מסתמן: רשות המסים לא תקבל מידע מחשבונות עסקיים באופן שוטף

בדיון שהתקיים היום (ב') בוועדת החוקה של הכנסת בנוגע להצעת חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה, הסתמן כי הצעת החוק שנועדה להילחם בהון השחור תרוכך באופן משמעותי ורשות המסים לא תקבל מידע מחשבונות עסקיים.

על פי הצעת החוק המקורית, גופים פיננסיים כדוגמת בנקים יהיו מחויבים להעביר נתונים באופן שוטף מחשבונות עסקיים ובנוסף הרשות תוכל לבקש מאותם גופים מידע ספיציפי דרך חיתוכים שונים שיאפשרו לה להגיע בצורה יעילה יותר למעלימי המס, תחת מגבלות חסיון מסוימות עבור הלקוחות. כעת מסתמן כי רשות המסים הסכימה לוותר על קבלת המידע מחשבונות עסקיים, וזאת במטרה להצליח להעביר את הסעיף המאפשר לה לקבל נתונים לפי פילוחים.

משה אשר מנהל רשות המסים צילום: עומר מסינגר

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי הציע היום בדיון מתווה לפיו תוקם ועדה בראשות שופט בדימוס ויהיו חברים בה נציג רשות המסים ואיש ציבור בעל ניסיון רלוונטי בתחום. הוועדה היא זו שתאשר את השאילתות השונות של רשות המסים ותוודא שאין בהם פגיעה בפרטיות או כל בעיה משפטית אחרת. סלומינסקי פירט כי "משיחות עם עוסקים בנושא עולה חשד סביר שהון שחור לא ימצא בעסקיים אלא בפרטיים". סלומינסקי המשיך ואמר כי "לדוגמא, העברת כסף מהארץ לחו"ל - זה פוטנציאל להברחת הון או הון שחור. אם הרשות תבקש לדעת מי אותם הפרטיים שמעבירים כספים לחו"ל יוקם גוף שיורכב משלושה אנשים - שופט בדימוס איש רשות המסים ואיש כמו מנכ"ל אוצר לשעבר או חשכ"ל לשעבר וכדומה. הוועדה תהיה אובייקטיבית לחלוטין, תחול עליה חובת הסודיות ואליה ישלחו שאילתות בנוגע לחשבונות פרטיים, והם יבדקו אם יש סיבה להכנס לחשבון פרטי. הוועדה תחליט האם להיענות לבקשה. אם הוועדה תאשר, הבקשה תעבור ליועמ"ש או למשנה ליועמ"ש שיאשר את הבקשה. אם הבקשה תאושר, המידע יועבר לגוף מוסמך בבנק. המידע לא יועבר לסניף או להנהלה אלא לאדם שיוסמך לכך בכל בנק. אולם צריך לקבוע קריטריון קבוע מראש מה הם המידעים בגינם יועברו בקשות כגון העברות למדינה מסוימת או מעל סכום מסוים. ברשות המסים תוקם קופסה שחורה שזה יהיה עיסוקם והמידע ינותק מהמערכת הכללית של הרשות".

מנגד, ארגוני המייצגים הביעו חוסר שביעות רצון גם מההסכמות הקיימות. כך למשל ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס אמר ל"כלכליסט" כי "מה שמטריד אותנו זה בין היתר העובדה שאזרחי ישראל יקראו לחקירות מס הכנסה, ביום בהיר אחד , למרות שפעולה בנקאית שביצעו אין לה כל קשר להעלמת הכנסות. ולכן באם תאושר החקיקה הזאת אנחנו מבקשים שבמצב כזה יקבל האזרח מכתב עם בקשת הבהרה בנוגע לפעולה כספית זו או אחרת , שמייצג מטעמו יוכל לסייע לו במענה ולייצג אותו בנושא. במידה והמענה לא יענה לצרכים של רשות המסים תוכל הרשות לזמן אותו לדיון רגיל ולא לחקירות, דיון שהוא יוכל להיות מיוצג בו".

אחד הקולות הבולטים שהתנגדו לחקיקה היה ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, שהתעקש לפני מספר חודשים להביא את הצעת החוק אל הוועדה שבראשותו. לדבריו "בחוק יש שני סעיפים שאין קשר ביניהם, החוק לאיסור הלבנת הון (העוסק בסיווג עבירות המס כעבירות מקור- ע"מ) ששייך לוועדת החוקה, והעברת המידע מגופים פיננסיים שזה ועדת כספים, חיברו אותם כי לא רצו (משרד האוצר- ע"מ) שזה יהיה בוועדת כספים. זה לא איסור הלבנת הון. יש פה טעות בקונספציה. אני חושב שהעברות מידע הם דברים חמורים במשטר דמוקרטי, אתה יודע איפה הוא מתחיל, ולא יודע איפה הוא מסתיים. המדינה צריכה לדעת לעשות את האיזון אלא אם כן היא צפון קוריאה, שאף אחד לא יגיד שאם אתה בסדר אז רשות המסים לא תתקשר אליך. אין בסדר, אתה נכנס לסיוט, אף אחד לא חייב לך דין וחשבון, אם אתה מתנהל על פי החוק ונורמלי, אתה לא צריך לקבל את הטלפון מרשות המסים. אם מישהו מעביר כסף לאיי קיימן רשות המסים יכולה לבדוק את זה גם בלי החוק, בהתחלה היה מדובר גם על גופים עסקיים. אלה שיש להם כסף גדול לא יפגעו מהחוק הזה, אתם תפגעו במעמד הביניים".

אחת הסיבות המרכזיות שהביאו את האוצר להעדיף את ועדת החוקה על ועדת הכספים היא דווקא גפני. החשש שלהם הוא כי גפני יטרפד את הצעת החוק, שכן קהל המצביעים שלו, האוכלוסייה החרדית, הוא זה ששיעור ההון השחור בו הוא מהגבוהים במדינה, כך על פי ההערכות השונות, והאפשרות של רשות המסים לדעת מה קורה בחשבונות הבנק שלהם יהיה צעד משמעותי במלחמה בהון השחור.

ח"כ אורלי אבקסיס-לוי תקפה בדיון את רשות המסים וטענה כי "הרשות לא עושה שימוש בכלים שעומדים לרשותם אבל הם באים בבקשה לצוללת גרעינית", לדבריה "ההצעה הופכת את נטל ההוכחה לכיוון האזרח. אני חוששת מאותם פקידים שבידם נפקיד את האקדח שיוסמך לקבל מידע. מי ימנה את את חברי הוועדה?".

עו"ד אורי גולדמן, נציג לשכת עורכי הדין ויו"ר משותף בוועדת איסור הלבנת הון במחוז מרכז של לשכת עוה"ד, אמר בדיון: "גם עתה, לאחר הצגת המתווה והורדת הדיווח הקבוע החודשי של הלקוחות העיסקיים, הישג מדהים בפני עצמו, הרי שפוטנציאל הפגיעה האנושה בפרטיות האזרחים (גם הפרטיים) קיים. תיקון החוק המוצע יגרום לעודף רגולציה וליצירת "חשד" כנגד קבוצות שלמות שפועלות כדין, רק בשל רצון של הרשות לבדוק את אותה קבוצה. נטל שאסור שיוטל על האזרחים, על אף מנגנוני הפיקוח שמוצע במתווה".