פרשת נתיבי ישראל: המדינה חילטה לליאור לנקרי רכוש בשווי 8 מיליון שקל, ביהמ"ש הורה לשחרר הכספים

כזכור, בחודש שעבר עצרה המשטרה כ-20 חשודים, חלקם בכירים בעבר ובהווה בחברת נתיבי ישראל וחלקם ספקים העובדים מול החברה במסגרת חקירה רחבת היקף. לטענת המשטרה, בכירים בחברה הממשלתית קיבלו שוחד וטובות הנאה בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים בתמורה לתפירת מכרזים. במסגרת המעצרים תפסה המשטרה רכוש רב וכספים בשווי עשרות מיליוני שקלים שבכוונתה לבקש את חילוטם אם יורשעו המעורבים.

במסגרת החקירה, נחשדו במעורבות ח"כ לשעבר מהליכוד מיכאל גורולובסקי, שי ברס, לשעבר מנכ"ל נתיבי ישראל ואלכס ויז'ניצר, גם הוא שימש בעבר כמנכ"ל החברה.

בין העצורים היו גם ליאור לנקרי, אחיו של ראש עיריית עכו שמעון לנקרי ואיציק וענונו שהיה סגן ראש עיריית טירת הכרמל. אצל לנקרי תפסה המשטרה כ-8 מיליון שקל בנכסים ובכספים. בין השאר, נתפס בית המגורים שלו בעכו בשווי של כ-1.7 מיליון שקל (לאחר קיזוז משכנתא), רכב מסוג יונדאי, וכספים של חברת מתן א. הנדסה בשווי של כ-6 מיליון שקלים.

ליאור לנקרי צילום: נמרוד גליקמן

לפי המשטרה, וכפי שעולה ממסמכיה, לנקרי הקים את מתן א. הנדסה ביחד עם וענונו ורשום כבעליה. הכספים שנתפסו בחברה, כך לפי המשטרה, הינם כספים שמקורם בנתיבי ישראל. "החשד בפרשה שלפנינו הוא להתנהגות מושחתת מן היסוד", כותבים נציגי המדינה במסמך שהוגש לבית המשפט, "המהווה גזל של כספי הקופה הציבורית בדרך מתוחכמת ונפסדת שכוללת מתן שוחד, מרמה והלבנת הון. החשודים בתיק עשו שימוש מתוחכם בחברות על מנת לזכות בכספים מחברה ממשלתית שזוכה לתקציב שנתי ממשרד האוצר בסכומי עתק של כ-7 מיליארד שקל".

לפי המשטרה, לנקרי הינו חשוד מרכזי בפרשה והחקירה נמצאת בעיצומה (וכוללת כבר למעלה מ-350 נחקרים). בשלב הזה, כך נטען, עמדת המדינה היא שבמסגרת החקירה נאספו "ראיות משמעותיות" המבססות חשדות כנגד לנקרי בשורה של עבירות חמורות ובהן מתן שוחד, קבלת דבר במרמה, קשירת קשר לביצוע פשע והלבנת הון.

מאז נעצר ושוחרר לנקרי בתנאים מגבילים, מחזיקה המדינה ברכוש בהיקף של כ-8 מיליון שקל. לנקרי עצמו, המיוצג על ידי עו"ד ז'ק חן ושי איילון, ביקש לשחרר תחילה חלק מהרכוש ובהמשך הגיש בקשה לשחרר את כל הנכסים התפוסים. בית המשפט קיבל את עמדתו של לנקרי והורה על שחרור מיידי של כ-6 מיליון שקל מהרכוש שנתפס. על החלטה זו מבקשת המדינה לערער.

במסגרת הערעור הגישה המדינה, באמצעות עוה"ד מורן ברטפלד וקרן שמיר עוז מפרקליטות המדינה, לבית המשפט דו"ח סודי ובו ראיות חדשות שנוספו לדבריה באשר ללנקרי וכן פורט הקשר שבין הרכוש שנתפס לעבירות שבוצעו. "ישנן", כך נכתב, "ראיות מפליליות למכביר וודאי לכאורה וודאי שדי בהן על מנת לבסס תפיסה כמבוקש".

לשיטת המדינה, אין חולק כי החברה שממנה נתפסו הכספים נמצאת בשליטתו של לנקרי וכי חוק איסור הלבנת הון קובע כי רכושו של הנידון אותו ניתן לחלט הוא כל רכוש שנמצא בחזקתו, שליטתו או חשבונו. על כן, נטען, לא די בתפיסת רכושו הפרטי של לנקרי כדי לאיין את הצורך בתפיסת נכסים של החברה. "דווקא עבריינות כלכלית מתוחכמת", נכתב עוד, "שקשה להתחקות אחריה, קשה לגלותה וקשה לפענח אותה ולהוכיחה, עבריינות שמצמיחה לעוסקים בה תועלת כלכלית ורכוש רב – דווקא עבריינות זו, יש מקום להחמיר במלחמה הכלכלית בה ולדאוג ביתר שאת לכך שהעבריינים הללו לא יצאו נשכרים ופירות העבירה בידיהם". מחר צפוי בית המשפט המחוזי מרכז שבלוד לדון בערעור שהגישה המדינה.

בא כוחו של לנקרי, עו"ד ז'ק חן בתגובה: "אנו נמסור את התייחסותנו לבית המשפט".