נוסחת ויטרבי

כך מסכם את הקריירה שלו פרופ' אנדרו וִיטֶרְבִּי (80), מאבות טכנולוגיית הדור השלישי בסלולר, מייסד ענקית השבבים קוואלקום, משקיע הון סיכון נמרץ והוגה אלגוריתם ויטרבי שנכלל בקורסי המבוא בכל מסלול ללימודי תקשורת מחשבים והנדסת אלקטרוניקה בעולם. "היה לי מסלול חיים נפלא, אבל אני חייב הכל לנסיבות", הוא אומר, "פשוט הייתי במקום הנכון, בתקופת המלחמה הקרה, בשיגור של הלוויין הרוסי ספוטניק והשקת תוכנית החלל האמריקאית. על האלגוריתם שפיתחתי קיבלתי יותר קרדיט ממה שציפיתי, ואז ייסדתי את החברות. זה באמת היה מזל גדול".

"רגע האאוריקה הגדול שלי היה בדיוק כשהילדים זכו בתחרות התחפושות של בית הספר בפורים. כולם הריעו ורק אני ישבתי בשקט ומלמלתי: אני חושב שעליתי על משהו" צילום: אלעד גרשגורן

כבר החודש תלמידי הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון ללמוד את אלגוריתם ויטרבי בבניין זכוכית מרשים שקרוי על שמו. ויטרבי, יהודי חם ואחד מיזמי הטכנולוגיה המצליחים והמעוטרים בהיסטוריה, נחת בישראל בשבוע שעבר כדי להשתתף בטקס הסרת הלוט מעל השלט החדש בפקולטה, שקרויה כעת על שמו ועל שם אשתו המנוחה אֶרְנה. לכבוד הוא זכה אחרי שתרם לטכניון 50 מיליון דולר – התרומה השנייה בגודלה לאוניברסיטה היוקרתית, אחרי שהמיליארדר הסיני לי קה שינג תרם לה לפני שנתיים 130 מיליון דולר, לשם הקמת שלוחה של הטכניון בסין.

אמנם התרומה של ויטרבי סייעה להעברת הפקולטה לבניין החדש, אך היא לא הוקדשה לפאר ושיפוצים, ומטרתה הייתה לשמור על מעמדה המוביל בקרב בתי הספר להנדסת חשמל בעולם, משימה שדורשת גיוס של מרצים אטרקטיבים, חוקרים בעלי שם, דוקטורנטים מבטיחים וציוד יקר, שיצליחו להוות אלטרנטיבה מושכת לאוניברסיטאות יוקרתיות, ובהן MIT וסטנפורד, ואוניברסיטאות צומחות במזרח כגון אוניברסיטת נאניאנג בסינגפור.

בריאיון ל"מוסף כלכליסט" המדען המעוטר והפילנתרופ מעניק הצצה לתעשיית ההייטק העולמית כפי שהיא נשקפת מעיני אחד ממייסדיה – שגם בגיל גבורות נשאר דמות פעילה ומשפיעה.

מזל של מתחילים

ויטרבי היה אמור לבקר לראשונה בישראל ב־1962, אבל משבר הטילים בקובה אילץ אותו לקטוע את נסיעתו לאירופה והמזרח התיכון ולשוב לארצות הברית.

חמש שנים אחר כך, מיד עם שוך קרבות מלחמת ששת הימים, הוא נחת בישראל ונתן הרצאה בטכניון, ההרצאה הראשונה מקרב הרצאות חגיגיות רבות שיישא בביקוריו כאן במשך השנים, עד היום. אף אחד מהסטודנטים בכיתה שבה הרצה לראשונה לא ידע שהמרצה גיבש רק כמה חודשים קודם לכן אלגוריתם יבשושי לקידוד ופענוח יעילים של שדרים אלקטרוניים – המצאה שתירשם כאחת מפריצות הדרך הגדולות של עידן ההייטק. לצד אלגוריתם דחיסת־המידע המפורסם של אברהם למפל ויעקב זיו, ויטרבי הוא האדם היחיד שהרצה בטכניון על תחום שלם שאותו, למעשה, המציא.

