קחו אוויר ותירגעו

הנה, רק לפני שבועיים חשף חיים ריבלין, כתב חדשות ערוץ 2, מחקר רחב היקף שעורכת קבוצת חוקרים מאוניברסיטת חיפה. המחקר בדק שלושה מוקדים באזור חיפה - קריית חיים וקריית ביאליק, דרום־מזרח קריית טבעון ורכס הכרמל בצד שפונה לאזור התעשייה - ומצא כי מאז 2012 באזורים אלה התחלואה בסרטן לימפומה גבוהה עד פי 5 מהממוצע. נוסף על כך מצא המחקר כי באזורים הללו מספר התינוקות שנולדו במשקל נמוך ועם היקף ראש קטן גבוה ב־30%-20% ממספרם של תינוקות קטנים שנולדו בשכונות אחרות בנפת חיפה.

בתי הזיקוק בחיפה צילום: טל שחר

הסערה לא איחרה לבוא. נתונים שכאילו נלקחו מהסיוט של כל הורה ומבוססים על מחקר שעורכים חוקרים מנוסים הם שילוב מבהיל במיוחד שקשה להתעלם ממנו. הכותרות בעיתונות רעשו, מאות אזרחים יצאו להפגין, ארגוני הירוקים מיהרו לגנות ולהצביע על האשמים. אלא שבד בבד יצא לדרך מסע ההרגעה. החוקרים זומנו לפגישה דחופה במועצת עיריית חיפה, שבה לקחו חלק גם שר הבריאות והשר להגנת הסביבה, ומאותו רגע המסרים מצד הגורמים האמונים על בריאות תושבי האזור היו אחידים: דאגה לתושבים והבטחה שבריאותם נשמרת, ובצדה דרישה לא למהר להסיק מסקנות. די מהר הועלו בראיונות לתקשורת תהיות לגבי מהימנות הנתונים ודיוקם, נשמעו קריאות להמתין לתוצאות הסופיות של המחקר, נשאלו שאלות לגבי האינטרס מאחורי ההדלפה במועד הזה דווקא. המפעלים המזהמים הקפידו לא לפצות את הפה בשום אופן, ועד מהרה נוטרל האימפקט.

ההתנהלות הזאת היתה יכולה להיחשב לגיטימית אלמלא תושבי אזור חיפה כבר היו בסרט הזה עשרות פעמים בעבר. איכשהו, זה תמיד מסתיים בקעקוע הנתונים, החלשת המסקנות, מסר מרגיע על כך שהעניינים בשליטה ובסופו של דבר סילוק המחקר התורן מעל סדר היום, עד למחקר המבהיל הבא. בהתחשב בהצטברות המחקרים במשך השנים, מדובר בתופעה מדהימה ממש. כאילו התעשייה המזהמת היא כוח טבע שאין מנוס מפגיעתו. "מוסף כלכליסט" צלל ליותר מ־70 מחקרים ודו"חות מקצועיים, חלק מהם מלפני 30 שנה ויותר, שבכולם פורסמו נתונים מבהילים על הקשר בין רמות הזיהום באזור חיפה לתחלואה של תושביו. מהמחקר שנערך ב־1984 ומצא במימי המפרץ ריכוז כספית גבוה פי 157 מהסטנדרט, הבדיקה מ־1986 שמצאה ריכוזים גבוהים של אבץ בגופם של ילדים בקריית הפלדה, ועד המחקר הנוכחי. חלפו עשורים של זיהום ומומחים שמתריעים מהשלכותיו, ומה שהשתנה הוא בעיקר זמן ההמתנה המתקצר והולך מדו"ח לדו"ח.

1984

כספית במפרץ

בדיקות העלו שבמים הרדודים במפרץ חיפה יש כספית שמקורה במפעל במפרץ. הסחופת על פני השטח בסביבות המפעל היתה מועשרת בכספית ברמה גבוהה פי 157 לעומת אזורים לא מזוהמים, והכספית הגיעה גם לדגים שחיים במפרץ. המחקר, מאת ד"ר חווה הורנונג וד"ר בוריס קרומגאלז מהמכון לחקר הימים והאגמים, פורסם ב־Marine Environmental Research.

