כיל: חוק ההגבלים העסקיים אינו חל על מונופול מפעלי ים המלח
החברה השיבה לתביעה ייצוגית שעומדת נגדה ולפיה החברה ניצלה לרעה את הסרת הפיקוח, לצורך העלאת מחירים חריגה של עד כ־150% בניגוד לחוק ההגבלים. בחברת מפעלי ים המלח מתעקשים שחוק זיכיון ים המלח פוטר אותם מחוק ההגבלים
"חוק ההגבלים העסקיים אינו חל על מפעלי ים המלח (מי"ה), ולכן גם סעיפי החוק הספציפיים האוסרים על החברה לנצל לרעה את מעמדה המונופוליסטי ולגבות מחיר לא הוגן". כך טוענת מי"ה מקבוצת כיל, במסגרת תגובה לתביעה ייצוגית בהיקף של 96 מיליון שקל שהגיש משה ויינשטיין חקלאי המגדל תפוחים ואפרסקים.
לטענת ויינשטיין, העושה לדבריו שימוש תדיר בדשנים מבוססי אשלג, מי"ה מנצלת לרעה את כוחה כמונופול, וכן את הזיכיון הבלעדי שקיבלה מהמדינה לכריית אשלג מים המלח, כדי למכור אותו בישראל במחירים נצלניים ומופרזים המעלים את מחיר הדשנים.
"לדאבון הלב", נטען בתביעה שהגיש ויינשטיין באמצעות עורכי הדין עמית מנור, יוקי שמש ואורי ברעם לפני למעלה משנה, "לא זו בלבד שאין רסן רגולטורי על מחיר האשלג שמי"ה גובה, אלא שהפיקוח על מחירי האשלג הוסר במהלך שנת 2006. מי"ה ניצלה לרעה את הסרת הפיקוח, לצורך העלאת מחירים חריגה ולא הוגנת של עשרות ומאות אחוזים, בניגוד לחוק ההגבלים", נטען.
כאמור, במסגרת הניסיון להדוף את התביעה, שלפו באי כוחה של מי"ה, עוה"ד צבי אגמון ואורי שורק ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', טענה חדשה ויצירתית: "מי"ה היא 'בעלת הזיכיון' לפי חוק זיכיון ים המלח 1961", נכתב בתגובה שהוגשה לעיונו של שופט בית המשפט המחוזי מרכז בלוד, עופר גרוסקופף. "ברם, בסעיף 14 לתוספת לחוק נקבע במפורש כי הוראות חוק ההגבלים העסקיים לא יחולו על מי"ה בהיותה בעלת הזיכיון".
צילום: גיא אסיאג
סעיף 14 אוסר על בעל הזיכיון להתקשר בהסדר כלשהו שיגביל את תפוקת האשלג לשם העלאה או שמירה על רמת מחירים, וזאת ללא אישור הממשלה. בסופו של הסעיף נכתב כי הוראותיו "יבואו במקום חוק ההגבלים העסקיים תשי"ט 1959".
במי"ה מתעקשים שחוק זיכיון ים המלח פוטר אותם מחוק ההגבלים העסקיים, הן הישן והן החדש: "לשונו של הסעיף מפורשת וברורה וכוונתו לפטור את בעל הזיכיון מכל הוראות חוק ההגבלים העסקיים, ולצד הפטור הכללי לקבוע הסדר חלופי לעניין הסכמים שעלולים להשפיע על תפוקת בעל הזיכיון", נטען בתגובה.
"הסעיף נועד לאפשר לממשלה לאשר למי"ה להיות צד להסדרים כובלים בינלאומיים לתיאום מחירים או כמויות", טענו עורכי דינו של ויינשטיין, "אשר אלמלא הסעיף - לא היה ניתן להתקשר בהם ללא הפרת החוק. במילים אחרות, הסעיף נועד לפטור הסדרים כובלים בינלאומיים שמי"ה צד להם, אך ורק אם ניתן לכך אישור הממשלה".
בהתייחסו לטענת מי"ה אמר גורם ממשלתי ל"כלכליסט": "במשרד המשפטים וברשות ההגבלים יידעו להתמודד עם טענה לא סבירה כזאת אם הם ידרשו אליה".
