה לא יועיל כדי לאמוד את תוצאות הכרייה בפועל, והערכותיו הן שהכרייה תוסיף עוד נפטר אחד ממחלות ריאה בערד לבדה בכל 8–9 שנים. זאת בהנחה שחלק גדול מאלפי תושבי אל־פורעה יפונו מבתיהם מכיוון הם ממוקמים בסמוך למכרה ובחלק מהמקרים ממש בתוכו.

 

 

באזור שדה בריר עצמו יש פוספטים בשווי מוערך של כ־60 מיליארד שקל, שלטענת כיל ייצרו רווח שנתי של 7.5 מיליון דולר למשך 30 שנה, כאשר סכום דומה יגיע למדינה מתמלוגים ומס חברות. הנחת הרווחיות הזו של כיל קצת מטעה, כי היא מסתמכת על מחיר של 100 דולר לטונה פוספט, אולם כיל לא מוכרת את הפוספט אלא מוצרי המשך כמו דשנים לחקלאות וחומצה זרחתית שמשמשת בתעשיית המזון ומכאן שהרווח של החברה אמור להיות גדול יותר. עם זאת, אישור הכרייה בשדה בריר אינו מסמן איזון בין עלויות שנגרמו לכיל מששינסקי 2 ובין ההכנסות הצפויות לה מהכרייה. התחזית שכיל מספקת בנוגע למיסוי מששינסקי הוא הוצאה של 1.3 מיליארד דולר עד תום הזיכיון ב־2030.

אף שמקובל להתייחס לשדה בריר, אישור הכרייה המדובר הוא למעשה לאזור רחב יותר שנקרא זוהר דרום וששדה בריר הוא רק חלק ממנו. בשדה בריר תקבל כיל את אישור הכרייה ללא מכרז, שכן זה ניתן לה עוד כשהיתה חברה ממשלתית. לחלק השני של השדה, שגם בו עתודות פוספטים משמעותיות שגדולות עד פי עשרה מאלה שבשדה בריר, אמורה להיכנס חברה אחרת שתזכה במכרז שיפורסם, אם וכאשר יתברר שהפיילוט של כיל בשדה בריר עבר בהצלחה.

 

אחד הגופים שתמכו בכרייה ובכך עורר כעס גדול אצל התושבים הוא המשרד להגנת הסביבה. זאת מכיוון שאנשי המשרד טענו במועצה כי תוכנית הכרייה צפויה לעמוד בתקנות חוק אוויר נקי. אלא שכאן התגלעה מחלוקת עם משרד הבריאות באשר לפרשנות הנכונה לחוק, אך הפרשנות לא שכנעה את אנשי המשרד להגנת הסביבה. לטענתם, הכרייה תוסיף עוד כ־0.2 מיקרוגרם למטר מעוקב של חלקיקים נשימתיים עדינים בממוצע בעיר ערד ופחות מכך בכסייפה, ובסך הכל במהלך השנה הממוצע של אותם חלקיקים יגיע לכ־21 מיקרוגרם למטר מעוקב, כאשר התקן הוא ממוצע שנתי של 25 מיקרוגרם למטר מעוקב. כלומר, בסופו של דבר, בממוצע, הכרייה צפויה לעמוד בתקני זיהום האוויר ולמשרד תישמר האפשרות לסגור את פעילות המכרה אם יהיה צפי לרוחות חזקות או אובך שעשויים להגדיל את הזיהום.

 

שדה בריר שדה בריר צילום: חיים הורנשטיין

 

בדברי הסיכום אמרו במועצה כי הזיהום שיתווסף בעקבות הכרייה לא יהיה גדול יותר מזה שיתווסף בעקבות סלילת כביש ראשי חדש, וכפי שאי אפשר לצפות שלא ייסללו כבישים מחשש כי המכוניות שייסעו בהם יגרמו לזיהום, אז גם אין לאסור את הכרייה בשדה בריר.

 

מי יממן את פינוי התושבים מהכפר הבדואי אל־פורעה?

 

מה שלא ברור ולא קיבל התייחסות בהחלטת המועצה הוא מה בדיוק יקרה עם אלפי תושבי אל־פורעה. לפי הבדיקות השונות, רמת הזיהום בכפר תגיע ליותר מ־30 מיקרוגרם למטר מעוקב בממוצע לשנה. מכאן שאותם תושבים יצטרכו להיות מפונים מבתיהם, אך לא ברור מי יממן את הפינוי וכמה זמן יארך ההליך המשפטי של הפינוי אם התושבים יפנו לבג"ץ.

 

אביגדור יצחקי, ראש המועצה הארצית לתכנון ובנייה אביגדור יצחקי, ראש המועצה הארצית לתכנון ובנייה צילום: עמית שעל

 

מכיל נמסר: "החלטת המועצה מעניקה סיכוי להמשך פעילות תעשיית הפוספטים בנגב בעשורים הקרובים. כיל מתחייבת כי הכרייה בשדה בריר תעמוד בחוק אוויר נקי ובכל התקנים. החברה מתחייבת לבצע ניטור ומעקב קפדניים ומקצועיים בהנחיה ובפיקוח הרשויות, והיא תציג בשקיפות את תוצאות הניטור לציבור כולו. כיל קוראת לתושבי האזור ונבחריו להתחיל יחד עם החברה בתהליך של 'שיתוף הציבור', שבמסגרתו יוכלו התושבים להבטיח את מעורבותם בתהליכי התכנון והמעקב".

 

עמותת "רוצים לחיות בלי מכרות" מסרה בתגובה להחלטה כי "עצוב שהמועצה מקבלת החלטות על סמך מידע חלקי ושגוי. תמוהה העובדה שהמועצה מקבלת על עצמה תפקיד של הדן בחיי אדם בלא המידע המדויק והמלא בעניין. הדרך לאישור המכרה עוד ארוכה ולא נוותר על בריאותינו".

 

החזית הבאה של כיל מול המדינה: שווי הנכסים לקראת הארכת הזיכיון

 

לאחר אישור הכרייה בשדה בריר נותרה לכיל חזית נוספת להתמודדות מול המדינה והיא שווי הנכסים שלה בתום הזיכיון ונושא הארכת הזיכיון, שתי החלטות שכרוכות זו בזו. שיקולי כיל בהארכת הזיכיון כרוכים בשווי הנכסים שתקבע החשכ"לית בשנת 2030 עם סיומו. כמו כן בוחנת עדיין החשכ"לית האם כיל ביצעה הפרה של תנאי מניית הזהב של המדינה בפעילותה הגלובלית. במקביל מנהלת המדינה בוררות משפטית בנושא היקף תשלום תמלוגי העבר של כיל מהפקת האשלג.

 

לאישור הכרייה יש מספר היבטים נוספים: חיפה כימיקלים — שנציגיה הופיעו לפני ועדת הארבעה שבחנה מתן הקלות לכיל במסגרת אישור חוק ההסדרים — ביקשה להתמודד על רישיון כרייה שני בשדה בריר, אם יאושר לכיל לכרות באזור. הנושא השני הוא בקשת עיריית ערד להעלות למקסימום את הארנונה באזור הכרייה שנמצא בשטחה המוניציפלי. שר הפנים טרם אישר את הבקשה.

הדס גליקו

בטל שלח
    לכל התגובות
    x