1986

אבץ אצל ילדי קריית הפלדה

בדיקות דם מצאו רמות גבוהות של אבץ אצל 12.1% מהילדים שנדגמו בקריית ים, 8.8% מהילדים שנבדקו בנווה שאנן, ו־6.5% מילדי שכונת אחוזה על הכרמל. המחקר, שנערך בין היתר על ידי פרופ' אליהו ריכטר, ד"ר פרננדה גראור, ד"ר עדה תמיר ופרופ' דן אופנהיים, פורסם בכתב העת Science of the Total Environment.

1989

ילדי הברונכיטיס

באביב 1984 נערך סקר בריאות במפרץ חיפה בהשתתפות 4,334 ילדים בכיתות ב' ו־ה' שגרו בשלושה אזורים עם רמות זיהום שונות: גבוהה בנווה שאנן, בן דור, תל חנן ונשר; בינונית בקריית ים וקריית מוצקין; נמוכה בכרמל המערבי. נמצאה שכיחות גבוהה יותר של סימפטומים נשימתיים ומחלות דרכי הנשימה כמו ברונכיטיס בקרב ילדים שגדלו באזורים עם רמת זיהום בינונית וגבוהה בהשוואה לילדים משכונות שהזיהום בהן נמוך. הסקר פורסם ב־1991 על ידי המשרד לאיכות הסביבה.

בתי הזיקוק במפרץ חיפה צילום: שאטרסטוק

1991

האין נשימה

במחקר נבדקה ההשפעה של זיהום האוויר על 3,500 משקי בית בחיפה, בשכונות עם זיהום גבוה ונמוך. נמצא קשר מובהק בין רמת הזיהום באזורי המגורים והעבודה לדיווח עצמי על מחלות וסימפטומים נשימתיים. המחקר הסתמך גם על נתונים בנוגע לשימוש בשירותים רפואיים ופורסם ב"הרפואה", עיתון ההסתדרות הרפואית בישראל.

1993

רעלים בקישון

בשפך הקישון למפרץ חיפה נמצאו קדמיום, אבץ, נחושת וכספית שמקורם במפעלים שהזרימו שפכים לנחל מאמצע שנות ה־50. את המחקר חיברו פרופ' ברק חרות, ד"ר חוה הורנונג, ד"ר נורית קרס וד"ר יובל כהן מהמכון לחקר ימים ואגמים, ד"ר משה שירב־שוורץ מהמכון הגיאולוגי וד"ר מיכאל קרום מאוניברסיטת לידס. הוא פורסם ב־Marine Pollution Bulletin.

רעלים בקישון צילום: אלון בן מאיר / רשות נחל הקישון

1995

גשם כימי

בין 1981 ל־1995 נאספו 187 דגימות גשם שנמצאו בהן סולפט, יונים שנוצרים ממתכות אלקאליות, כלור, נתרן, אשלגן, סידן ומגנזיום.בקרב החתומים על המחקר היה פרופ' יעקב ממן מהטכניון, והוא פורסם ב־Water, Air, and Soil Pollution.

ד"ר ברננדה פליקשטיין, אז סמנכ"ל איגוד ערים חיפה לאיכות סביבה, בחנה את איכות האוויר בשלושת מתקני הניטור בעיר. הממצאים היו שב־3% עד 6% מהזמן יש חריגות מתקן איכות האוויר, והחריגות הללו מגיעות עד 100% מהתקן. הממצא הזה הוצג ביום עיון שערך מוסד שמואל נאמן בטכניון. בדברי פתיחה אישיים בכנס סיפר פרופ' אלכס סולן, משנה בכיר לנשיא הטכניון, כיצד בכל בוקר הוא מנגב את שמשת המכונית שלו, מתבונן בלכלוך על המטלית ותוהה מה הזיהום הזה עושה לריאות שלו. "כנס זה מתקיים בעתו ואולי אפילו מאוחר מדי", אמר, "בארץ התודעה לנושא הסביבה עדיין אינה מספקת".