ויטרבי (שלישי משמאל) עם (מימין) סגן נשיא הטכניון בועז גולני, ילדיו של ויטרבי אלן וקארין נשיא הטכניון פרץ לביא ודקאן הפקולטה להנדסת חשמל אריאל אורדע, השבוע. התרומה השנייה בגובהה, אחרי לי קה שינג צילום: אלעד גרשגורן

ביום שלישי בשבוע שעבר קיבל ויטרבי בטכניון אות הוקרה למפעל חיים – הגבוה ביותר שהמוסד מעניק. בטקס נכחו כמה מהבולטים שבבוגרי הטכניון לדורותיו: מייסדי רד־בינת יהודה וזהר זיסאפל, מנכ"ל אפל ישראל אהרון אהרון, מנכ"ל קוואלקום ישראל אריק מימרן וקודמו בתפקיד אייל בר דוד, בנו של בכיר הפקולטה להנדסת חשמל וידידו של ויטרבי פרופ' ישראל בר דוד.

בערב ויטרבי כבר הדליק נר שלישי של חנוכה, ובירך ושר בעברית כמעט רהוטה לצד נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא וראש הפקולטה להנדסת חשמל פרופ' אריאל אורדע. בערב האמנותי שהחל לאחר מכן, ביצע זמר האופרה גבי שדה כמה שירים מהאהובים על ויטרבי ואשתו – מ”שירת העבדים העבריים" מהאופרה “נבוקו” של ורדי ושירים נפוליטניים, עד "ירושלים של זהב" ו"I Did It My Way" של סינטרה. לפי השמועה שהגיעה לטכניון, ויטרבי מאוהב ב”נבוקו”, שמספרת על הגליית תושבי יהודה לבבל בידי נבוכדנאצר, לאחר חורבן בית ראשון.

את חיבתו לאופרה על תלאות היהודים אפשר לייחס להיחלצותו בעור שיניו מהשואה. כשהיה בן ארבע עזבה משפחתו את העיר ברגמו באיטליה בעקבות עליית חוקי הגזע של מוסוליני. הם נמלטו מאירופה שבועיים בלבד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. "זו אחת הסיבות שאני אומר שכל חיי הייתי בזמן הנכון במקום הנכון", אומר ויטרבי, "אבי קנה כרטיסים להפלגה מנורמנדי לניו יורק ב־1 בספטמבר 1939, אבל כיוון שהגיעה אליו השמועה על כך שתפרוץ בקרוב מלחמה הוא הקדים את ההפלגה. נחתנו ברציפי ניו יורק ב־27 באוגוסט, ארבעה ימים לפני פלישת הנאצים לפולין".

מנכ"ל קוואלקום סטיב מולנקופף בתערוכת CES בינואר 2014. אחרי השנה הטובה בתולדות החברה באו הצרות צילום: רויטרס

ארנה פינצ'י, שלימים תהיה אשתו, הוסתרה בשנות המלחמה במנזר בשוויץ.

מתי פיתחת את החיבה לישראל?

"אני לא זוכר שהמשפחה שלי אי פעם התרגשה יותר מכפי שהתרגשנו ב־1947, ביום ההצבעה באו"ם. כמי שברחו מהשואה עקבנו כל הזמן אחרי האירועים, ואמנם אף קרוב שלנו באיטליה לא נרצח, אבל בת דודתי נישאה לפרימו לוי, אז קראנו את טיוטת הספר שלו". ויטרבי מדבר על הספר "הזהו אדם?", שמגולל את עדותו מאושוויץ של הסופר והמדען הנודע, ושנחשב לאחת מיצירות הספרות החשובות במאה ה־20. "איש לא רצה בהתחלה להוציא את הספר, אז היה צריך לפרסם את זה לבד באלף עותקים. פגשתי את לוי לראשונה ב־1948, כשנסענו לאיטליה כדי לחגוג לי בר מצווה בטורינו".

אומרים שכיום הזיקה של יהודי ארצות הברית לישראל הולכת ונחלשת.

"אין ספק שבממוצע הציבור היהודי הולך והופך חילוני יותר. אבל העניין הוא לא הדת אלא אם הם מרגישים יהודים. מהצד השני ישנו האחוז הקטן אך הבולט שחוזר בתשובה, מתקרב למסורת. על כל יהודי שמתגייס לצבא האמריקאי יש אחד או שניים שהולכים לצה"ל, ובאים לכאן כחיילים בודדים. האם זה טוב או רע ליהודים? אני לא יודע. אבל זה מעניין.

