מחיר למשתכן של היום הוא השיכונים המתפוררים של מחר

מצוקה גדולה בארץ, משבר הדיור בעיצומו ועשרות אלפי משפחות לא מצליחות למצוא קורת גג ונאלצות לגור בפתרונות ביניים - זהו לא תיאור המצב בשנת 2015 בואכה 2016, אלא של השנים הראשונות במדינת ישראל. אז, בשנות ה-50 החליטה הממשלה לבנות עשרות אלפי יחידות דיור שם יוכלו להשתכן כל אותם עולים שהתגוררו עד אז במעברות.

ההחלטה שינתה לעד את פני הערים במדינת ישראל, גולדה מאיר אפילו העידה בשנת 1954 בתפקידה כשרת העבודה כי: "העוברים היום בדרכי הארץ ורואים את מאות הבתים החדשים המלבינים מכל צד, מדמים בנפשם כאילו קיים הכל מימים ימימה". בנייני הרכבות המכוערים הנמצאים כמעט בכל עיר הם השריד המרכזי לאותה תקופה בה עמידר הייתה שליטת הארץ, בתחילה הייתה מדיניות זו מבוססת על השכרת הדירות לעולים החדשים ובשנות ה-60 באמצעות הנחות מפליגות ניתנה לאותם עולים האפשרות לרכוש את הדירות בהן גרו. אבל מה שהיה נכון אז לתקופת המעברות, אסור לו לקרות שוב היום.

שיכון בפתח תקווה. ההיסטוריה חוזרת צילום: עמית שעל

והיום? ההיסטוריה חוזרת. מדינת ישראל באמצעות תוכנית 'מחיר למשתכן' משנמכת ומקבעת את מצוקת הדיור והכל כדי לתת פלסטר נקודתי למחלה הממארת של בעיית הנדל"ן בישראל. מה בעצם המדינה עושה? היא עוזרת לקבלנים לבנות שכונות שלמות בסטנדרט בנייה נמוך. המטרה חיובית: לספק לזוגות הצעירים בית - ומהר. אבל האם מישהו שואל את עצמו מה יקרה בעוד מספר שנים, כשאותם זוגות צעירים ירצו לשדרג את פיתרונות הדיור האפורים שניתנו להם?

נכון שהמדינה קבעה סף מינימלי של חמש שנים בו לא יוכלו להתבצע עסקאות מכר על אותן דירה, אבל אותן חמש שנים סופן שיפקעו ואז, בסופו של דבר, הפלסטר לא יחזיק מעמד ויקרו אחד משני הדברים: הזוגות הצעירים יצליחו למכור את הנכס שקנו באמצעות מחיר למשתכן במחיר נמוך ויצרו שכונות עם תמהיל אוכלוסייה מעוטת יכולת או שאותם זוגות, ברובם הגדול משפחות צעירות עם ילדים קטנים, יצטרכו להיתקע עם נכס שאינם רוצים בו כלל וכלל והוא מונח על מדפי הסופרמרקט הנדל"ני כאבן שאין לה הופכין. כלומר, מה שהמדינה יוצרת במו ידיה הוא דחיית פיתרון הבעיה והעמקת הכשל. אסור לנו להתעורר בעוד חמש שנים ולהביט נכוחה על עשרות אלפי דירות שנבנות ממש כעת שיהוו אנדרטה שתישאר לאורך זמן לפתרון הגרוע של מחיר למשתכן.

נכון עשה שר האוצר כאשר הפך את המשוואה והפסיק, לדבריו, לספסר בקרקעות המדינה למרבה במחיר. אבל, מוטב היה אילו היה מאפשר לקבלנים והיזמים לבנות בסטנדרט בנייה מתקדם, שתואם את המאה ה-21, את הקדמה הטכנולוגית ואת צרכי האוכלוסייה בעידן הזה, ולא מסיג את ענף הבנייה עשרות שנים לאחור. בהלת המדינה לתת מענה למשבר הדיור באמצעות שכונות שלמות של מחיר למשתכן, יוצרת במו ידיה את השיכונים החדשים, שעם השלכותיהן יצטרכו להתמודד ממשלות ישראל הבאות.

הכותב הוא יזם ובעלים של חברת א.מ.י יקותיאל