מחברת יאהו יישאר רק השם
ההחלטה על הפיכת עסקי הליבה של חברת הטכנולוגיה הוותיקה לישות נפרדת מראה את הדלת למנכ"לית מריסה מאייר, וסותמת את הגולל על הניסיונות למצוא נוסחה שתחזיר אותה להיות גורם דומיננטי בעמק הסיליקון
לאתר הם קראו “המדריך של ג'רי ודייוויד ל־World Wide Web”. אחרי שנה הם כבר בחרו בשם קליט יותר, יאהו, והחברה שהקימו ג'רי יאנג ודייוויד פילו הפכה לאחד הגופים שהגדירו ועצבו את הרשת עם פריצתה בסוף המאה ה־20 ובתחילת המאה ה־21. עכשיו, אותה חברה עומדת להפוך מענקית אינטרנט לגוף אחזקות והמורשת שהיא טיפחה במשך קרוב ל־22 שנים עלולה להתפרד לפרודות.
- יאהו מאשרת: תבחן את מכירת פעילות האינטרנט
- ורייזון בוחנת רכישת עסקי האינטרנט של יאהו
- פרידה שמחה: חבילת הפיצוי של מאייר עשויה להגיע ל-110 מיליון דולר
דירקטוריון יאהו הודיע אתמול שהחליט לעצור את התוכניות לביצוע ספין־אוף לאחזקות החברה בעליבאבא, ותחת זו להפריד את כל נכסי החברה האחרים — פעילות האינטרנט, שירותים כמו טאמבלר ואולי גם האחזקות בחברה הבת המצליחה יאהו יפן — לכדי ישות נפרדת שמניותיה יחולקו בין מניות בעלי יאהו הקיימים. יאהו עצמו תהפוך לחברת אחזקות.
מנכ"לית יאהו מריסה מאייר. לא תוכל או לא תרצה להמשיך צילום: בלומברג סיפור שהשתבש
לא ברור עדיין איך תכונה החברה החדשה, מי יעמוד בראשה והאם תוכל להשתמש במותג יאהו להפעלת הנכסים השונים. אבל כשכיום, שווי השוק של יאהו נמוך משווי אחזקותיה בעליבאבא, קשה לראות איך היישות החדשה תשרוד לאורך זמן ללא שינוי קיצוני, כמו מכירה מהירה של כל נכסיה במטרה לסחוט רווח אחרון במקרה הסביר, או פשיטת רגל בתרחיש הרע.
דבר אחד בטוח. יאהו כמו שהכרנו אותה עד עכשיו, ענקית האינטרנט שהייתה שם הרבה לפנינו, תחדל מלהתקיים. עדיין תהיה בעולם חברה בשם "יאהו", אבל כמו נוקיה לאחר מכירת חטיבת המכשירים והשירותים שלה למיקרוסופט, יהיה מדובר בשם בלבד. קליפה ריקה בלי התוכן שהפך אותה, לטוב ולרע, למה שהיא.
הסיפור של יאהו לא אמור היה להתגלגל כפי שהוא התגלגל. החברה היתה אחת ההבטחות הגדולות של עמק הסיליקון בעידן האינטרנט, אחת החברות הראשונות שנולדו לתוך המדיום החדש והצעיר. היא יצרה אתר שבעבור רבים היה נקודת הכניסה הראשונה לרשת, שמובנים רבים עיצב והגדיר את פני הפורטלים. היא יצרה שירות אימייל חינמי וסופר פופולרי והחזיקה בנכסים מבטיחים שהיו לתופעה תרבותית, כמו שירות בניית האתרים גיאוסיטיז או אתר שיתוף התמונות פורץ הדרך פליקר.
ליאהו היה את כל הפונטציאל להפוך לאחד מעמודי התווך של הרשת המודרנית, חברה שפעילותה בלתי נפרדת מחיי היומיום כמו גוגל או פייסבוק. אבל בדרך, איפה שהוא באזור פקיעת בועת הדוט.קום בראשית העשור הקודם, משהו השתבש. אולי זו הייתה ההחלטה לוותר על פיתוח מנוע חיפוש משלה, ולהשתמש תחת זו במנוע החיפוש של גוגל, אולי הרכישות היקרות שאחר כך התנפצו לחברה בפנים, אולי שורת המנכ"לים המתחלפים שמאז הקמתה ניסו בכל פעם למשוך את החברה לכיוון שונה, או אולי פשוט שילוב של כולם יחד.