אהרון. בוגר הפקולטה צילום: אלעד גרשגורן

"יש עוד תופעה שלא מדוברת מספיק. האנטישמיות בקמפוסים כיום היא הגרועה ביותר שראיתי זה 70 שנה. יש לזה השפעה גדולה על הילדים, ובעיקר על קבוצות מופלות, כמו השחורים וההיספנים, שבנאיביות מאמינים לתעמולה שמגיעה מהסטודנטים המוסלמים, וחושבים שהמוסלמים הם המדוכאים. אינני אוהד גדול של נתניהו, אבל מצד שני הוא התוצאה של מה שהערבים עשו לכם".

אלגוריתמיסט

ה"מזל" שויטרבי מדבר עליו היה, לפחות בתחילת הדרך, שם נרדף לחריצות על ספסל הלימודים: הוא סיים רביעי מ־220 התלמידים בבית הספר הלטיני בבוסטון, קיבל מלגה ללימודי הנדסת חשמל באוניברסיטת MIT היוקרתית שאז, כמו היום, נחשבה למובילה בענפי הטכנולוגיה.

אחרי קבלת התואר, וארבעה חודשים לאחר שהתקבל למעבדות מנועי הסילון JPL של אוניברסיטת קאלטק, המזל הכה שוב. ברית המועצות שיגרה לחלל את ספוטניק, הלוויין הראשון. התוצאה היתה תקציבי ענק ממשלתיים שהוענקו למעבדה, שעד מהרה נבלעה בתוך נאס”א.

נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש מעניק לויטרבי את מדליית המדע הלאומית ב־2007. עם ויטרבי זכה בעיטור גם לאונרד קלינרוק, ממפתחי רשת ארפאנט שנהפכה לאינטרנט צילום: איי אף פי

הוא מצא את עצמו עובד עם גורו הטכנולוגיה של התקופה, מהנדס התעופה אֶבֶּרְהרְדְט רֶכטין, ממייסדי תוכנית החלל האמריקאית, וסייע לו בפרויקט שיגור הלוויין האמריקאי הראשון, אקספלורר 1. לאחר שעשה דוקטורט באוניברסיטת דרום קליפורניה בסן דייגו החל ללמד תאוריית מידע ותקשורת. דווקא הפנייה להוראה היא שתאפשר לו לפתח את מה שלימים ייקרא אלגוריתם ויטרבי, המצאה שעליה מעולם לא רשם פטנט, אך שסייעה לו להיהפך לאחד היזמים המצליחים בעולם, ואף עזרה לאינספור מהנדסי תקשורת ומדענים בשלל תחומים, מבליסטיקה עד פענוח גנטי.

"הכל התחיל מזה שסטודנטים התקשו ללמוד את האלגוריתמים שהיו אז", ויטרבי מספר בריאיון שנערך למחרת טקס הסרת הלוט, בלשכה המיוחדת שהקימו למענו בטכניון. "זה הטריד אותי במשך חודש, יום ולילה, ואז זה הגיע, ממש ברגע 'אאוריקה'. זה משעשע, אבל הרגע הזה הגיע במרץ 1966, בפורים, דווקא ברגע השיא בתחרות תחפושות שבה הבן והבת שלי, שהתחפשו לאחשוורוש ואסתר, זכו במקום הראשון בבית הספר. כולם קפצו מאושר ואז הסתכלו עליי, שישבתי במבט חתום ומנותק. שאלו אותי מה קרה, ואמרתי שאני חושב שהבנתי משהו".

ב־1993, מקבל את פרס אלברט איינשטיין מהאגודה האמריקאית של ידידי הטכניון צילום: American Technion society

שנה לאחר מכן פרסם ויטרבי את מה שהבין: שיטה חדשה ופשוטה להעברת אותות בין מעגלים חשמליים, שקל להבין אותה וליישם אותה בקלות גם בין רכיבי תקשורת, קוויים ואלחוטיים. בזכות האלגוריתם של ויטרבי מכשירים אלקטרוניים "יודעים" בעצמם להבחין בין אות לרעש – בין אותות חשמליים שמייצגים קול, תמונה ומידע לבין אותות חשמליים לא רלבנטיים, שהיו נהפכים בצד השני לרעשי רקע ושלל סוגי הפרעות בתקשורת.

עם פרסום האלגוריתם הכריז ויטרבי כי הוא תורם אותו לטובת הכלל ומוותר על תמלוגים – צעד מקובל בהמצאות מתמטיות. התוצאה היתה הפצת האלגוריתם ואימוצו למגוון יישומים. למעשה, האלגוריתם הזה הוא חלק מהוראות ההפעלה הפנימיות של רכיבי תקשורת עד היום, ארבעה עשורים אחרי המצאתו. עליו גם מושתתת טכנולוגיית התקשורת הסלולרית CDMA, שמוכרת יותר כדור 2.5 ודור 3. גם על הפיתוח הזה ויטרבי לא קיבל תמלוגים.