1996

זיהום, לא אובך

> נתוני הריכוז של החומר החלקיקי הנשים שנאספו בשנים 1994-1993 בתחנות הניטור בנשר, נווה שאנן וקריית אתא מצביעים על חריגות מהתקן בכל אחת מהתחנות, בכל שנות המדידה. החריגות לא התרחשו רק בימי אובך וסופות חול, מה שמלמד כי מקורן בזיהום.הממצאים שעליהם חתומים פרופ' יעקב ממן, ד"ר אסנת יוסף, ד"ר אלה ברלין ואחרים פורסמו בדו"ח של מוסד הטכניון למחקר ופיתוח.

1997

הרעלים עדיין בקישון

ארבע שנים אחרי המחקר הקודם נותח שוב הרכב המתכות בשפך הקישון. הממצאים לימדו גם הפעם על רמות גבוהות של קדמיום, שמוכר כמסרטן, אבץ ונחושת. המחקר נערך על ידי ד"ר נורית קרס ופרופ' ברק חרות מהמכון לחקר ימים ואגמים ופורסם ב־Marine Pollution Bulletin.

2000

השייטים בקישון: נקודת השבר

מאי 2000 היה נקודת השבר שבה לראשונה עלה הרפש על גדותיו והציף את השיח הציבורי. מוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות פרסם תחקיר עוצר נשימה על 20 לוחמי שייטת שצללו במשך שנים בקטע המזוהם ביותר של נחל הקישון, בסמוך למפרץ, בתוך תערובת של דשנים, חומרים כימיים, מתכות כבדות, שמנים ודלקים. רבים מהם חלו בסרטן בגילאים צעירים למדי, חלק מהם מתו מהמחלה. חרף המחקרים שכבר פורסמו טען צה"ל להגנתו שלא ידע שהקישון מלא בחומרים מסרטנים. הסערה הציבורית הובילה למינויה של ועדת חקירה בראשות נשיא העליון בדימוס מאיר שמגר. הוועדה לא מצאה קשר ישיר בין תחלואת החיילים (מספרם טיפס בינתיים לכמאה) לבין הזיהום בנחל, אך גם לא שללה קשר כזה. הקושי לנטרל את כל הגורמים החיצוניים כדי להוכיח קשר ישיר בין הזיהום לתחלואה ימשיך וישמש כלי להחלשת אמינותם של מחקרים רבים אחרים. שמגר עצמו, אגב, היה בעמדת מיעוט וסבר שקיים קשר בין הזיהום בקישון לסרטן. בסופו של דבר המליצה הוועדה להכיר בצוללנים כמי שחלו במהלך שירותם הצבאי ולממן את הטיפול הרפואי בהם. גם אחרי הדו"ח, אף מזהם לא קיבל אחריות לחלקו בזיהום הנחל.

2001

הסרטן מטפס גבוה

רשם הסרטן הלאומי, פרופ' מיכה ברחנא, מפרסם סיכום נרחב של ישראלים שחלו בסרטן בשנים 1999-1984 לפי חלוקה גיאוגרפית. המספרים מראים כי תושבי חיפה ועכו מובילים את התחלואה בסרטן בישראל. בשעה שבין השנים 1993 ל־1998 חלה ירידה של 20%-3% במספר החולים בתל אביב ובירושלים, הרי שבחיפה עלה מספר החולים ב־7%-3%. בלט במיוחד שיעור החולים הגבוה בלימפומה נון־הודג'קין, סרטן שקשור למזהמים סביבתיים. הדו"ח פורסם אחרי שכבר פרצה סערת הקישון, הקשב הציבורי היה גבוה יותר והוא עורר עניין רב, גם אם לא בקנה המידה המוכר כיום. שלושה חודשים אחר כך פורסם שגם התחלואה בסרטן השד בחיפה היא הגבוהה בארץ.