התוצאה הייתה שבמקום להפוך לגורם דומיננטי ברשת, יאהו הפכה לענק מקרטע שחיה בעיקר הודות לתהילה של שירותים מזדקנים והשקעה חכמה אחת מלפני כעשור — רכישת 40% ממניות עליבאבא תמורת מיליארד דולר. הפופולריות המתמשכת של השירותים הוותיקים אפשרה לה לייצר הכנסה מסויימת, והזינוק בשווי האחזקות בעליבאבא, שמומשו בחלקן לאורך השנים, אפשרו לה להחזיק את הראש מעל המים. כל זאת חרף העובדה שיאהו התקשתה להישאר רלוונטית או לפתח אפיקים חדשים שיפצו על הירידה בהכנסות מהשירותים הוותיקים.
רבים קיוו שהמצב הולך להשתנות ב־2012. מריסה מאייר, אחת מהמנהלות החזקות בגוגל ובעולם הטכנולוגיה, מונתה למנכ"לית. בדירקטוריון יאהו קיוון שהיצירתיות, החדשנות ותרבות הניהול שתביא עמה מאייר תאפשר לחברה לבצע את המפנה המיוחל.
המשקיעים ניצחו את מאייר
אלא שזה מעולם לא הגיע. חרף מאמצים ראויים לשבח, מאייר לא הצליחה לשנות את תרבות העבודה של יאהו ולייעל את פעילות החברה. תוכניות אסטרטגיות כמו רכישת פלטפורמת הבלוגים טאמבלר תמורת 1.1 מיליארד דולר או ניסיון להפוך את יאהו להאב של תוכן מקורי וקנוי לא הצליחו להתרומם. בתחילת השנה יזמה מאייר מהלך אסטרטגי משמעותי — ספין־אוף לאחזקה בגובה 15% של יאהו בעליבאבא, והשקעת המיליארדים שיתקבלו בחיזוק פעילות הליבה של החברה.
הרעיון נתקל בהתנגדות קשה מצד משקיעים אקטיביסטיים, שחששו שהמהלך יאלץ אותם לשלם מס רווחי הון גבוה. עכשיו, נראה שגם דירקטוריון יאהו איבד את האמון במאייר. במקום ספין־אוף לאחזקות עליבאבא תבצע יאהו ספינאוף בכיוון ההפוך, ותפריד את כל הפעילות שלה פרט לעליבאבא ליישות נפרדת. אף שמאייר שיבחה את המהלך בהודעה לעיתונות, אי אפשר שלא לראות בו כמכה קשה והבעת חוסר אמון קיצונית מצד הדירקטוריון.
בשלב זה לא ברור עתידה של מאייר בחברה, אבל קשה לראות אותה ממשיכה בתפקידה כמנכ"לית. יאהו תהיה הרי לא יותר מחברת אחזקות, שספק אם למאייר יש את הרצון או את היכולת לנהל. ייתכן שמאייר תעבור לכהן כמנכ"לית היישות החדשה שתוקם, ואולם לאור הבעת האי־אמון מצד הדירקטוריון גם מהלך זה נראה בעל סיכויים קלושים. סביר יותר שלחברה החדשה יובא גם מנכ"ל חדש, שיפעל בעיקר על מנת לפרקה ולמוכרה נתח אחר נתח. אחרי כל כך הרבה שנים ומאמצי שווא, נדמה שזו הדרך היחידה לסחוט לימונדה מהלימון של יאהו.
אז בסוף כנראה שיאהו תיעלם, תתמוסס ותשכח. סוף עצוב ולא ראוי למי שבמשך שנים הייתה השער שדרכו עברו מאות מיליוני גולשים מדי יום אל הרשת. אבל בעולם הטכנולוגיה, כמו במשחקי הכס, אתה מנצח או מת. ויאהו לא מנצחת קרוב לעשור וחצי.
