ריקוד המכונה

זה מדהים במיוחד משום שעד לפני שנים אחדות, אילו היה מישהו אומר שיבוא היום שבו יהיה ג'וקוביץ' מופת לאתלט מושלם, היה המגרש המרכזי בווימבלדון מת מצחוק. הוא היה עייף כל הזמן, נשבר מהר, פרש ממשחקים ואף שהתאמן קשה כמו כולם, לא הצליח להגיע לרמות הכושר של פדרר ורפאל נדאל. לא פיזית ולא מנטלית.

המהפך החל בעקבות רבע גמר אליפות אוסטרליה הפתוחה ב־2010, שאותו סיים ג'וקוביץ' עם קוצר נשימה, בחילות והקאות. הפרשנים דיברו על האסתמה המפורסמת, אבל בצד האחר של העולם, בביתו בקפריסין, ראה את המשחק ד"ר איגור קטוג'ביץ', מומחה סרבי לרפואה אלטרנטיבית. הוא לא אוהד טניס, וצפה במשחק רק כמה דקות כדי לראות את בן ארצו. זה הספיק לו כדי להחליט שהבעיה איננה אסתמה, ג'וקוביץ' פשוט לא אוכל נכון. הרופא הטוב קבע פגישה עם הטניסאי, שבמהלכה הניח פרוסת לחם מול הבטן שלו, מה שגרם לג'וקוביץ' להרגיש רע. הרופא הסביר שהחולשה נובעת מאי סבילות לגלוטן וללקטוז ושלח את ג'וקוביץ' לשבועיים בלעדיהם. האסתמה נעלמה כלא־היתה, ג'וקוביץ' החל לנצח בסיטונות, והרופא הצטרף לצוות הגדול שאחראי לבניית ותחזוקת מכונת הטניס המושלמת.

נובאק ג'וקוביץ' צילום: גטי אימג'ס

תזונה

כל יום מתחיל בשתיית ליטר מים, כוס תה צמחים ושתי כפות דבש. התזונאי איגור קטוג'ביץ' העביר את הטניסאי לתפריט של ירקות מבושלים ואורז. במהלך משחקים הוא אוכל רק פירות טבעיים במקום חטיפי אנרגיה מסוכרים. הוא גם שותה רק מים פושרים, אפילו במזג אוויר חם, כי מים קרים לא יושבים טוב בבטן. אסור לו לצפות בטלוויזיה או לשחק במשחקי וידיאו בזמן הארוחה. ג'וקוביץ' למד לאכול לאט, להניח את המזלג על השולחן וללעוס בנחת לפני שהוא מרים את המזלג בחזרה. יש לו שישה משקאות ויטמינים ומינרלים, שהורכבו והותאמו כך שיביאו אותו לאנרגיה מקסימלית לפי מתכון סודי שרק הצוות הקרוב שלו מכיר, וכולם חתומים על הסכמי סודיות. ג'וקוביץ' גדל בבית של פיצה ופנקייק שהוגשו במסעדה של הוריו, אבל כיום מותר לו לאכול פיצה רק שלום פעמים בשנה, וגם היא ללא גלוטן.

כושר

ג'וקוביץ' נמצא כל יום ארבע שעות על המגרש, רק כדי לשחק טניס. אחר כך הוא רץ 8 ק"מ בעלייה, ואז חוזר לעיסוי ויוגה. גם בשבועות שבהם אין לו טורניר הוא משחק 20 שעות טניס, ומקפיד שלפחות 90 דקות יומיות יהיו על משטחי חימר. לא רק כי עדיין לא זכה בטורניר הרולאן גארוס בפריז שמתקיים על חימר, אלא כי זה המשטח התובעני ביותר מבחינת סבולת. מאמניו דואגים שירוץ בכל סוג של מזג אוויר, כדי להכינו לטורנירים בכל קצווי העולם. הוא עובר בדיקות כושר ממוחשבות קבועות, ובסוף כל יום נסגר למשך שעה בתא לחץ כדי לזרז את התאוששות השרירים.

ריכוז

יש אדם אחד שכל אחריותו היא לארגן לג'וקוביץ' את סדר היום, כולל את זמנו הפנוי. התוצאה היא שהטניסאי נכנס למיטה לפני חצות ומתעורר בשבע בבוקר בדיוק. הוא עושה יוגה ומדיטציה, ומרבית הספרים שהוא קורא קשורים לגוף, לאוכל בריא ולתחזוקה מנטלית. לפני שנה הוא נהפך לאבא, וההיסטוריה מלמדת שזה הרגע שבו מתחילה אצל טניסאים הדרך למטה. לכן ג'וקוביץ' מקבל ייעוץ פסיכולוגי קבוע שנועד לעזור לו לשמור על באלאנס, ושעות המנוחה שלו אורגנו מחדש בעיקר סביב בילוי זמן עם התינוק.

הנאות

מאז הפסיק ג'וקוביץ' עם הגלוטן, הוא הפסיק כמובן לשתות בירה. המאמנים שלו מאשרים לו פחית אחת אחרי ניצחון בטורניר — לא אחרי ניצחון במשחק — כדי לתת לו מוטיבציה לזכות גם בטורניר הבא.

חוש הומור

הנכס הכי חשוב שלו הוא ראש טוב על הכתפיים. הרגליים שלו צמודות לקרקע, הוא נחמד מאוד, מפזר אנרגיות טובות וחף מציניות. ג'וקוביץ' התפרסם כחקיין מוכשר של חבריו לצמרת הטניס. לא כל הקולגות נהנו מזה, אז הוא הוריד הילוך פומבי אבל באימונים הוא עדיין מחקה את כולם. "עוד אין לי את הנדאל המושלם", אמר לא מזמן. והוא לא ינוח עד שישיג גם אותו.

כישרון טבעי

ג'וקוביץ' הוא כנראה הטניסאי הראשון בהיסטוריה שאין לו שום חולשות. אפילו לפדרר, שחקן מושלם לכל הדעות, היתה חולשה יחסית בחבטת גב היד. לנובאק אין. לשחק מולו זה כמו לדפוק את הראש בקיר. מילולית ממש.

מאמן

ג'וקוביץ' לקח את בוריס בקר כמאמנו. בקר, כוכב עבר חם מזג שזכה בעצמו בשישה תארי גראנד סלאם, סירב להרבה בקשות של שחקנים לאמן אותם. הוא אמר כן לג'וקוביץ' לא לפני שהציב תנאי: ברגע שאתה מוריד מחויבות באחוז אחד, אני עוזב. הם יחד כבר שלוש שנים.

גנים

ג'וקוביץ' גבוה, 1.87 מטר, אבל לא גבוה מדי. חזק, אבל לא כבד שרירים. הוא גמיש כמו נערת גומי וגם בימים הרחוקים שבהם אכל כל דבר, היו אחוזי השומן בגופו כשל גבינה רזה.

משמעת

ג'וקוביץ' היה מקצוען מושלם מגיל צעיר. מאמניו כנער מספרים שכבר בגיל 14 לא עשה לעצמו הנחות בשום שלב של האימון. משך האימון לא היה חשוב אלא הביצוע המושלם שלו. עד היום הוא לא מקצר את האימון בשנייה, לא מוותר על אף תרגיל ולא מעגל שום פינה.