את ההון הוא עשה בדרך אחרת.

ויטרבי (עומד במרכז) בוחן פלט תשדורות מהלוויין אקספלורר 1 ב־1958, בתצלום שנדפס על שער המגזין הטכנולוגי של בוגרי אוניברסיטת דרום קליפורניה

אינטל של הסמארטפונים

ויטרבי דאג ליישם את האלגוריתם שלו בכל אחת מתחנות חייו בהמשך: כשהקים עם שותפו אירווין ג'ייקובס את חברת לינקאביט, שבסוף שנות השישים ובמהלך שנות השבעים ייצרה טכנולוגיות תקשורת למטוסי קרב – מומחי תקשורת רואים בה את מבשרת ה־WiFi – וגם אחרי שהוא וג'ייקובס מכרו ב־1980 את לינקאביט לתאגיד Macom והקימו את קוואלקום, שביקשה להכניס את טכנולוגיות התקשורת החדשות לעולם הצרכנות.

לדברי ויטרבי, קוואלקום נהפכה לענקית שבבים ול"אינטל של הטלפונים הסלולריים", אחרי שפיתחה מערכות תקשורת לחברות שילוח, שהולידה חברת שילוח יעילה שהפעילה חצי מיליון משאיות. "הפרויקט ההוא, אוֹמְנִיטְרַקס, בעצם השיק את קוואלקום. רווחי המשלוחים מימנו את מיזם האלחוט שלנו".

בתחילת שנות התשעים הוא ניסה להפוך את המיזם הזה, התקן CDMA, לתקשורת סלולרית, לסטנדרט עולמי. תעשיית הסלולר נחצתה אז בין שני פרוטוקולים, GSM שקודם באירופה בידי נוקיה ואריקסון, ו־TDMA ששלט בארצות הברית. "כולם צחקו עלינו", ויטרבי אומר, "חוץ מחברה אחת ועוד כמה חטיבות שהתפצלו מ־AT&T". החברה האחת היתה ספרינט, שגדלה להיות תאגיד תקשורת עולמי, וה"חטיבות" הפכו להיות ורייזון, כיום ספקית הסלולר והאינטרנט הגדולה באמריקה. ההשקעה שלהן בקוואלקום הקטנה בתחילת דרכה הפכה ב־1993 את הרעיון של ויטרבי לתקן אלחוט מקובל. כיום 300 מיליון בני אדם משתמשים בטלפונים שמתקשרים באמצעות תקן CDMA.

ארנה ויטרבי המנוחה ואנדרו. נחלצו מהשואה בנפרד, חיו יחד צילום: סטיב קון

ב־2000, כשהיה ויטרבי בן 65, הוא פרש מקוואלקום, אז תאגיד עם יותר מ־10,000 עובדים (לימים תצטמצם החברה מעט ותתמקד ביצירת מעבדים לסמארטפונים). הוא הבליח לרגע ברשימת 400 האנשים העשירים באמריקה של המגזין "פורבס" והחל לקבל אותות ופרסים על תרומתו. "כשקיבלתי פרס מארגון חברות החומרה אמרתי להם שאני צריך לתת להם פרס", הוא אומר, "התיאוריות שלי לא היו מגיעות לשום מקום אלמלא הם נתנו לזה את הפלטפורמה. אני בעיקר כתבתי. אמנם כתבתי על יישומים מעשיים, אבל לא בניתי מכשירים בעצמי. כל הטכנולוגיה יוצרה אחר כך".

אתה מצטנע קצת יותר מדי. האלגוריתם שלך נמצא בכל מודם בעולם.

"הוא רק אחד ממאה אלגוריתמים שנמצאים בכל מודם. המצאתי מאית מהטכנולוגיות שמפעילות מודם. לא הייתי אומר שבלעדיי זה לא היה קיים. האלגוריתם שלי גם לא יעיל יותר מאחרים. הסיבה שעדיין משתמשים בו היא שהוא מותאם לטיפול בדאטה. עיכוב של עשר או 20 מילישניות יכול להציק מאוד בהעברת קול בשיחה, וקוד האלגוריתם שלי מבצע פענוח מהיר ומונע עיכובים כאלה. ב־20 השנה האחרונות פיתחו שיטות תקשורת שמהירות ב־60% מאלה שלי, אבל הן מהירות פחות ממנו בקידוד שיחות קוליות".

