"צריך לראות אם העברות תקציביות הן שטיק של האוצר"

בית המשפט העליון דחה את מתן ההחלטה בנוגע לעתירה של ח"כ סתיו שפיר נגד משרד האוצר בנוגע לנוהל ההעברות התקציביות באמצעות ועדת הכספים. שפיר טוענת כי האוצר משתמש בוועדה להעברת תקציבים ובתוך כך עוקף את הכנסת, ובא כוחה עו"ד אפי מיכאלי טען שמדובר במעשה לא חוקתי.

השופטים מרים נאור, אליקים רובינשטיין וענת ברון העניקו לעו"ד מיכאלי 30 יום למתן תגובה כתובה לעמדת המדינה שהוגשה ביום רביעי שעבר. בינתיים הבטיחה המדינה לממש את שיפור הנהלים שהושגו במשך הדיונים כמו הגברת השקיפות ושכלול הכלים שניתנו לחברי הוועדה לפקח על ההעברות.

לטענת מיכאלי, חוק יסוד: משק המדינה וחוק יסוד: הכנסת מחייבים לכלול בחוק התקציב את כל ההוצאות הצפויות והמתוכננות, אך בפועל לוועדה סמכויות לשינויים. מיכאלי טען כי: "רק לאחרונה אישרה הוועדה העברת 20 מיליון שקל לארנונה ושכר, ואלה סעיפים שהיו ידועים ומתוכננים. יש למעלה מ־200 מיליארד שקל בתקציב שיכולים להשתנות. אז מה המשמעות של חוק התקציב?".

המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין הצביע על השאלה שבמרכז העתירה: "צריך לראות אם מדובר בשטיק של האוצר, שמוציאים משהו בכוונה מבסיס התקציב כדי לשמור קופה קטנה מהצד, או שמדובר באמת בצרכים שמתבררים במהלך השנה. צריך לצאת מההנחה שהאוצר הוא גוף מקצועי שפועל בהתאם לחזקת התקינות המינהלית, שהוא פועל בתום לב ולא במזיד". לכך ענה מיכאלי: "אנחנו לא סבורים שיש משהו בחוסר תום לב או במזיד, הבעיה היא השיטה".

ח"כ שפיר. "האוצר שינה את ה'איך', אבל לא את המהות" צילום: חגי הירשפלד

"חומה בצורה באוצר, גם אחרי שינוי הנוהל"

הנשיאה מרים נאור דחקה בשפיר ובמיכאלי להסתפק בהישג שהושג בזמן הדיונים בעתירה, בין השאר שיפור נוהל ההעברות התקציביות באמצעות הגברת השקיפות, ההסברים שהאוצר צריך לתת והמעקב אחרי ההיסטוריה של הסעיף התקציבי במחלוקת.

נאור אמרה: "הארתם נקודה שצריך היה להאיר. העתירה הרימה תרומה ציבורית חשובה. האוצר חייב לפעול בתום לב מול הוועדה, אבל יכולות לקרות תקלות. אני מציעה לתת תוקף להסדר שהושג. התקציב עבר רק לאחרונה וניתן לזמן ולמציאות לבדוק אותו". גם רובינשטיין הפליג בשבחו של הנוהל החדש: "יש בו מספיק מנופים שמאפשרים לחבר כנסת להתעמת עם שינויים והעברות".

מיכאלי חלק על השופטים: "האוצר ממשיך להציב בפנינו חומה בצורה. הוא משנה את ה'איך', אבל לא את המהות, שהיא שההוצאות הצפויות צריכות להיות בחוק התקציב, בחקיקה ראשית".

בא כוחה של הפרקליטות עו"ד יצחק ברט: "המדינה פועלת בתום לב ופעלה כך גם לפני העתירה. היו העברות שלא נכללו מראש בבסיס התקציב, אבל לא בגלל שהיה נוח יותר להעביר אותן אחר כך בוועדה. בעתיד בהחלט תוקדש מחשבה ותשומת לב לכל ההוצאות". עם זאת הודה המשנה ליועץ המשפטי של הכנסת ד"ר גור בליי שההעברות התקציביות בוועדה עוררו קושי במשך השנים, וכי נעשה שימוש רב מדי בכלי הזה. "כמשלים לחוק ההסדרים", העיר רובינשטיין, "שגם השימוש בו צומצם ברוך השם".

השופטים הסכימו שחברי הכנסת, ולא השופטים, צריכים לפקח על הנעשה. "זה תלוי בחברי הכנסת. הם שומרי הסף", אמר רובינשטיין ושיבח את תרומתה של העותרת שפיר. וסיכמה השופטת ענת ברון: "אדוני דיבר על האוצר כחומה בצורה. אני לא מבינה איך. אדוני צריך לראות את מה שהושג כמרשים למדי ולקחת אתנחתא בנקודת זמן זו כדי לראות את פני העתיד".

מיכאלי אמנם זכה לדחיית שלושים הימים שביקש כדי לשפר את תנאי הנסיגה שהוצעה לו, אך כשביקש מהשופטים להעלות על הכתב את התחייבויות המדינה שנתנו באולם להמשך השקיפות והשיפור בנוהל, העירה נאור: "אדוני ישאיר לנו את תוכן פסק הדין". השופטת הציעה לשפיר ולמיכאלי לנצל את הזמן שהוקצה להם כדי להחליט אם להמשיך ולהתעקש על המחלוקת החוקתית או להסתפק בנוהל החדש שהושג.

באוצר מרוצים מאוד, שפיר הרבה פחות: "הראינו כיצד האוצר אינו פועל בתום לב. הנוהל אינו אפקטיבי".

רמז לעתיד העתירות נגד מתווה הגז

אם אפשר ליטול משהו מדברי השופטים לבג"ץ העתידי על מתווה הגז, זה שהם לא יסבלו טענות בעלמא לקונספירציה מצד המדינה להעברת המתווה מטעמים פסולים או מושחתים.

רובינשטיין, שעתיד לשבת בראש ההרכב שידון במתווה הגז, הדגיש את חזקת התקינות המינהלית — החזקה שלפיה המדינה פועלת כדין בקבלת החלטותיה. גם כיועץ משפטי לממשלה לשעבר הוא רגיש לכך, ובוודאי כשופט שחייב בחזקת החפות, לפחות בכל הקשור לממשלה.

נוהל השקיפות החדש

לאחר העברת תקציב 2015 אימצה ועדת הכספים נוהל חדש על רקע הבג"ץ שהגישה ח"כ סתיו שפיר. כחלק מהנוהל, החומרים יועברו מראש לחברי הוועדה בצורה מסודרת ותינתן שהות להתעמק בהם לפני הדיון בוועדה