דין אחד לרשויות המקומיות, דין אחר לגופים של ההסתדרות

ההסתדרות הקציבה אתמול לרשויות המקומיות תשעה ימים לשלם לעובדיהן מענק של אלף שקל - כחלק מהסכם תוספת השכר למגזר הציבורי - ואם לא, היא תורה על השבתה כללית של כל השלטון המקומי מיום שלישי בחצות. לכאורה זה נראה כמו צעד מקובל ומוכר של ההסתדרות, אך ל"כלכליסט" נודע שבד בבד עם הדרישה החד־משמעית מהרשויות המקומיות, לגופים שבבעלותה, כמו נעמת, ההסתדרות דווקא אפשרה תקופת חסד של חודש.

המענק המדובר הוא חלק מהסיכום בין ההסתדרות למשרד האוצר, מדצמבר האחרון, על תוספת שכר ממוצעת של 7.5% לעובדי המגזר הציבורי ומענק של 2,000 שקל לכל עובד, שמחציתו תינתן במשכורת ינואר הנוכחית ומחציתו במשכורת ינואר של השנה הבאה. אם תממש ההסתדרות את האיום, זו תהיה אחת השביתות הגדולות שידע המשק הישראלי בשנים האחרונות, והיא תקיף חלק עצום מפעילות המגזר הציבורי - מעובדי התברואה, דרך לשכות הרווחה, פקחי החניה ועד הסגל המינהלי בבתי הספר. האיום נועד קודם כל להפעיל לחץ על הצדדים להגיע להבנות ולשלם את המענק בהקדם, ואם לשפוט ממקרים קודמים, הרי בסופו של דבר יגיעו הצדדים להסכם שימנע השבתה כזו.

לא נקבל - לא ניתן

ההסבר של אנשי ההסתדרות לפער בין התגובה לרשויות המקומיות לתגובה לנעמת הוא ביחס של הנהלות שני הגופים למענק. בהסתדרות אומרים כי ברשויות המקומיות מסרבים לשלם את המענק, ואילו בנעמת רק הודיעו על דחייה והתחייבו לשלם בסופו של דבר. אבל מאחורי הקלעים מה שקורה הוא שראשי מרכז השלטון המקומי לא מסרבים לשלם את המענק ואת תוספות השכר כעמדה עקרונית נגד העובדים, אלא רק אומרים שלא יוכלו לעשות זאת ללא קבלת שיפוי ממשרד האוצר. במילים אחרות - קודם שמשרד האוצר יתחייב להעביר את מיליארדי השקלים שיעלה הסכם השכר עד 2018, ורק לאחר מכן הרשויות יתחייבו לשלם לעובדים את התוספות. במקרה של הרשויות המקומיות מדובר על כ־100 אלף עובדים, כלומר כ־100 מיליון שקל מענק ותוספת של 3–2 מיליארד שקל להוצאות השכר לאורך השנים.

אותו טיעון בדיוק מושמע בנעמת כהסבר מדוע הם לא מתכוונים לשלם את המענק במשכורת ינואר, רק שבמקרה שלהם לא מדובר על האוצר אלא על משרד הכלכלה, שהוא האחראי והמממן של מעונות היום שמפעיל הארגון. במקרה של נעמת מדובר גם בסכומים נמוכים משמעותית של כמה עשרות מיליוני שקלים, אך בארגון אומרים בצדק כי מן הראוי שהתקציב לכך יגיע מהמדינה.

ההבדל היחידי בין הרשויות המקומיות לנעמת הוא שבמקרה של האחרונים יש התחייבות של יו"ר נעמת גילה וולך לשלם בכל מקרה את המענק לעובדים, גם אם לא יהיה סיכום עם משרד הכלכלה. אך וולך יכולה להרשות זאת לעצמה, בין השאר משום שיש לה את ההסתדרות מאחוריה, ולכן ברור כי בסופו של דבר הכסף יועבר אל קופת הארגון. גם במרכז השלטון המקומי מודעים לכוחה של ההסתדרות ומשתמשים בו כדי להשיג את דרישת השיפוי מתקציב המדינה.

מימין: יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ויו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס. מנצלים אחד את השני צילום: אוראל כהן, דנה קופל

מענקים ופיטורים

המאבקים של מרכז השלטון המקומי עם משרד האוצר לא מתמצים בסיפור המענק. שני הצדדים מנהלים כבר כמעט חצי שנה משא ומתן על שינוי אופן חלוקת תקציבי הרווחה והחינוך בין הרשויות המקומיות. מצד אחד, האוצר רוצה לשנות את הנוסחה שלפיה מחולקים התקציבים כך שתינתן עדיפות לרשויות חלשות כלכלית, ומנגד ראשי מרכז השלטון המקומי, שמיוצגים על ידי ראשי הרשויות החזקות, מתנגדים לשינוי שכזה מחשש כי הדבר יפגע בתקצוב שלהן. ראשי רשויות אחרים, כמו ניר ברקת מירושלים ומיכאל ביטון מירוחם, הקימו פורום נגדי לזה של מרכז השלטון המקומי ותומכים בעמדת האוצר.

בנוסף, במרכז השלטון המקומי מעוניינים גם לבטל קיצוץ של כ־150 מיליון שקל בתקצוב שעליו הודיע משרד החינוך בסוף השנה שעברה. לדברי ביבס, הקיצוץ יוביל לפיטורים של אלפי עובדי מינהלה בבתי הספר וייצור אבסורד שבו מצד אחד העובדים יקבלו מענק ותוספת שכר ומצד שני גם מכתב פיטורים.

ממרכז השלטון המקומי נמסר בתגובה: "מרכז השלטון המקומי חזר והתריע כי כדי ליישם את הסכמי השכר החדשים צריכה המדינה לשפות את הרשויות. עוד נטען כי תמוהה ההחלטה לחתום מצד אחד על ההסכם שמיטיב את תנאי שכרם של העובדים ומצד שני להסכים לקיצוץ של משרד החינוך שיוביל לפיטורי אלפי עובדי הרשויות. אנו קוראים לאוצר ולהסתדרות ללבן את הסוגיות האמורות עם השלטון המקומי".

מההסתדרות נמסר בתגובה: "הרשויות המקומיות לוקחות את העובדים כבני ערובה".