מאסק. גאון, אבל מגזים צילום: אם סי טי

קוואלקום נהפכה לספקית שבבי הסלולר הגדולה בעולם עד 2014 – אז הגיעה לשיאה, ושוויה חג סביב 135 מיליארד דולר. אבל משהו רע עבר עליה בשנה שעברה. היא הוכרזה מונופול לא חוקי בסין ונקנסה שם במיליארד דולר, לאחר שרשות ההגבלים המקומית קבעה שסדרת מעבדי סנאפדרגון של קוואלקום שולטים באופן לא חוקי בשוק הסלולר המקומי. וגרוע מכך – תלונות על התחממות יתר של סדרות שבבים חדשות, שנתקלו בהכחשה מצד קוואלקום, הובילו כמה יצרניות סלולר להפסיק לעבוד עם החברה. אחת מהן היתה סמסונג. התוצאה: מניית קוואלקום הידרדרה בכמעט 40%, וכ־15% מעובדי החברה פוטרו, ולפי ההערכות כמאה מהם בישראל.

"סמסונג פשוט הופכת למתחרה של קוואלקום, יותר מאשר לקוחה", מסביר ויטרבי ממרחק הפנסיה, "אבל להשיג חוזים באסיה וליישם אותם זה תמיד מאבק. בעיקר בסין. כשעוד הייתי בקוואלקום היינו חוזרים הרבה על האמרה המפורסמת: 'באסיה חתימת החוזה היא תחילת המשא ומתן'.

“אני גם מבין שיש משאים ומתנים בין קוואלקום ליצרניות טלפונים סיניות. לא מזמן קראתי על הסכם חדש ומעניין עם שיאומי. אני ממש לא דואג. קוואלקום צמחו באופן יפה, אז הם קצת יתקנו. בארץ אמנם קיצצו כחלק מהתוכנית העולמית, אבל כשעבדתי בקוואלקום היו בישראל בקושי מאה עובדים שלנו. היום יש כאן כמה מאות".

אמזון כן, פייסבוק לא

מאז פרישתו ב־2000 ויטרבי בעיקר משקיע, וקוצר שיעור הצלחות מרשים. למשל ארבע מחמש השקעותיו המתועדות בישראל, כולן בחברות לפיתוח שבבים, כאלה מהסוג שכבר ממעטים לפגוש כאן. כל הארבע נמכרו בהצלחה, ונהפכו לזרוע המקומית של ענקיות טכנולוגיה: פרוביג'נט נמכרה ב־313 מיליון דולר לברודקום ומהווה עד היום את מחלקת הפיתוח היותר מוצלחת מתוך 11 רכישות שביצעה ברודקום בישראל; אירוסקאוט נמכרה ב־240 מיליון דולר לענקית הציוד התעשייתי סטנלי אנד דק והביאה לארץ את מחלקת הבריאות של החברה; טרנסצ'יפ נמכרה ב־70 מיליון דולר לסמסונג, ונהפכה למרכז הפיתוח הישראלי הראשון של הענקית הקוריאנית; אפסטרים נמכרה ב־55 מיליון דולר לענקית אבטחת המידע סימנטק; הוא השקיע גם בחברת ויטקום שהתמזגה לפי שווי של 14 מיליון דולר עם רדיוטל. היו לו גם השקעות מוצלחות פחות: הוא השתתף בהשקעת הסיד שנחשבה לגדולה בתולדות עמק הסיליקון: 25 מיליון דולר שגויסו בסבב ראשוני, גם מענקים כמו ריצ'רד ברנסון, פיטר תיל והקרנות אנדריסן הורוביץ ואינטל קפיטל – עבור סטארט־אפ התשלומים המבטיח Clinkle, שמאז התברר כי הוא לוקה בניהול חובבני ומתקשה לקיים את הבטחותיו.

צוקרברג. פילנטרופ של כותרות צילום: בלומברג

השתתפת במהפכות התעופה, תקשורת המחשבים והשבבים. אם היית מסיים את MIT היום, לאיזו תעשייה היית פונה?

"לרובוטיקה. אף על פי שיש עם זה בעיות חברתיות, כי רובוטים יביאו לכך שפחות אנשים יעבדו, וצריך לזכור שיש קשר בין אי־תעסוקה לבעיות כמו פשע וסמים. גם אלון מאסק, אני חושב שהוא גאון. מלבד החברות שלו טסלה ו־SpaceX יש לו את הפרויקט של הסוללה שתספק אנרגיה לבתים וחברת אנרגיה סולארית. אבל הוא גם מגזים. הוא אמר לי שהוא חושב שאנחנו צריכים לגור בכוכבים אחרים".