2002

מתכות כבדות במפרץ

דו"ח של המכון לחקר ימים ואגמים על איכות מי החופים של ישראל מצא במפרץ חיפה עודף של כספית, עופרת ואבץ, לעומת אזורים אחרים. הדו"ח מצא כי בנמלי חיפה והקישון יש זיהום חמור עד בינוני של כספית, קדמיום ומתכות נוספות, וכן קיימים ריכוזי כספית גדולים בצפון המפרץ. בכ־10% מהדגים שבמפרץ חרגו ריכוזי הכספית מהתקן המחמיר שמקובל במדינות רבות בעולם, אבל לא מהתקן הישראלי שמתיר לאכול אותם. על הדו"ח חתומים פרופ' ברק חרות, ד"ר עדנה שפר וד"ר יובל כהן.

מפרץ חיפה צילום: אלעד גרשגורן

2007

עשור של תחלואת סרטן

שיעורי התחלואה בסרטן בנפת חיפה ממשיכים להיות גבוהים באופן יציב מאז 1997. במשך כל העשור מספר החולים גבוה בעקביות ב־23%-22% ממספר החולים הצפוי.הנתונים פורסמו על ידי פרופ' מיכה ברחנא, רשם הסרטן הלאומי.

2010

סיכון היסטרי לסרטן

מחקר רחב היקף, המבוסס על ניתוח היסטורי של 175 אלף איש ש־8,034 מהם חלו בסרטן, מעלה כי הסיכון לפתח את המחלה בחיפה גבוה ב־12% ביחס לשאר ישראל, אחרי שמנטרלים משתנים סוציו־דמוגרפיים. הסיכוי לחלות בסרטן ריאות גבוה ב־29%. המחקר, שעליו חתומים בין היתר פרופ' מיכה ברחנא וד"ר דוד ברודאי, עמד במוקד דיון בכנסת על הקשר בין הזיהום במפרץ לסרטן ריאות. בדיון אמר ברחנא: "רק שתקבלו פרופורציות בנושא... (סטייה של) 30% וגם 16% זה משהו היסטרי לחלוטין בסרטן. כשעושים מחקרים בסרטן ומגיעים ל־3%-2% יותר תחלואה בקבוצה מסוימת לעומת קבוצה שנייה, זה כבר נחשב לממצאים. כלומר, דברים של 10%, 15%, 20% ו־30% הם דברים שכמעט ולא רואים אותם".

2011

מיפוי גיאוגרפי שעשה פרופ' מיכה ברחנא מוצא שבין 1984 ל־1998 נפות חיפה ועכו בולטות בשיעורים גבוהים מהממוצע של נשים שחלו בסרטן שד.

פי 2.5 ילדי אסתמה

בעזרת תיקים רפואיים של כ־3,900 תלמידים בני 6 עד 14 ממטרופולין חיפה נבדק הקשר בין אסתמה לחשיפה למזהמים באוויר לפי אזור המגורים, במקביל לגורמי סיכון אישיים. הממצאים הראו שאסתמה בילדים בחיפה קשורה בחלקיקים נשימים, ובאזורים עם זיהום גבוה מספר הילדים האסתמטיים גבוה פי 2.5 מבאזורים שרמת הזיהום בהם נמוכה. חשיפה לחלקיקים, אפילו בריכוזים נמוכים שמתחת לסטנדרט הבינלאומי, היא גורם סיכון לאסתמה בילדים באזורים עירוניים. המחקר נערך בין היתר על ידי פרופ' בוריס פורטנוב, ד"ר חאלד כרכבי וד"ר אורית כהן־קסטל, ופורסם ב־International Journal of Environmental Health Research.

