השגשוג של ההייטק הישראלי מתחיל בבית הספר היסודי
לאורך שלושים השנים האחרונות התפתחה בישראל תעשייה מבוססת ידע הכוללת הייטק, קלינטק, ותשתיות בנייה ומים חכמות שביצרו את חוסנו של המשק, אך ההשקעה ההולכת ופוחתת במקצועות המדעיים עלולה להפוך את המגמה לרעתנו
08:0119.02.16
השבוע פרסם הכלכלן הראשי במשרד האוצר סקירה שהצביעה על האטה משמעותית בקצב הצמיחה של ענף ההייטק הישראלי. האטה זו באה לידי ביטוי בירידה בדירוגים של ישראל במדדי חדשנות גלובליים. הפרשנות שניתנה למגמה זאת הצביעה על גורמים שונים בהם שנת האטה בהיי-טק העולמי: קיפאון בנתוני התעסוקה בתחום, צמצום פעילות של חברות זרות בישראל ועוד.
קראו עוד בכלכליסט:
- יורדים כיתה: כשפייסבוק ומעצמות ההייטק משתלטות על בתי הספר
- טלדור זכתה במכרז של משרד החינוך בהיקף 6 מיליון שקל
- פלייסטיישן וגיר: בתי ספר בעולם מאמצים את שיעורי הגיימינג
לכל גורם השפעה מסוימת על ההאטה בקצב הצמיחה של ענף ההייטק בישראל, אולם הגורם המשמעותי ואף המאתגר ביותר העומד בפני מגזר ההייטק הוא ההיצע המוגבל של כוח האדם המיומן העוסק במקצועות ההנדסה. המחסור בכוח האדם הוא תוצאה של היעדר עידוד החינוך הטכנולוגי והמדעי במערכת החינוך. לפי נתוני קרן טראמפ, מספר תלמידי בית הספר בישראל הניגשים לבגרות חמש יחידות במתמטיקה נחתך ברבע מאז שנת 2006 ל-9,350 בשנת 2014.
בנוסף, על פי דו"ח ה-OECD, משנה לשנה אנו עדים לירידה ברמת ההישגים של תלמידי ישראל בלימודי המדעים בכלל ולימודי המתמטיקה בפרט, כאשר תלמידי מתמטיקה ומדע ישראלים הגיעו לתוצאות נמוכות מהממוצע מבין 65 המדינות שנבדקו על ידי הארגון. על כן אין זה מפתיע כי אחוז מקבלי התארים בתחומי המדעים ירד באופן משמעותי ביחס למדינות החברות בארגון ה-OECD ואחת ההמלצות הינה הטמעת לימודי מתמטיקה ומדעים בבתי הספר בהם התחום לא נלמד.
בישראל, לאורך שלושים השנים האחרונות, התפתחה תעשייה המבוססת על ידע ריאלי – בין אם תעשיית היי טק, תעשיית התפלה, קלינטק, תשתיות בנייה, ותעשיית מים חכמה, שקידמו את הכלכלה הישראלית וביצרו את חוסנה. תעשיות אלה, שאחראיות על מרבית הייצוא ועל חלק ניכר מהתל"ג, הן שסיפקו למשק הישראלי את היסודות האיתנים עליהם הוא נשען.
תלמידי תיכון (אילוסטרציה). החינוך למקצועות הטכנולוגיים צריך להתחיל עוד קודם - בביה"ס היסודי צילום: שאטרסטוק נתונים אלה ואחרים ממחישים את הצורך לשנות תפישה ולהתאים את מערכת החינוך הישראלית למציאות הנוכחית - בה הבסיס לעושר הלאומי, לשיעורי תעסוקה גבוהים ולצמיחה בת קיימא, עובר במקצועות המבוססים על טכנולוגיה.
בישראל קיימת מדיניות ממשלתית התומכת בסטארט אפים, והשירות בצבא אף הוא תורם לאישיות היזמית, אך החינוך ליזמות, חדשנות וטכנולוגיה צריך להתחיל כבר בבית ספר היסודי. ילדים צריכים ללמוד תכנות כשיעורי חובה המהווים חלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים. בצרפת למשל לימודי תכנות משולבים כבר במערכת הלימודים בבתי הספר היסודיים, ולאחרונה הולנד הודיעה כי גם היא מקדמת את הנושא.
המשק הישראלי משווע למהנדסים בכל התחומים, הביקוש למהנדסים צומח ומספר החברות שמבוססות על ידע הנדסי הולך וגדל. בשל כך השחיקה המתמדת בלימודי המדעים, עלולה להכות בכלכלה הישראלית בעשורים הקרובים.
מבלי שנשים לב, הכיוון התעסוקתי של כל אחד ואחת מאיתנו מושפע מאוד כבר בגיל צעיר מהתרבות, מהחינוך בבית ומהחינוך בבית הספר. ככל שנתחיל ליישם חינוך טכנולוגי מוקדם יותר, כך תתקבל אצל בנים ובנות ההחלטה לגבי מסלול הקריירה שלהם בעתיד. יש להתחיל את החינוך הטכנולוגי מוקדם ככל הניתן ולא להמתין לשנות הנעורים. אם רוצים לחנך את הצעירים לפנות למסלול טכנולוגי, יש להתחיל בכך כבר בשנים הראשונות. ככל שהדבר יתחיל מוקדם, כך הוא יוביל בעתיד לא רק למינוף יזמות, חדשנות וסטארט-אפים, אלא גם יעודד שוויון הזדמנויות.
הכותב הוא נשיא SCE - המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון
