תחזיות 2016
איילת שקד: "אני קוראת לעם להירגע"
שרת המשפטים: "על השמאל והימין להוריד את גובה הלהבות". לדבריה "בכוונתי לקדם מהלך שיחזיר את מינוי היועמ"ש לדרך הוותיקה והמוצלחת של המלצת שר"
"אני קוראת לשמאל ולימין להוריד את גובה הלהבות, כמי שגדלו בערוגה כלל ישראלית, אני מבקשת מן העם לשוב לערך הערבות ההדדית, כולנו באותה ספינה ואסור שיהיו ויכוחים בינינו שיגרמו לנו לקדוח חור בספינה" כך ציינה היום (ד') שרת המשפטים איילת שקד בכנס תחזיות 2016 של "כלכליסט".
לדברי שקד: "אני קוראת לעם להירגע ולבנות את המשותף, את הטוב הכלל ישראלי". עוד ציינה שקד כי "קיימת שאלה שכיחה: מה יהיה? רבים מן הכלכלנים עוסקים בשאלה באופן יומיומי - אנו מבקשים לווסת בעצמנו את גובה הטמפרטורה ומנסים לעצב את העתיד. כדי להוביל לעתיד יש צורך בניתוח ההווה, מבט מפוכח במערכת המשפט ובסבך הרגולטורי-המערכת סובלת מסרבול רגולטורי שניתן למתן. לעתים נדמה שכדי לייעל הקבלת החלטות, נוצרה בירוקרטיה שקמה על יוצרה - היא מאיימת עם אמון הציבור ברשויות. לרגולציה, יש משמעות רבה והגדרות מגוונות. הרגולציה היא מערכת כללי אכיפה המכתיבה את הדרך לביצוע פעולה. רגולציה יכולה להיות מופעלת בידי השלטון ביחס לגורם פרטי, בתוך הממשלה, לצורך הפעלת סמכות".
שקד הגיבה לביקורת על מינוי היועץ המשפטי לממשלה: "אני מבקשת לדון ברגולציה פנים ממשלתית ולבחון אותה באמצעות חוות דעת לוועדות האיתור למינויים בכירים בממשלה. חברי הוועדה פעלו במקצועיות, מתוך שליחות, במינוי היועמ"ש. הוועדה המליצה על ד"ר אביחי מנדלבליט ולמרות שלפי דרישתי נדרשו שלושה מועמדים ולא אחד-נוצרה הסכמה ביחס למועמד זה ובכל זאת קיבלתי את המלצתם. אנו לא פטורים מלבחון האם דרכה הנוכחית של וועדת האיתור מצדיקה את עצמה. נורמת הבסיס היא שהשר הרלוונטי מציע מועמד והממשלה בוחנת האם למנותו. כך ממונים רמטכ"לים. ראשי שב"כ. בדרך זו מונו בעבר גם אהרון ברק ומאיר שמגר. במבחן ההיסטוריה מתברר שתהליך הרמוני שמבוצע כולו בממשלה, שקיימת בה היכרות עם צרכי המערכת, מניב תוצאות ראויות"
שקד הוסיפה כי "בשנת 2000 עקב פרשת בראון-חברון, שונתה שיטת מינוי היועמ"ש. הוועדה ראתה את סמכות הממשלה כמובנת מאליה-ובצדק. אך הוועדה הוסיפה גם ועדת איתור, הכוללת נציגי אקדמיה, יושב ראש ועדה שופט לשעבר -ועדת שמגר קבעה כי ועדת האיתור תמליץ רק על מועמדים בתמיכת ארבעה חברים מתוך חמישה, כדי להבטיח הסכמה. נימוקי ועדת שמגר היו הבטחת דיון מקצועי ללא דיון פוליטי והבטחת עצמאות היועמ"ש. מתוך היכרותי עם יהודה ויינשטיין-הוא עצמאי. אלא שבמבחן התוצאה קיימת שאלה טקטית - לאיזה מועמד יש סיכוי להשיג רוב, לכן הפעם הוועדה לא הסכימה על שלושה מועמדים". שקד הוסיפה כי "מאז ועדת שמגר חלו שינויים בהליכי מינוי בממשלה, הוקמה וועדת טירקל. לכן דומה שחשש ועדת שמגר מתקלות, כגון בראון חברון זוכה למענה יעיל ללא ועדת איתור מוקדמת. בכוונתי לקדם מהלך שיחזיר את מינוי היועמ"ש לדרך הוותיקה והמוצלחת של המלצת שר. חזקה על שר שיבטיח תוצאה טובה למען הציבור. שינוי זה לא יחול ביחס למועמד שכבר אותר". היא הסבירה כי "חשוב להדגיש את החשיבות של מנהל תקין ושלטון החוק. לצד בלמים ואיזונים ופיקוח על הרשויות. יש צורך במנגנוני פיקוח ובקרה פנימיים – ויש למצוא את דרך המלך. אני מאמינה שרגולציית יתר מחלקת אחריות בין גורם מוסמך לגורמי רגולציה. אני סבורה שיש חשיבות גדולה לניקוי רגולציה מיותרת".
איילת שקד בוועידה, היום צילום: נמרוד גליקמן
בימים אלה מתקים דיון על מינוי מאיה פורמן במכון הפתולוגי. לדעתי ההליך נפגע והדוקטור נפגעה. הפרקליטות היא גוף חזק ועצמאי וחשוב שכך תישאר. עובדי פרקליטות בחרו להגן עלינו מפשיעה, משחיתות, מעבריינים. אך כיוון שהגוף כה חזק - נדרש גוף ביקורת עליו. אני מברכת את קודמתי בתפקיד ציפי לבני ואת יהודה ויינשטיין שהקימו גוף ביקורת על הפרקטליטות, גוף זה הוא כלי שרת בידי הציבור. נכון שיש מחלקות לא פשוטות על עבודת הנציבות - וטוב שגוף זה קיים. אני מיניתי את השופט אליעזר גולדברג להגיש המלצות בנושא ואני שוקדת על תזכיר חוק לביקורת על הפרקליטות - שימנע רגולציית יתר. דווקא האמון שלי בפרקליטות מוביל אותי לקדם ביקורת שתסייע בעדם לצמצם תקלות, אין לי ספק שהמהלך ייעל את תפקוד הפרקליטות ויגדיל את אמון הציבור בפרקליטות".
ביניים: "יותר מדי עורכי דין בישראל"
עוד צינה שקד:" אני סבורה שיש שימוש מופרז במשפטיזציה. ברגולציה יש חובה לשמר את שלטון החוק ולעמוד על המשמר מפני הקדחת התפקיד. כיום באירופה יש 151 עורכי דין לאלף תושבים-כאן יש 637 עורכי דין. וביפן יש 23. הצפת השוק מלמדת על מקום נרחב מדי של עולם המשפט בחיינו-יש יותר מדי מחלוקות שניתן ליישב מחוץ לכתלי בית המשפט. ואנו מתקשים בעשיית הדבר. אני מבקשת לבלום את הצפת המקצוע ולכ החלטתי להאריך את התמחות עורכי הדין", דברי שקד. "בחודשים האחרונים פועלים אנשי לייעול רגולציה. חתמתי על תקנות חדשות לעידוד הנפקות בבורסה על ידי מתן הקלות בממשל תאגידי לחברות חדשות. בתזכיר מופיעות דרכים לפישוט הליכים רגולטורייםן- החלפות מנכל לדוגמה. כצעד משלים חתמתי על טיוטאה להקלות על חברות ישראליות הנסחרות בחו"ל. ", דברי שקד.