2012

סרטן ממכלי הדלק

מחקר בדק את הקשר בין מקרי סרטן למגורים בסמוך לאזור התעשייה בקריית חיים, שבו אתרי אחסון דלק. הממצאים הראו שככל שמתרחקים מאזורי התעשייה יש ירידה במספר מקרי סרטן ריאות ולימפומה נון־הודג'קין, בעיקר בקרב מבוגרים מעל גיל 65 (לאחר תיקנון של המרחק מדרכים ראשיות, ריכוז אוכלוסייה, עישון וכיוצ"ב). את המחקר ערכו כמה חוקרים מאוניברסיטת חיפה, בהם ד"ר מרינה זוסמן, והוא פורסם ב־Science of the Total Environment.

2013

סרטן פלוס 16%

בניסיון להעריך את הקשר בין סרטן למגורים על קרקע מזוהמת במתכות, השתמשו החוקרים באותה מערכת נתונים רחבה, שעקבה במשך 12 שנים אחרי אוכלוסייה של 175 אלף איש, מהם 8,034 חלו בסרטן. המסקנות היו שאם לוקחים בחשבון את המתכות שנמצאות בקרקע בכתובות המגורים של החולים, הסיכון לסרטן גדל ב־12%, וזאת, בניטרול משתנים דמוגרפיים כמובן. את המחקר ערכו בין היתר ד"ר אביעד זיק, ד"ר יקיר רוטנברג וד"ר תמר פרץ, שלושתם מבית החולים הדסה, והוא פורסם ב־American Journal of Cancer Epidemiology and Prevention.

גם קדמיום גורר סרטן

מחקר בדק את ריכוז הקדמיום בכ־1,800 דגימות אדמה שמכסות 162 קמ"ר באזור חיפה, והצליב אותן עם נתונים על חולי סרטן באותם אזורים שהתגלו במהלך 13 שנים. הממצאים לימדו שאנשים שגרו באזורים שבהם הקרקע עשירה בקדמיום היו בסיכון גבוה יותר של 11% לחלות בסרטן (21% יותר בקרב בני 65-41). על המחקר חתומים בין היתר ד"ר אביעד זיק, ד"ר יקיר רוטנברג ופרופ' מיכה ברחנא.

והנה מגיע הקרדיו־וסקולרי

מתפרסם דו"ח שמסכם שנת מחקר שנייה של הסיבות לתחלואה ולתמותה שלא על רקע סרטן במפרץ חיפה ובמועצה האזורית זבולון. המחקר, שמתייחס לשנים 2004 עד 2010, מצא קשר סטטיסטי מובהק בין חשיפה גבוהה לחלקיקים נשימים לבין פנייה למיון בבית החולים רמב"ם. נמצא גם קשר חיובי חזק בין הטמפרטורה - שמשפיעה על פיזור החלקיקים באוויר - לבין מספר המבקרים במיון. קשר סטטיסטי מובהק נוסף נמצא בין חשיפה גבוהה לארסן, שאותר בתחנות הניטור, לבין עלייה של 19% בפניות למיון בגלל מחלות לב וכלי דם (תחלואה קרדיו־וסקולרית). המחקר, שנערך על ידי פרופ' שי לין ופרופ' בוריס פורטנוב הוגש למדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה שמימן אותו.

המפעלים הפטרוכימיים בחיפה צילום: אלכס קולומויסקי

2014

הנה, ה־16% חוזר

דו"ח של משרד הבריאות לפי נפות, המתייחס לשנים 2011-2001, מצא עודף תחלואת סרטן באזור חיפה ועכו בשיעור של 10% עד 16% לעומת שאר הארץ. כותבי הדו"ח מדגישים שהממצאים תיאוריים, ולא ניתן להסיק מהם בוודאות קשר ישיר בין זיהום סביבתי לתחלואה בסרטן.

