"לאומי לחץ שאשלם ויצר העדפת נושים"

בצעד נדיר מבקש חייב בפשיטת רגל לחקור דווקא את הבנק שפתח נגדו בהליך ואת המנהל המיוחד שמונה לו בטענה להעדפת נושים. החייב הוא יוסף גרינפלד, מבעלי השליטה בקבוצת קרדן שנקלע לחובות של כ־350 מיליון שקל. בבקשה הלא שגרתית נטען שבנק לאומי, שלו חייב גרינפלד 110 מיליון שקל, ביצע העדפת נושים אסורה ועליו להחזיר לקופת הכינוס כ־17.5 מיליון דולר. גרינפלד, באמצעות עו"ד אביחי ורדי, מעלה טענות קשות בנוגע להתנהלות הבנק בשנים האחרונות וכן בנוגע להתנהלותו של עו"ד עופר שפירא, שמונה למנהל מיוחד מטעם הבנק ובאישורו של בית המשפט במסגרת הליך פשיטת הרגל.

פשיטת הרגל של גרינפלד מתנהלת כשנה בעקבות בקשה של בנק לאומי. בהמשך פתח בנק אגוד בהליך דומה, לאחר שגרינפלד צבר כלפיו התחייבויות של 27.5 מיליון שקל, בעיקר לטובת שלוש דירות יוקרה במגדלי אקירוב. בית המשפט הפריד בין ההליכים, וכעת הליך מכירת הדירות כבר בעיצומו. אם כי במהלך הדיון בבקשת אגוד ניסתה רעייתו של גרינפלד, ג'ורג'ט גרינפלד, למנוע את פינויה מהדירה וטענה לפני בית המשפט שהזכויות בדירתה במגדלי אקירוב שייכות לה בלבד, מתוקף הסכם ממון שחתמה עם בעלה בבלגיה לפני שנים רבות. עוד טענה הרעיה שהיא דיירת מוגנת.

יוסף גרינפלד צילום: עמית שעל

"אילוץ ושידול שלא כדין להעברת הכסף"

גרינפלד טוען כי "בשל אילוץ ושידול של הבנק שלא כדין העביר החייב ללאומי כספים ושעבד נכסים משותפים לו ולרעייתו בסכום של כ־17.5 מיליון דולר ובכך הרע את מצבו של החייב ומנע ממנו להשתמש בהם לחלוקה לכלל נושיו". לשיטת גרינפלד, הוא "הסכים להזרים כספים ולשעבד נכסים פרטיים בכפוף לתוכנית פריסה והבראה של החברה". שאם לא כך היה, גרינפלד טוען שהיה פועל למימוש המניות שערכן באותה העת, לדבריו, היה מכסה את מלוא החוב.

הבנק הטעה את גרינפלד, לדבריו, "מתוך תכלית אחת — שעבוד נכסי המקרקעין כביטחון לחוב נוכח העובדה שהבנק לא האמין בהתאוששות המניה". לדברי גרינפלד, לבנק היו טענות כלפיו, בין השאר להברחת נכסים, אך למרות זאת לא פעל לפירעון מיידי, במיוחד על רקע טענת הבנק ש"לאורך כל הדרך היו אותות אזהרה".

"נראה אבסורד כי דווקא החייב הוא אשר מעלה טענות לביטול הענק או העדפה פסולה ולא המנהל המיוחד". למעשה, טוען גרינפלד, פעל שפירא לטובת האינטרס של הבנק ולא של הנושים, כבעל תפקיד. "לאומי", נכתב עוד, "ביקש לשפר מעמדו על פני יתר הנושים והלכה למעשה פעל להעדפת נושים... ברטרוספקטיבה ניתן להבחין בבירור שלאומי נטל מידי גרינפלד את כל ההון הנזיל שיכל להעמיד, מיצה את יכולתו לספק בטוחות נוספות וכשפעולות אלו הגיעו לקצן בינואר 2014, פעל נגד גרינפלד, תוך הפרת הסכמות מולו", נטען בבקשת גרינפלד.

עו" אביחי ורדי. ביקש בירור מקיף צילום: יעל צור/ישראל סאן

גרינפלד מבקש למעשה להטיל על לאומי אחריות על שלא פעל להקטנת נזקו. "לשיטת לאומי החל מ־2008 היה גרינפלד חדל פירעון", כתב עו"ד ורדי בשם גרינפלד והוסיף שבאותו הזמן היה בידי הבנק "כל המידע העסקי הנוגע לגרינפלד ולעסקיו".

לאור הבקשה הזאת ביקש שופט הפירוקים בבית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין לקבל הבהרות. "האם הבקשה אינה מקדימה את זמנה?", שאל בהחלטתו. "האם אין מקום שגרינפלד יקדים פנייה לבעל התפקיד על מנת שישקול את הגשת הבקשה ומכל מקום הסעד הנכון הינו לחייב את בעל התפקיד להגיש בקשה לסעד המבוקש?".

בתגובה לשאלותיו של השופט כתב עו"ד ורדי שבנסיבות המקרה השאלות שמעלה מרשו הן משפטיות בעיקרן. "אמנם אין מדובר בנושה המבקש להגיש תביעה עצמאית... אך למבקש טענות רבות כנגד בנק לאומי אשר הבירור העובדתי אינו יכול להתברר בפני בעל תפקיד. ישנו צורך בשמיעת עדים, הגשת תצהירים, חקירות וכו'. למבקש הזכות לקבל יומו בבית המשפט".

עו"ד עופר שפירא. "מימש שעבודים מרצונו" צילום: אוראל כהן

עוד צוין כי דחיית הדיון בבקשה עד הכרזתו של גרינפלד כפושט רגל "כמוה כהחלטה שתשפיע באופן סופי ודרמתי על כל הצדדים, ללא אפשרות אפקטיבית לתיקון, סוג של אל חזור".

בסוף השבוע שעבר הורה השופט אורנשטיין לכנ"ר להשיב לבקשה בתוך כמה שבועות "וללא עמדת המנהל המיוחד מהטעמים הנזכרים בבקשה".

"המינוח החוקי הוא העדפת מרמה"

מעו"ד שפירא נמסר כי בבקשתו של גרינפלד הוא למעשה טוען "שביצע בעצמו העדפת מרמה כשפרע לבנק חובות מתוך תמורת מימוש של נכסים שהיו משועבדים לבנק. בלי להתייחס למרמה שמר גרינפלד מייחס לעצמו, לפי מיטב בדיקתנו מדובר במימוש נכסים שהיו משועבדים לבנק ושמומשו על ידו ועל ידי אשתו מרצונם החופשי". למען הדיוק, עו"ד שפירא ביקש להבהיר ש"לא ייצג את הבנק בתקופה שבה בני הזוג יצרו את השעבודים, ואף לא כשמימשו את הנכס הראשון. שפירא שימש יועץ לבנק בעת שהזוג ביקש לממש את הנכס המשועבד השני והיה עד לכך שהבנק נעתר לבקשתם, לפנים משורת הדין וללא כל העדפה לנושה כזה או אחר".

מלאומי נמסר: "מדובר בבקשה הזויה ומופרכת נוספת של מר גרינפלד בניסיון לעכב את ההליך המשפטי נגדו. המקור היחיד לכספים שקיבל הבנק לפירעון חובותיו של מר גרינפלד הם נכסים שהיו משועבדים לבנק. ראוי שמר גרינפלד ישתמש במינוח החוקי הנכון של טענתו, העדפת מרמה ולא העדפת נושים".