בדרך: קיזוז החזרי מס כנגד חובות ללא מכתב כוונה

תזכיר חוק חדש מציע לייעל את הגבייה של רשות המסים ולהרחיב את סמכותה לקזז החזר מס כנגד חוב מס סופי, ללא צורך להודיע לחייב מראש על הכוונה לבצע את הקיזוז.

חוק קיזוז מסים מסדיר את הזכות של רשויות המס לקזז החזרי מס כנגד חוב מס סופי, שלא ניתן לערער עליו עוד. נכון להיום, החוק מאפשר לרשות לבצע את הקיזוז רק אחרי משלוח של מכתב המודיע לנישום על הכוונה לעשות זאת.

תקנות קיזוז מסים מגדירות פרקי זמן שעל הרשות להמתין לפני שתוכל להפעיל את סמכותה. בדברים שנכתבו בתזכיר החוק שהופץ באחרונה, טוען משרד האוצר, שזמני ההמתנה הארוכים מסרבלים את הליך הגבייה ומצריכים תיקון.

משרד האוצר בירושלים צילום: עמית שאבי

האוצר טען לשתי סיבות עיקריות המצדיקות את השינוי:

• ייעול הליכי הגבייה, מאחר שככל שהליך גביית החוב מתארך, כך קטנה יותר היכולת לגבות את החוב.
• התחשבות בחייבים, מאחר שבזמן ההמתנה לקיזוז, החוב שלהם צובר ריבית, הפרשי הצמדה וקנסות.
  

לפיכך, מציע משרד האוצר לתקן את החוק ברוח הוראה דומה בחוק החוזים, לפיה מספיק לתת הודעה לביצוע מיידי של הקיזוז ולא צריך לשלוח מכתב על כוונה לבצע אותו.

משרד האוצר מעריך כי הצעת החוק תשפיע על תקציב המדינה, בכך שתגדיל את הכנסותיה בעקבות שכלול הליכי הגבייה, וזאת בערך שקשה לאמוד.

חוסר הדדיות ומוסר תשלומים לקוי

ההנמקות שניתנו בתזכיר להצדקת השינוי המוצע בחוק תמוהות. לא ברור מדוע התיקון ייעל את הגבייה, שהרי הרשות כבר מחזיקה בכסף המגיע לנישום כהחזר, אותו היא רוצה לקזז מול חוב מס אחר שיש לו כלפיה. נמצא, כי הכסף כבר נמצא תחת ידה ולחלוף הזמן אין משמעות לעניין עצם הגבייה.

באשר לסיבה השנייה, לעניין צבירת הפרשי הצמדה וריבית, הרי שבאותה מידה שהחוב צובר הפרשי הצמדה וריבית כך גם החזר המס המגיע לנישום צובר את ההפרשים באותו השיעור. אגב יצוין, כי בתנאי הריבית הקיימים היום במשק צבירת הפרשים על החזרי המס יכולה להניב לזכאים תשואה לא רעה של 4% שנתי העדיפה על פני פיקדון בנקאי רגיל.

ומעבר לכך, ההשוואה שעושה הרשות לדיני החוזים הינה בבחינת לעג לרש, שכן בניגוד לדיני החוזים, זכות הקיזוז בדיני המס אינה הדדית. בעוד שהרשות רשאית גם היום לקזז החזר מס לאחר הודעה מוקדמת כנגד חוב מס שיש לנישום, הנישום אינו יכול לקזז חובות מס שלו כלפי המדינה כנגד חובות או כספים אחרים שהמדינה חייבת לו.

עדיף היה לו רשות המסים הייתה אכן יוזמת תיקון אחר לחוק ברוח העיקרון של דיני החוזים, הקובע זכות הדדית לקיזוז חיובים כספיים קצובים.

יש להניח כי המדינה נמנעת מכך מהטעם הפשוט שמוסר התשלומים של רשויות המדינה השונות גרוע מזה של אזרחיה. הליקוי האמור במוסר התשלומים של רשויות המדינה יש בו כשלעצמו פגיעה ישירה גם בייעול גביית המיסים שכן, במקרים רבים הנישומים נאלצים לחפש להם דרכים לעכב תשלומי חובה למדינה כתוצאה מעיכוב מקביל של תשלומים המגיעים להם מהמדינה.

לתזכיר החוק:

* המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.