חיפה הכי מזוהמת

דו"ח של המשרד להגנת הסביבה מוצא כי בחיפה יש הכי הרבה זיהום מפליטות ותחבורה ב־2013, אף שהוא ירד בכמעט שליש במהלך השנה. עיריית חיפה בתגובה: "כל סקר חדש מציין ירידה דרסטית בכמות פליטות המזהמים ביחס לשנים קודמות, וזאת עקב עבודה מאומצת של כלל הגורמים... בעיריית חיפה, כדי לפצות על אוזלת יד ממשלתית בטיפול בנושא, הכריזו שלשום על תקנת חירום לפיקוח על פעילות ביקורות הפתע של המשרד שבוצעו בצורה חלקית, וכמו כן יופעל מערך ניטור מתקדם עם משרד הבריאות".

סרטן זה לחיפאים וגם לחיפאיות

עבודה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהתבססה על נתוני משרד הבריאות, מצאה שבין השנים 2005-2001 אצל גברים בחיפה יש עודף מובהק של 10% בתחלואת סרטן, ועודף של 15% בשנים 2011-2006. אצל נשים העודף המובהק בתחלואה היה 11% ו־15% בהתאמה באותן תקופות. את העבודה ערכה שירי ספקטור־בן ארי.

פליטות פי 18 מבשאר הארץ

מדיווח של מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה לוועדת הכנסת עולה כי ב־2012 פליטת החומרים המסרטנים במחוז היתה 30.4 ק"ג לקמ"ר, לעומת 5.3-1.7 ק"ג לקמ"ר בלבד בשאר הארץ. פי 6 עד 18. מפעלי המפרץ פלטו 2,400 טונות חומרים אורגניים נדיפים לשנה, פי 21 מהפליטות ברמת חובב ועדיין מדובר בירידה של כ־43% לעומת 2009.

2015

ילדים ומתכות כבדות

בניסיון להסביר את הממצאים של תחלואה עודפת קיצונית בסרטן ריאות ובסרטן שלפוחית השתן, נאספו דגימות שיער מאנשים שחיו באזור חיפה בין 2007 ל־2015. החשד הוא שחשיפה כרונית למתכות כבדות כמו ניקל, ארסן וכרום עשויה להיות אחראית לתחלואת סרטן וגם למחלות נוירולוגיות ומחלות לב וכלי דם. הממצאים: בדיל וסטרונציום ברמה פתולוגית אצל נשים וילדים, כספית אצל גברים וילדים, וטיטניום, ונדיום, עופרת, גליום, כרום ובריום אצל ילדים. המחקר נערך על ידי אלאונור בלאורק בוש, איווט בוש וד"ר נאוה בויום ופורסם ב־British Journal of Medicine & Medical Research.

מכתב סיכום: המון סרטן

פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, מפרסם במכתב רשמי את נתוני התחלואה העודפת בנפת חיפה: תחלואה עודפת בסרטן גרורתי של כ־15%-10%, ותחלואה עודפת בסרטן ריאות בשיעורים שבין 15% ל־26%. המכתב גם מצטט את המחקר שלפיו זיהום האוויר באזור אחראי לתחלואה של כמחצית מהילדים שחלו בסרטן. הפעם המהומה התקשורתית היתה עצומה. ראש העיר יונה יהב הכריז שישים קץ לאימפוטנטיות של גורמי האכיפה, שלח משאיות זבל לחסום את הכניסה למפעלים ואיים בסגירתם. אלא שלא חלף יום וצופרי ההרגעה פעלו שוב. משרד הבריאות פרסם הבהרה שהנתונים נבדקו שוב ואין בסיס לקביעות הנחרצות לגבי עודף בתחלואת ילדים חיפאיים. יהב החזיר את המשאיות לבסיסן. המשרד להגנת הסביבה חזר לפעול מתחת לרדאר. והתושבים? הם נרגעו וממשיכים לחיות בשלווה בטוחה, כפי שעשו ב־70 הפעמים הקודמות. יש מי שדואג להם.

