האם כדאי למנף הצעת עבודה אחרת ככלי מיקוח להשגת העלאה?
מצד אחד אם אתם מאיימים לעזוב המעסיק לא יבטח בכם יותר. מצד שני אם תסרבו להצעה החיצונית לטובת העלאה במקום הנוכחי - הרי ששרפתם את הגשרים במקום החדש. עם זאת, לעיתים זו הדרך הטובה ביותר לקבל תוספת משמעותית בשכר
אלאנה מילר, שותפה בכירה בסוכנות הגיוס צ'אלונר, מסכימה עם עמדה זו. "מכל מה שאני ראיתי, התשובה הקצרה היא שלעולם לא מומלץ לעשות כך". כמוה חושב קווין פנינג, סגן נשיא תרבות וכישורים בחברה להאצת סטרטאפים, שבעבר שימש כמנהל משאבי אנוש וגייס כוח אדם למעלה מעשור. "אני מאד זהיר כלפי אנשים המנסים להעמיד אותך עם הגב לקיר עם הצעה מיקוח. זהו לא פיתרון טוב לטווח ארוך למציאת סיפוק בקריירה".
אולם, כשפאנינג ניסה למנף הצעת עבודה בעצמו בעבר, התוצאה הייתה רחוקה מאסון. הוא היה לא היה שבע רצון בחברה שבה הממונים עליו לא היו מוכשרים במיוחד בכל הנוגע ליכולתם להטיל עליו משימות ברורות. "לא ממש חיפשתי עבודה אחרת אולם קיבלתי הצעת עבודה שבו המשכורת הייתה גבוה משמעותית מהנוכחית, אז אמרתי בעבודה שיש לי הצעת עבודה אחרת שלה אני מתכוון להשיב מחר ושאלתי אם מישהו רוצה לדבר על זה. זה אילץ אותם לקיים עימי את השיחה שכל כך רציתי לעשות". חששותיו של פאנינג לגבי הכשל בתקשורת עם הממונים עליו טופל והוא אף זכה להעלאה.
בתחומים מסוימים, כולל התקשורת, מינוף הצעת עבודה לשם קבלת העלאה אינו רק מקובל אלא צפוי."הדרך היחידה שאני מכיר שבה אנשים קיבלו העלאה משמעותית בחברה שלי הייתה באמצעות הצעת עבודה חיצונית", אמר עיתונאי, שהשתמש בשתי הצעות עבודה כדי לזכות בהעלאות שכר. הכוונה אינה שהמעסיק בהכרח ישווה את השכר שלכם לזו הכלולה בהצעת העבודה - אותו העיתונאי לבסוך קיבל את הצעת הנגד של החברה בה עבד, שהייתה נמוכה באופן משמעותי מהצעת העבודה החיצונית משום שהעדיף להישאר בעבודתו הנוכחית. באופן דומה, קופירייטרית ממשרד פרסום סיפרה שקיבלה פעם העלאה של 30 אלף דולר לאחר שאיימה לעזוב את החברה.
פאנינג ומילר ציינו שניהם כי למינופה של הצעת עבודה כדי לזכות בהעלאה יש יותר סיכויים להצליח אם התחום שבו אתם עוסקים דורש רמה גבוהה של התמחות, כמו למשל מתכנת או אנליסט פיננסי. במקרים כאלו, "העובד צריך להיות הטוב ביותר במה שהוא עושה. אם אתם כבר הטובים ביותר בתחומכם בחברה, אתם לא רוצים לאבד את מקום עבודתכם ואתם יכולים להטיח להם בפנים הצעה טובה יותר, אולי כך תבחרו לעשות".
זהו חוק ההיצע והביקוש בפעולה – ככל שקשה למצוא לעובד מחליף, כך גדלים סיכויו לקבל הצעת נגד נדיבה. ככל שיש חסם נמוך יחסית לכניסה לתחום של עובד, וישנם מאות אנשים המתים לרשת את תפקידו, כך גם הניסיון למנף הצעת עבודה יהיה מסוכן יותר.
במשרות שאליהן מתלווה תחושת שליחות, ניסיון לאיים בעזיבה כדי לשפר תנאים נתפס פעמים רבות כהתנהגות בלתי הולמת. רות, העומדת בראש ארגון שלא למטרות רווח, אמרה שהיא לא ממליצה למנף הצעות עבודה. כאשר אחדת מעובדותיה איימה לעזוב אם לא תעניק לו העלאה, "בהחלט ראיתי זאת כסימן לכך שעובדת זו אינה מישהי שהייתי רוצה שתישאר בצוות שלנו לטווח ארוך. במגזר השלישי כולנו יוצאים מתוך הנחה שיכולנו להרוויח יותר בעבודה אחרת ושאנו כאן מתוך תחושת מחויבות למטרות הארגון. נגיעה בנקודה זו במהלך דיוני שכר עלולה להתפרש כחוסר מחויבות למטרה". רות ממליצה לעובדים מהמגזר השלישי להתמקד בהישגים שלהם ובדבקות ובמחויבות שלהם בעת משא ומתן על העלאת שכר.
יש גם את עניין התרבות הארגונית ואת האופי של הבוס. אדם אפשטין, נשיא וסמנכ"ל תפעול של חברת השיווק במנועי חיפוש AdMarketplace אמר שהוא כמעט לעולם לא מעלה הצעות נגד כאשר עובד שלו מאיים לעזוב. זאת משום ש"עובד משקיע את הזמן להגיש מועמדות ולהתראיין בחברה אחרת רק אם הוא אינו מרוצה בעבודתו הנוכחית וכלל האצבע שלי הוא שעדיף לתת לעובד לא מרוצה למצוא את האושר שלו במקום אחר".
אולם, בכיר מחברת תוכנה מאמץ גישה שונה. הוא כתב: "לו היה לי עובד שלתחושתי אכן לא מקבל שכר הולם, ושאותו הייתי מעוניין לשמר, הייתי עושה ככל שביכולתי להשוות את ההצעה. ואם מדובר בהעלאה רצינית, אז הייתי מנסה לפצות על כך בשינוי שם התפקיד של העובד והייתי מתייחס לכך כאל קידום. בתעשיית הטכנולוגיה זהו מהלך מקובל".
ובכן, האם כדאי לכם לנסות למנף הצעת עבודה כדי לזכות בהעלאה? תלוי. עשוי את שיעורי הבית שלכם לפני שתתחילו לחזר על הפתחים להצעות טובות יותר. התייעצו עם עמיתים לעבודה ועם חברים מהתחום שעליהם אתם סומכים, ונסו למצוא מישהו שהשתמש בטקטיקה זו וללמוד מניסיונו.