גבאי בדיון על מתווה הגז: "שני צינורות אינם מספיקים - צריך עוד"
השר להגנת הסביבה השתתף בדיון שערכה ועדת הכלכלה על מתווה הגז: "נחצו גבולות, אנחנו כבר לא אותה מדינה שהיינו"; לדבריו, "לא השכלנו להפוך את הגז הטבעי לגורם משנה איכות סביבה"
"ברור לי שבקמפיין הנוכחי נחצו גבולות ואנחנו כבר לא אותה מדינה שהיינו", כך אמר היום (ד') השר להגנת הסביבה אבי גבאי בעוד דיון בוועדת הכלכלה על מתווה הגז.
השר להגנת הסביבה אבי גבאי פתח מוקדם יותר את הדיון והתייחס לשלושה שנושאים שבאחריות המשרד שכרוכים במתווה, לא לפני שהעיר על נסיבות הופעתו בוועדה. "לצערי עצם ההשתתפות כאן הפכה לאירוע. הוזמנתי לוועדה ולא חשבתי לסרב. המידע שברשותי הוא לרשות הציבור. היועץ המשפטי חשב שמוטל עלי להגיע אבל הוסיף כללים בדבר מה מותר ומה אסור לומר. למרות שהנושא עבר תחת כללים שמופרים בבית הזה מדי יום. הם כללים אנטי דמוקרטים. אני אצמד להנחיות היועץ המשפטי, מבלי לוותר על חובתי לתת לכם את המידע".
- אף אחד בעצם לא יודע כמה יכניס הגז
- משרד מבקר המדינה: "במתווה הגז חסרים מנגנוני פיקוח על החברות"
- היועמ"ש: השר להגנת הסביבה לא יוכל לתקוף את מתווה הגז בוועדת הכלכלה ביום רביעי
גבאי סיים את הדיון בוועדת הכלכלה כשהוא מהלך בין הטיפות. הוא לא רב עם נתניהו, ולא הציג במלואה את ההתנגדות העמוקה שלו למתווה הגז, והח"כים אף לא משכו אותו לשם. גבאי חוזר שוב ושוב שבגלל האילוצים הוא לא יכול לפרט עמדתו לגבי כל סעיף במתווה ורומז שיוכל להתייחס דרך המתווה החלופי, אבל הח"כים לא מנצלים זאת. חברי הכנסת מהאופוזיציה לא מנצלים את מלוא הפוטנציאל הנפיץ של הדיון הזה ולא מתעמקים במתווה האלטרנטיבי שגבאי הציג לראש הממשלה.
בשלב העברת הסמכויות של שר הכלכלה, טען גבאי כי ביקש שיוצג המתווה או לפחות עקרונותיו. "מאחר שלא הוצג המתווה והנושא הוגדר טכני התנגדתי. אני לא טכנאי". על המתווה החלופי שהציג המשרד להגנת הסביבה, אמר גבאי כי לעמדתו המתווה שהציגו היה פותר את בעיות היסוד במשק הגז. אולם לצערו, "הרכבת כבר היתה בתאוצה ונאמר לי שזה מאוחר מדי".
בהתייחס לדיון במתווה לממשלה, אמר גבאי "כשהגיע המתווה לממשלה והתקיים דיון. שאלתי והערתי ובסופו של דיון לחלוטין לא השתכנעתי. להיפך, יצאתי יותר מוטרד ומודאג מהדיון ולכן הצבעתי נגד." עוד הוסיף "אני מאמין גדול באיזון וכשדברים לא מאוזנים יוצאים לדרך הם מתפרקים מוקדם ממה שצופים".
גבאי התייחס עוד לנושא זיהום האוויר, לנושא רגולציה הסביבתית ולביטחון האנרגטי.
בנושא זיהום האוויר אמר גבאי "לא השכלנו להפוך את הגז הטבעי לגורם משנה איכות סביבה. חברת החשמל מתעדפת פחם מטעמי עלות. מפעלי התעשייה נשארים עם המזוט משיקולי עלות. מפעל פניציה מספר איך הגז הציל אותו. היום הסיפור הזה לא רלוונטי. היום כשאנחנו שבאים למפעלים בחיפה שכחלק מהתוכנית שלנו להפחתת זיהום האוויר אנחנו רוצים שיעברו לגז טבעי, הם אומרים שזה לא כדאי כלכלית. עוד הוסיף "לא רק שיש בירוקרטיה, גם לא כדאי כלכלית. ולכן תחבורה כבדה בישראל עדיין משתמש בסולר. בשבוע שעבר נמסרה בישראל המשאית הראשונה שמונעת בגז. אוטובוס שמונע על גז עדיין מוגדר פה כניסוי".