כשאין כסף, אין דאגות

ד"ר אריה ונגר באדיבות: אתר אדם טבע ודין

ד"ר אריה ונגר סבור שהסיבות העיקריות לכך שהמצב לא משתנה באופן מספק הן תקצוב חסר שמונע מחקר ואכיפה, וסדרי עדיפויות של הרשויות. "לכולם יש אינטרסים, פרטיים וכלכליים, אבל לא ראיתי מישהו שבמודע מסתיר או מעוות מידע כדי לשרת את האינטרסים שלו", אומר ונגר, המשמש ראש תחום איכות אוויר ואנרגיה באדם טבע ודין. "הבעיה היא שדברים שהיו יכולים להשלים את התמונה לא נחקרים מחוסר תקציב או חוסר הבנה של חשיבותם. יש חומרים שבנוגע אליהם נערכו אלפי מדידות ויש חומרים ופעילויות שחסר לגביהם ידע".

למשל?

"למשל מדידת פליטות של מפעל בארובה שלו, לא בחוץ עם הפליטות של כולם".

דווקא נשמע פשוט.

"אבל לזה תמיד חסר כסף. יש בארץ עשרות ארובות ועשרות מפעלים, מכל ארובה נפלטים המון חומרים, ולא תמיד מגיעים לכל מפעל אפילו פעם בשנה. המגבלה העיקרית היא מחסור באנשי המקצוע. אם למחוז חיפה יש פקח או שניים לאיכות אוויר, אין שום סיכוי שבעולם שהם יכירו את כל המפעלים והתהליכים ויעשו ביקורות. אז את תקציב המדידות שיפרו עכשיו שיפור לא קטן, אבל הבעיה היא הפיקוח. יש בארץ חקיקה די טובה, צריך רק ליישם ולאכוף אותה".

משרד הבריאות: "זה יכול להימשך לנצח"

לפני פחות משנה, באפריל 2015, פרופ' איתמר גרוטו היה זה שהדליק את המדורה העונתית. כראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרסם גרוטו במכתב רשמי את נתוני התחלואה העודפת בנפת חיפה, כפי שהצטיירו בשפע מחקרים (שפורטו בכתבה זו). בין היתר ציטט מחקר שלפיו זיהום האוויר באזור אחראי לתחלואה של כמחצית מהילדים שחלו בסרטן. בתגובה מתוקשרת היטב שלח ראש העירייה יונה יהב משאיות זבל לחסום את הכניסה למפעלים הפטרוכימיים. אלא שלא חלף יום, ומשרד הבריאות פרסם הבהרה שלפיה הנתונים נבדקו שוב ואין בסיס לקביעות הנחרצות. המשאיות שבו לבסיסן והעסקים שבו להתנהל כרגיל.

דעתך נוחה מהניסיון לקעקע ממצאים או לעמעם את חשיבותם?

"מאוד קשה לעשות מחקרים על השפעות סביבה ובריאות, ואני יודע שמנסים לומר שאין מספיק מידע, ומה שנעשה לא טוב, וכך זה יכול להימשך לנצח. כשמרכיב הפרשנות גדול ויש תחומים אפורים, נכנסים גורמים שמנסים להשפיע".

פרופ' איתמר גרוטו צילום: אלכס קולומויסקי

ומה התפקיד שלכם?

"אנחנו מחויבים לשפר את הידע ואת בריאות הציבור".

ועד היום, אחרי עשרות מחקרים, לא נאסף מספיק ידע כדי לקבוע שיש זיהום ויש תחלואה, והם כנראה קשורים, ושצריך לפעול בהתאם?

"יש פה משולש של קשרים: אנחנו יודעים שיש בחיפה פוטנציאל גבוה של זיהום אוויר, בעיקר בגלל המפעלים הפטרוכימיים שפולטים חומרים שנמצא שגורמים לבעיות לב, אסתמה וכו'. אנחנו יודעים שיש עודף תחלואה במחלות מסוימות בחיפה, כמו סרטן, לב וכלי דם. הצלע השלישית היא האם יש קשר בין המחלות לזיהום. אם מחקר מגיע למסקנה שיש קשר, מוצדק לפעול בחיפה ולצמצם את זיהום האוויר".

