במקום צינור גז שני מתמר, המדינה מקדמת מצוף גיבוי

חברת נתיבי הגז הישראלית (נתגז) קיבלה הוראה ממשרד האנרגיה לבצע עבודות לבחינת מיקום ועלויות להקמת מתקן גיבוי משני לגז, נוסף על זה הקיים כעת בחדרה. מתקן כזה, המכונה מצוף, מאחסן גז נוזלי המיובא מחו"ל.

ההוראה נולדה בשל הצורך לגבות את מערכת הולכת הגז הנוכחית במקרה שבו הפיתוח של מאגר לווייתן יארך יותר מהמתוכנן. מצב שכזה יותיר את משק הגז הישראלי תלוי בחסדי צנרת ההולכה הבודדת שקיימת היום במצוף שבחדרה, שהקיבולת שלו מאפשרת למלא את עיקרי צורכי המשק (חברת החשמל ויצרני חשמל פרטיים) עד לחודש אחד בלבד.

כפי שפורסם ב"כלכליסט", שר האנרגיה יובל שטייניץ העלה את רעיון הקמת המצוף השני במהלך ישיבה שערך במשרדו בספטמבר. הרעיון להקמת מצוף שני עלה בימי השר לשעבר עוזי לנדאו ונזנח כשמאגר תמר החל לעבוד.

יובל שטייניץ על רקע מאגר תמר צילום: אוראל כהן

לטענת בכירים בענף, מצוף גז שני בעל קיבולת גדולה מזו של הנוכחי עשויה לתת מרווח נשימה למשק אם תתגלה תקלה בצנרת הגז הנוכחית שתדרוש תיקון של כמה שבועות.

לפי נתוני חברת החשמל, 42% מסל הדלקים שלה מורכבים מגז (נוזלי וטבעי), שני רק לפחם פחם (57%).

אלא שהקמת מצוף גז שני היא עניין יקר. העלות הראשונית של הקמת המתקן עומדת על כחצי מיליארד דולר, שעוד לא ברור מאין יגיעו. בנוסף, מצריך המתקן עלות שוטפת של רכישת מטעני גז נוזלי בעלות של כ־150 מיליון דולר לכל אחד. סכום זה עתיד לצאת מקופתה של חברת החשמל. מנגד, מתקן נוסף מבטיח להגדיל את יתרות הגז למשק ומבסס את ההישענות על מקורות גז עצמאיים, שאינם מונופול תמר.

המדינה שקלה בשבועות האחרונים להקים על חשבונה צנרת הולכה שנייה שתימתח מאסדת ההפקה של מאגר תמר לחופי ישראל ובכך לגבות את מערכת הגז הישראלית, אם ייפגע הצינור הקיים. במשרד האנרגיה טוענים שהחיסרון של הקמת צינור גז שני הוא העלות הכספית שעלולה לנוע בין 600 מיליון למיליארד שקל. חיסרון נוסף הוא שתוכנית כזו לא תגדיל את אספקת הגז למשק אלא רק תחזק עוד יותר את כוחו של המונופול, שיישאר אחראי על הצנרת כולה.

נתגז תחל בחודש הבא את חיבור צנרת הגז למפעלי פוטאש בירדן. מדובר בחוזה יצוא הגז הראשון מישראל, שבמסגרתו תמכור שותפות תמר גז למפעלי פוטאש בהיקף של 500–700 מיליון דולר במשך כ־15 שנה. השותפות כבר חתמה על החוזה ומחזיקה אישור רשמי לייצוא.

נתג"ז סרבו להתייחס לידיעה.