תגובות מעורבות להחלטה להאריך את תקופת ההתמחות במשפטים: "ניצחון לברוני המכללות"

"לשכת עורכי הדין מברכת על התוצאה שהושגה ואשר יש בה בראש ובראשונה כדי להוביל מהלך משמעותי להשבחתו של מקצוע עריכת הדין במישור ההתמחות שתוארך בפרק זמן אפקטיבי מחד, ומאידך יבוצע לגביה פיקוח הדוק על מנת לוודא כי המתמחים אכן מבצעים התמחות אמיתית ומקצועית כמתחייב". כך אמר אתמול עו"ד אפי נוה, יו"ר לשכת עורכי הדין להחלטה להאריך את תקופת ההתמחות במשפטים משנה לשנה וחצי שתוכפף לפיקוח נציב שימונה בידי שרת המשפטים איילת שקד.

לפי ההחלטה הנציב יעמוד בראש יחידת הביקורת והאכיפה להתמחות שכבר קיימת בלשכת עורכי הדין. שתי בשורות אלו זוכות לתגובות מעורבות בקרב עורכי הדין הבכירים: חלקם מברכים על המהלך וחלקם טוענים כי מדובר במהלך שיעשיר את המכללות ויעמיק את הפער בין סטודנטים בעלי ממון לבין אלה שאין להם.

עו"ד אפי נוה ראש לשכת עורכי הדין צילום: שאול גולן

איילת שקד שרת המשפטים צילום: חגי דקל

ראב"ד הוסיף כי אף שלא בטוח שהמהלך ימנע את הצפת המקצוע הוא בוודאי ימקצע אותו, אך בכל זאת יש סיכוי ש"רק המתמחים הרציניים ייכנסו למקצוע", ובכך הדבר בהחלט יהווה סינון מכל הכיוונים. "במידה מסוימת זה אולי יצמצם את ההצפה, אבל המקצועיות יותר חשובה", לדבריו.

עו"ד אהרון פולק, שותף בכיר במשרד עמית פולק מטלון ושות' ומי שמרכז את נושא ההתמחות במשרד, תוהה מדוע השרה קובעת בהחלטתה כי תקופת ההתמחות לפרק זמן של שנה תתאפשר למי שלמד תואר ראשון נוסף או שני נוסף בכל תחום שהוא. לדבריו החלטה זו עשויה לגרום לפערים בין סטודנטים בעלי יכולת כלכלית לאחרים. "המטרה העומדת מאחורי הארכת ההתמחות היא לגרום לכך שעורכי דין שמקבלים רישיון יהיו יותר מיומנים", הוא אומר, "והעבודה שלהם תהיה פחות בוסרית כשיצאו לשוק, לאחר תום תקופת ההתמחות. ההחלטה בדבר קשירת מספר התארים למשך תקופת ההתמחות תמוהה בעיני ואינה רלוונטית והיא עשויה להוביל ליצירת פער משמעותי בין סטודנטים בעלי יכולת כלכלית שיבחרו ללמוד 2 תארים במקביל, לאלו שלא יוכלו להרשות זאת לעצמם. מדובר בפשרה שמחטיאה את המטרה שכן מרבית הסטודנטים בסופו של דבר לא יעשו התמחות במשך שנה וחצי. חשוב לציין, כי חרף העובדה שהמטרה לא תושג, מרבית הסטודנטים למשפטים, שיבחרו עתה ללמוד תואר נוסף במקביל, ירחיבו את השכלתם הכללית דבר אשר יסייע להם כבני אדם בכלל וכעורכי דין בפרט".

"תקופת התמחות ארוכה יותר משמעה הכשרה מעשית מעמיקה ומגוונת יותר למתמחים", אומר עו"ד יודי לוי, השותף המנהל ויו"ר הועדה האקזקוטיבית של משרד גולדפרב זליגמן מברך על המהלך שיביא לדבריו עורכי דין בשלים יותר. ,אומנם", הוא מוסיף, "מספר משרות ההתמחות הזמינות בשוק יקטן כתוצאה מכך, אך התועלת הן למתמחים והן למשרדים גוברת על חיסרון זה. תקופה של שנה וחצי מהווה פשרה מידתית בין המגמה המקורית להארכת תקופת ההתמחות לשנתיים לבין הותרת המצב ללא שינוי"

במשרד ש. הורוביץ אמרו היום כי יש בהארכת התקופה לתרום לשיפור ההכשרה המקצועית של המתמחים. "היא גם צפויה להביא לכך", אמרו, "שבמקרים רבים המתמחים יחוו התמחות בשני מקומות שונים, כפי שהיה מקובל בעבר. למשל, מתמחה יוכל להתמחות במשרד פרטי בחלק מהתקופה, ולהתמחות באחד מבתי המשפט ביתרת התקופה. התוצאה הישירה תהיה עורכי דין בעלי ראיה וניסיון רחבים יותר. עם זאת, בצד ההשפעות החיוביות של השינוי המוצע, הוא טומן בחובו גם קשיים, לפחות בשנים הראשונות. יש לתת את הדעת גם לשאלה, האם בשוק יש מספיק מקומות למתמחים?"

עו"ד איתן ארז שכיהן 8 שנים כסגן ראש לשכת עורכי הדין מתנגד למהלך כשלדבריו מי שאחראי להצפת המקצוע אלו המכללות ולא תקופת ההתמחות. "לצערי", הוא אומר ל"כלכליסט", "אין כאן שום בשורה זה מעט מדי ומאוחר מדי, לא הייתה שום סיבה לקצר את ההתמחות משנתיים לשנה וחצי. הפשרה היא ניצחון לברוני המכללות שכבר גרפו רווחים של מיליארדי שקלים מלימודי משפטים ברמה נמוכה. למעשה ההכנסות של המכללות יגדלו עוד יותר כי המכללות ייפתחו מסלולים ללימודים קלילים כלשהם לאיזה תואר שני וינחו את הסטודנטים שתמורת שכר לימוד לאותו תואר הם יוכלו לקצר את ההתמחות משנה וחצי לשנה".

ארז מוסיף: "את הפרקטיקום של 80 שעות ניתן יהיה למסמס וגם כך הוא קצר. עצם העובדה שההסכם יחול על מי שיתחיל ללמוד באוקטובר 2016 היא ניצחון נוסף לברוני המכללות כי בעצם ההסדר יתחיל לחול רק בשנת 2019 ועד אז צפויות להם עוד 4 שנים של רווחים אדירים. בשנת 2019 כבר יהיו לפי חשבוני 80,000 עורכי דין בעצם כל הסוסים יברחו מהאורווה.

אין בהסכם הזה שום בשורה זולת כניעה נוספת לברוני המכללות שהצליחו במשך 15 שנה למסמס את מסקנות וועדת גרסטל ולהוריד דרסטית את רמת לימודי המשפטים תוך שהם גורפים לכיסם מיליארדים והכל תוך ניצול התרדמת שאחזה במועצה להשכלה נמוכה המתקראת בטעות כמועצה להשכלה גבוהה. אני מציע לשר החינוך בנט לחקור לעומק איך המועצה להשכלה נמוכה נתנה אישור לכל המכללות הללו שבהן אין כלל חובת נוכחות ובחלקן אפילו לא לומדים סדר דין אזרחי".