גבאי המשיך: "יש פה מצב הזוי שבו מדינה שיש לה מספיק גז טבעי משתמשת בפחם מזהם ומיובא בשביל לייצר חשמל. נפעיל את הסמכויות המשרדיות שלנו לשנות את זה. בתחום הגז, בשונה מתחום התקשורת שאני מכיר, בגלל שמדובר בתעשייה צעירה בישראל, התחושה שלי היתה שכל מה שאני שומע הוא מה שחברות הגז אומרות".
גבאי סיפר סיפור מתקופתו כמנכ"ל בזק כמשל לצורך בהנחת צינור גז נוסף: "היו שני סיבים אופטיים שעולים לירושלים. לילה אחד בא חזיר ואכל את אחד הסיבים. למחרת טרקטור קרע בטעות את השני. מדינה כמו ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיות אפילו עם שני צינורות. צריך יותר".
בנושאים הסביבתיים והסביבה הימית אמר גבאי כי הסיכונים בקידוחי הנפט הם עצומים: "כל תקלה יכולה לנזק גדול. בענין הזה המשרד פועל ללא סמכות פורמלית ששייכת לחברות האנרגיה מתוקף חוק הנפט. חברות הגז משתפות פעולה. כנושא של מדיניות, עולה הסוגיה של כריש ותנין האם כדאי לפתח שדות קטנים מאוד שישלשו את הסיכון הסביבתי. שדות של 70 BCM".
הנושא השלישי אליו התייחס גבאי היה נושא העצמאות והקיימות האנרגטית. לדברי גבאי "הגישה שלנו היא להבטיח לנו מקורות אנרגיה לשנים הבאות שלא יחייבו אותנו לייבא אנרגיה. בעניין הזה צריך להבין את ניגוד העניינים בין החברות שמצאו גז למדינה. חברות הגז מעוניינות למכור את הגז מהר ככל שניתן. גם במחיר מופחת כיום ביחס למה שהן יכולות למכור בישראל והמדינה רוצה ביטחון אנרגטי לשנים רבות. לכן, אנחנו לא רואים את החברות מסתערות על הקשיים הבירוקרטים וגורמות להקמת שוק המקומי. זה לא משתלם להן כלכלית".
גבאי ציין כי הוא מסכים עם הגישה של ריכוז רגולטורים לטיפול בנושא למרות שהמשרד לא היה חלק מהצוות. עם זאת הוא טוען כי אינו מאמין "ואני עדיין לא מאמין במשא ומתן. המדינה היא ריבון". לדבריו, "עקרונות המתווה פורסמו בתקשורת וביקשנו להשתלב ולהציג את דרישותינו. בתגובה קיבלנו התחייבות של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שלפיה סוגיית היציבות הרגולטורית שהובטחה לחברות לא חלה על רגולציות סביבתיות".
יוסי כהן ראש המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) התייחס לחשיבות קידום מתווה הגז. לדברי כהן "המל"ל יזם בשנת 2014 עבודה מקיפה שבמסגרתה קראנו לשולחננו את כל הגורמים הרלוונטים ונכתבה חוות דעת מאוד מסודרת, שכללה היבטים מדיניים וכלכלים ויכולות הפקה על הקיים ואל העתיד".
עוד הוסיף כהן כי במהלך התקופה האחרונה נכתבו שתי חוות לפני ואחרי גילוי הגז במצרים. אנחנו לא מוצאים שוני מהותי בין חוות הדעת. אולם הדגיש כדי להבין את ההשלכות צריך לצאת מנושא הצינור היחיד. "אנחנו חייבים לוודא שמדינת ישראל מחזקת את המשק ואת היחסים הבילטרלים – (יחסים דו צדדים, ה"ג וש"א) שלה ויפה שעה אחת קודם".
לדברי כהן, "מדינות כמו ירדן הרשות קפריסין וטורקיה מחזרות אחרי מדינת ישראל גם בהקשרי הגז. המדינות האלו כמונו מבינות שכדי לייצר יחסים בילטרלים, יש חלון הזדמנויות בעת הנוכחית שמאפשר את הדבר הזה. המדינות רואות בצורך לייצב את הכלכלה שלהן כצורך חיוני".
"עמדת המל"ל בנושא היחסים הבילטרלים היא כי מתווה הגז הוא עניין חשוב מאוד שיש לקדמו ויש לקדמו לאלתר", אמר כהן. לדבריו, "איראן הופכת לשחקן גז ומדינות הולכות ומחזרות אליה במטרה לרכוש גז." חברת הכנסת שלי יחימוביץ שאלה בתגובה האם צינור הגז יעבור אליהן דרך מדינת דעאש.