לפעול באופן כזה שבעוד עשור תוכלו להצביע על ירידה בתחלואה?

"זה אפשרי. אנחנו יודעים על מפעלים בעולם שנמצאים ליד אוכלוסייה ומשתמשים בטכנולוגיות הנכונות כדי שלא יהיה זיהום. יש תוכנית לאומית להפחתת הזיהום, שהיא הפרויקט מספר אחת של המשרד להגנת הסביבה. את ההשפעה על תחלואה כמו סרטן ייקח לפחות עשר שנים לראות, אבל עוד קודם נוכל לראות השפעה על מחלות נשימתיות, על ילדים ותינוקות".

המשרד להגנת הסביבה: "הקשר ברור"

"כשמתווספות עוד ועוד תוצאות מחקרים, נבנה ידע שמאפשר להבין את הקשר, ולעתים אף לקשור, בין סיבה לתוצאה", אומרת ד"ר סיניה נתניהו, המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה. "יש די ידע, הוא קיים, לא נדרשים עוד מחקרים על מנת לפעול. בספטמבר הממשלה החליטה על תוכנית לאומית לצמצום זיהום האוויר והפחתת הסיכונים הסביבתיים במפרץ חיפה. מה שכן נדרש זה עוד מחקרים על מנת לדעת מהי עצימות הפעולות הנדרשות בתחום התעשייה והתחבורה. בנוסף, נדרש לבנות בסיסי נתונים וידע שישמשו כנקודת ייחוס והשוואה לאורך השנים, על מנת שנוכל לבקר את עצמנו ולוודא שהפעולות שלנו אפקטיביות".

איגוד ערים חיפה: "בתל אביב יותר גרוע"

"לאורך השנים מחקרים הראו עודף תחלואה של סרטן בנפת חיפה", מאשר ד"ר עופר דרסלר, מנכ"ל איגוד ערים חיפה. "בשנות השיא זה הגיע לעודף של כמעט 30%, מה שמלמד על בעיה סביבתית וזיהום. אבל לפני כ־15 שנה הממשלה החלה לנקוט בפעולות דרסטיות, ובשנים האחרונות עודף התחלואה צומצם לכ־15%, וזה יירד. הדבר המעודד הוא שכשמבודדים את התחלואה לצעירים עד גיל 20, אין הבדל בתחלואה של נפת חיפה".

כרגע פורסם מחקר על ילדים עם ראשים קטנים.

"על המחקר שהודלף עכשיו עוד אי אפשר לדבר, כי יש נתונים שצריך לתקנן לפני שמגיעים למסקנות. במחקר ניסו לאתר 'נקודות חמות' של עודף תחלואה בנפת חיפה, וזה יעזור לנו להיות ממוקדים בפתרונות. אם נגלה שזה בקרבת מפעלים, אולי זה יגיע לסגירת המפעלים. ואם זה בגלל תחבורה, נצטרך לטפל בתחבורה, למרות שזה יותר קשה".

המפעלים משתפים פעולה?

"הצגנו להם דרישות מפורטות, עד רמת הברז, זה תהליך שלוקח כמה שנים. אני לא שקט כי יש דברים שצריך לשפר ובינתיים האוכלוסייה סובלת. אבל אם להיות ריאלי, האוויר שתושבי חיפה נושמים טוב יותר מבגוש דן. בתקשורת לא מציגים לציבור את האמת, אלא בצורה שחורה מדי ולכן הציבור מודאג".

אנשים חולים ומתים, אפשר להבין למה הוא מודאג.

"הפוקוס על חיפה, ובתל אביב אנשים לא יודעים אבל מצבם יותר גרוע".