הפצצה של רשות המסים: המס על הפחם יוכפל, תעריף החשמל יזנק בכ-8% השנה
הוועדה שהוקמה במטרה לקבוע מדיניות מיסוי המעודדת שימוש בתחליפי נפט מפרסמת הבוקר את המלצותיה, לפיהן יש לעדכן את הבלו על דלקים שונים. המהלך צפוי להכניס 2.2 מיליארד שקל נוספים לקופת המדינה כבר ב-2016, אך הוא ישפיע באופן ישיר על יוקר המחיה
לפי רשות המסים סל הדלקים הנוכחי של מדינת ישראל אינו מכמת נכון את ההשלכות הסביבתיות שלו, ולכן הם ממליצים לשנות את המס (בלו) שמוטל על דלקים שונים, לרבות תעשיה וייצור חשמל. לפי רשות המסים שינוי המס יביא לכך ש''הכנסות המדינה צפויות לגדול בכ-2.2 מיליארד שקל'' כבר בשנת 2016, כאשר מבחינתם ''הביקוש לחשמל ודלקים קשיח יחסית ולכן לא ניתן לצפות לשינוי דרסטי בצריכת דלקים. אולם, בטווח הארוך לאור הפנמת העלויות במחיר הדלקים ניתן לצפות להחלטות שקולות יותר בקרב הצרכנים בצריכת דלקים, חשמל או מוצרים התלויים בהם ולירידת הזיהום והתחלואה בהתאם." לשון המלצות הוועדה.
אז מהן ההמלצות שישפיעו על כיסם של האזרחים? לפי רשות המסים, המס המוטל כיום על פחם (כ-46 שקל לטון) נמוך מדי ולכן יש להציב אותו על 216 שקל לטון כבר השנה. המשמעות היא אחת – מאחר וסל הדלקים של חברת החשמל מורכב גם מפחם (כ-40% מסל הדלקים) רשות המסים מעריכה ש”העלאת הבלו (מס) על גז טבעי ופחם תייקר את מחיר החשמל במשק בכ- 8% בשנת 2016 וב-3% נוספים עד שנת 2020''. רשות המסים לא מוטרדת מתגובת האזרחים למהלך, או מהניסיונות של שר האוצר כחלון לנפנף בהורדת יוקר המחיה, והיא מחדדת ש"יש לציין שלפני השינוי תעריף החשמל במדינה נמוך יחסית למדינות ה-OECD, וגם לאחר השינוי התעריף לא יהיה גבוה''.
ומה לגבי גז טבעי לתעשייה? כאן רוצים להזניק את המס האפסי שמוטל על המפעלים מכ-17.3 שקל לטון לכ-213 שקל בשנת 2020 ועד ל-376 שקל לטון בשנת 2021. המשמעות היא ש''העלאת הבלו על גז טבעי תייקר את מחיר הגז לתעשייה בכ-18% בשנת 2020'', מה שישפיע על השיקולים של מפעלים בכלל להתחבר לגז טבעי. גם פה רשות המסים טוענת ש''עדיין, בשל האפשרויות להתחבר לגז טבעי התשומות של תעשייה יכולות להיות זולות ממה שהן היו לפני האפשרות להתחבר לגז טבעי. כך למשל, אם מחיר הגז הטבעי נמוך ב-57% ממחיר הסולר לאחר השינוי הפער יעמוד על כ-49%''.
ערן יעקב, המשנה למנהל רשות המסים והעומד בראש וועדת המיסוי הירוק צילום: אוראל כהן
הגנות ינוקא לגז טבעי, פחת מואץ לכלי רכב כבדים שינטשו את הסולר
ההמלצות נוספות של הוועדה בתחום הדלק הן להעניק הטבות ינוקא משמעותיות במס לגז טבעי דחוס (CNG) וכן להשוות את המס על מתנול לתחבורה לזה שמוטל על בנזין -55% - וזאת על בסיס תכולת אנרגיה. עוד מומלץ לבטל את הסדר ההישבון על הסולר לתחבורה.
בתחום התשתית, ההמלצות העיקריות כוללות פחת מואץ ותכנית משולבת מענקים ורשת ביטחון להקמת תחנות תדלוק בגז טבעי דחוס ומענקים להסבת תחנות תדלוק לקליטת תערובות מתנול.
בתחום הרכב ההמלצות העיקריות הינן להעניק פחת מואץ לכלי רכב כבדים מונעי גז טבעי דחוס ולאוטובוסים חשמליים, כמו גם להעניק הטבה באגרת הרישוי לכלי רכב "גמישי תדלוק" (FFV) הנעים על תערובת מתנול ובנזין ולהעלות את אגרת הרישוי על כלי רכב מונעי גז פחמימני מעובה (גפ"מ).
המלצה נוספת נוגעת לגובה הבלו על דלקים לחשמל ותעשייה, כיום גובה הבלו המוטל על דלקים מזהמים לחשמל ותעשייה אינו משקף את העלויות החיצוניות שלהם. לפיכך מוצע להעלות בהדרגה תוך מספר שנים את שיעור הבלו על דלקים בסקטורים אלה באופן שייטיב לשקף את העלויות החיצוניות הנגרמות משימוש בהם.
הוועדה שהוקמה על פי החלטת ממשלה משנת 2013 לצורך קביעת מדיניות מיסוי למגוון מקורות האנרגיה לתחבורה ולכלי רכב ולמתקני תשתית, כללה נציגים מרשות המסים, וממשרדי האוצר, התחבורה, ראש הממשלה, הגנת הסביבה והאנרגיה. בראשות הוועדה עמד המשנה למנהל רשות המסים, ערן יעקב.
