השקעות ואקזיטים בהייטק הישראלי: דרוש סט כללים מוסכם למדידה

סוד גלוי הוא שההייטק הישראלי מספק כותרות בתדירות מסחררת. בשבועות האחרונים, עוסק הענף בסיכומים ומנסה לשפוך אור על השאלה - מה היה היקף ההשקעות והאקזיטים בענף בשנת 2015? אקדים ואומר – שנת 2015 הייתה מצוינת, אלא שהמספרים שפורסמו איבדו לעיתים את האחיזה במציאות.

אני סבור כי נכון לקבוע סט כללים מוסכם למדידה, אשר יהווה קו מנחה עבור כל מי שמנסה להתחקות אחר המספרים האמיתיים של ההייטק הישראלי. לדעתנו על המדידה להיות שקופה, עקבית וברת השוואה לצורות המדידה המקובלות בעולם. כך, לדוגמא, כאשר מתייחסים לסכומי ההשקעות והאקזיטים, אין זה נכון לכלול חברות שהוקמו ע"י ישראלים לשעבר כאשר לחברה יש מעט פעילות בישראל, אם בכלל.

ומה עוד? עליה לכלול רק חברות מגובות הון סיכון שכבר עם הקמתן הייתה להן פעילות משמעותית בישראל. מומלץ, כי בקביעת שווי האקזיט בהנפקה ציבורית, נתייחס לשווי החברה במועד ההנפקה וללא כספי ההנפקה ("שווי לפני הכסף"), במדידת האקזיטים יש לספור רק פעם אחת, דהיינו חברה שנרכשה בעבר לא תספר שנית, גם אם נמכרה שוב. כמו כן, אין למדוד תשלומים התלויים בביצועים עתידיים ובהנחה שהם חלק משמעותי מהעסקה אלא אם אלו ודאיים. יש גם לקבוע רף מינימום, מוצע סכום של 10 מיליון דולר.

לאור זאת, מהם המספרים של ההייטק הישראלי בשנת 2015?

הרבעון האחרון של 2015 וגם ינואר 2016 היו תקופות טובות מבחינת היקף הגיוסים צילום: שאטרסטוק

היקף ההשקעות של קרנות הון סיכון בחברות ישראליות עמד על 2.6 מיליארד דולר לעומת 2.1 מיליארד דולר ב-2014, צמיחה של 23% אחוזים. עם זאת, בעולם ובארה"ב חל גידול של כ- 33% בסך ההשקעות של קרנות הון סיכון.

מבחינת אקזיטים של חברות מגובות הון סיכון, היקף מכירת החברות הישראליות הסתכם ב-3 מיליארד דולר לעומת 2 מיליארד ב-2014. היקף ההנפקות של חברות מגובות הון סיכון ירד מ- 8 ב-2014 ל- 5 ב-2015 שווי החברות במועד ההנפקה ירד מ- 1.8 מיליארד ל-1.2 מיליארד בשנה האחרונה, כך שסך היקף האקזיטים ב- 2015 הינו 4.2 מיליארד דולר לעומת 3.8 מיליארד דולר בשנת 2014, גידול של כ-10%. יש לציין כי בשנת 2014 חברת מובילאיי הנפיקה בבורסה בארה"ב, כשהנפקה זו לבדה הייתה בשווי של מעל 4 מיליארד דולר, אך מובילאיי אינה חברה מגובת הון סיכון ולכן איננה כלולה כאן.

אומנם הגידול בהשקעות בישראל נמוך מהגידול בארה"ב ובעולם, אך אין מדובר בסממן שלילי. יחס האקזיטים להשקעות בישראל היה בשנה החולפת 1.6, כפול מהיחס של 0.8 בארה"ב. הסיבה העיקרית לכך הינה היקף ההשקעות האדיר בחברות ה"יוניקורנס" בארה"ב, אשר העדיפו לגייס כספים בשוק הפרטי, להגיע לשוויים אדירים ולא לצאת לשוק הציבורי, בעוד בארץ תופעה זו כמעט ואינה קיימת. ישראל מונעת בעיקר מאקזיטים של חברות ישראליות אשר נרכשו על ידי תאגידים בינ"ל בשוויים שבין 150-350 מיליון דולר, בהן עסקאות אנפרונה-אמזון, אדאלום- מייקרוסופט, אינפוסיס-פאנאיה ואחרות.

בחודשים האחרונים אנו עדים לשינוי מגמה: ירידה בגיוסים בארה"ב, כאשר הסיליקון וואלי נפגע בצורה משמעותית. בנוסף, ניכרת ירידה בסבבי "המגה גיוסים", קרי גיוסים בסכומים של מעל 100 מיליון דולר. חברות הטכנולוגיה אשר הנפיקו או נרכשו עשו זאת בשווים נמוכים מהערכות השווי הקודמות שלהן.

ומה צפוי לנו ב-2016? בישראל, גם הרבעון האחרון של 2015 וגם ינואר 2016 היו תקופות טובות מבחינת היקף הגיוסים ונשאלת השאלה האם ומתי גם אנחנו נושפע מהתקררות השוק האמריקאי? להערכתי, גם בישראל תחול ירידה מסוימת בשווים ובהיקף ההשקעות אולם התנודתיות תהיה קטנה יותר, שכן בסה"כ ישראל שמרה על "שפיות יחסית" בשווין של החברות הבוגרות.

היקף האקזיטים צפוי להישמר וימשיך לעמוד על סך של כ- 3 מיליארד דולר. לא צפויות הנפקות משמעותיות במהלך השנה. היקף ההשקעות יקטן ב- 15-20% לעומת שנת 2015. השקעות סיד בחברות חדשות יקטנו בצורה משמעותית, היקף ההשקעות בסבבים ראשוניים יפגע בצורה מינורית והשווים של ההשקעות בשלבים מאוחרים יקטנו, אולם בצורה פחותה מארה"ב.

2017 צפויה להיות טובה הרבה יותר מ-2016 בהיקף האקזיטים לאור הצטברות של כ-40 חברות מצויינות, אשר יגיעו לבשלות לאקזיט במהלך אותה שנה.

אין ספק, ההתקררות תגיע גם להייטק הישראלי, אולם בדומה לשוק ההון האמריקאי אשר חווה בתקופה האחרונה תנודתיות רבה יותר מהשוק הישראלי, כך צפוי גם בתעשיית ההון סיכון המקומית: גלי תנודתיות, אך בעוצמה נמוכה יותר מהגל האמריקאי.