בזמנך, הטובים היו הולכים לנאס”א ולפנטגון. היום לגוגל ופייסבוק. זה טוב?

"ההבדלה צריכה להיות אחרת, בין מי שיוצרים ערך אמיתי כלשהו לחיים או שמספקים שירות טוב יותר מהמתחרים, ואז זה צעד גדול קדימה. גוגל, אמזון, וגם מיקרוסופט הן כאלה. אמזון הובילה את המסחר באינטרנט, לפני גוגל היית צריך ללכת לקטלוגים בספרייה, וכיום יש לך בקצה האצבעות את כל סוגי המידע, ממצב הכבישים עד התלמוד. וגם מיקרוסופט מחפשים את הדבר הבא, שזה טוב. לגבי רשתות חברתיות? הן דווקא שליליות, בזבוז זמן ומשחקים מטופשים לילדים. אני לא יודע, אני זקן מדי בשביל זה".

לא עדיף להתחיל בתעשיות ביטחוניות? אתה התחלת שם, כמו הרבה יזמים ישראלים.

רכטין. גורו במזל צילום: NASA

"לצורך קריירה, בהחלט. זו גם אחת הסיבות להצלחה של ישראל. כשיש לך צורך דוחק ומתמשך בתוצרים כמו אלה של יחידה 8200 שלכם, שכולם מדברים עליה, אז בהדרגה נוצרת אומת סטארט־אפ. גם ההייטק האמריקאי הגיע מפיתוחים צבאיים. לרוב הם היו מהסיבה הלא נכונה. מיזערו אלקטרוניקה בשביל המירוץ לחלל, ואז המזעור הביא מהפכה כלכלית וקיצץ את עלויות הטכנולוגיה בערך פי עשרה מיליון. התחרות עם הרוסים אפשרה את הסמארטפון שחזק פי אלף ממחשבי שנות השישים, בפרומיל מהעלות. גם ההייטק הישראלי התחיל בשיתוף פעולה עם רפא"ל. כאן, בקמפוס הזה, הוביל את זה פרופ' יצחק קדרון ז"ל".

איפה אתה מזהה את הפוטנציאל המדעי והמסחרי הכי גדול לשנים הבאות?

"אני מאמין שבמחקר בסיסי של ביולוגיה, הבנת המכניזם, תהיה התקדמות עצומה ב־25 השנים הקרובות. גם אבטחת מידע, וגם מחשוב קוונטי, אף על פי שזה כנראה לא יקרה בימי חיי. אולי בימי חייך. כבר עשור שחוקרים את זה ומזרימים למחקר תקציבים ועוד לא היתה פריצת דרך".

זה בעסקי התוכנה. מה לגבי עתיד החומרה?

"בחוק מור אנחנו קרובים לרוויה, ולמעבר לייצור שבבים בארכיטקטורה חדשה. אבל יש הרבה בעיות פיזיקליות ומגבלות. עוד תחום שגדל הוא אחסון אנרגיה, שהגיע לפריצת דרך אבל גם בו יש מגבלות. חומרה היא תחום מסובך הרבה יותר. אני לא יודע איפה באמת תהיה פריצת דרך. אפילו לא אם מחשב קוונטי יהיה מהפכה גדולה. גם את חוק מור לא העליתי על דעתי לפני שהתגלה".

כשאתה מסתכל ממרום שנותיך על מנכ"לים צעירים, מה אתה רואה?

"אני נזכר איך לפני שש שנים עיתונאי שאל אותי מה דעתי על מארק צוקרברג ושאלתי מי זה. באמת לא ידעתי, הוא רק הגיח אז. אבל הנה, הוא לדוגמה איש מאוד חכם, אבל אני לא רואה בפייסבוק תופעה חיובית. הנכדים שלי הכריחו אותי לפתוח חשבון פייסבוק, אז אני מתחבר בשבילם".

מה דעתך על ההכרזה שלו כי יתרום את הונו?

"הוא עושה זאת בדרך חדשנית, אבל גייטס ובאפט עשו את זה בפחות רעש. נראה לי שצוקרברג הבטיח לוותר על 99%, ולא על 50% כמו גייטס, בשביל הכותרות. דרך אגב, אני תורם יותר מ־50% מההון שלי".