"מכרז עתידי לזיכיון ים המלח מחייב מנגנון לשיקומו על חשבון הזוכה"

המכרז העתידי לכריית מחצבים בים המלח יכלול מנגנון רכישה במחיר 'מוזל' בתמורה לשיקום הסביבה על חשבונו של הזכיין. כך מציעה עמותת אדם, טבע ודין (אט"ד) בנייר עמדה שהגישה היום (ה') לצוות הממשלתי שימליץ על הפועלות שיש לבצע לקראת סוף הזיכיון של כיל ב-2030. על פי כתב המינוי של הצוות, שבראשו עומד הכלכלן הראשי באוצר יואל נווה, המסקנות יוגשו לשר משה כחלון עד חודש מאי 2016.

הצוות הממשלתי לעניין תום הזיכיון בים המלח הוקם בעקבות אימוץ המלצות ועדת שישנסקי 2. ועדה זו בחנה את חלק המדינה ממשאבי ים המלח, והמליצה להגדילו באמצעות הטלת מס רווחי יתר בשיעור מקסימלי של 42% ותמלוג אחיד של 5% החל מ-2017. על פי הערכות המנגנון המוצע, שממנו תושפע בעיקר כיל, יוסיף עד 400 מיליון שקל בשנה לקופת המדינה.

במקביל לאישור מסקנות ועדת שישנסקי 2, הנחתה הוועדה את שר האוצר למנות צוות אשר יגבש המלצות באשר לפעולות הממשלה הנדרשות לקראת תום תקופה זיכיון ים המלח, ויבחן את אופן ההקצאה העתידי. בצוות שהחל לפעול בנובמבר 2015 ישנם 10 חברים ממשרד האוצר, המשפטים, רשות המסים, משרד הכלכלה, משרד האנרגיה והמים והמשרד לאיכות הסביבה. כאמור, הוא אמור להעביר את המלצותיו לשר לאחר השימוע הציבורי – מאי 2016.

מפעלי ים המלח צילום: גיא אסיאג

היום כאמור העבירה אט"ד את עמדתה. באמצעות מנכ"ל העמותה עמית ברכה וראש תחום כלכלה, סביבה ומשאבי טבע, לי-היא גולדנברג, כותבים באט"ד כי לדעתם יש לעצור את הכרייה בתום הזיכיון בשנת 2030, ולהתחיל לנקוט בפעולות לשיקום ים המלח. "עמדה זו", נכתב, "נובעת מהבחנה ברורה בין מה שהתבצע עד כה, בחסות הזיכיון, לבין מה שהיה צריך לעשות עם תחילת ההתדרדרות הדרסטית במצבו של ים המלח, ועל כמה וכמה שיש לעשות מעכשיו".

עם זאת, ולאור הסיכוי הלא גבוה שהמדינה תודיע על הפסקת פעילות הכרייה בים המלח בשל הערך הכלכלי הגבוה של המחצבים שמניב הכנסות לקופתה, באט"ד מוסיפים כי "ככל שלא תתקבל עמדתנו זאת, יש לפעול לבטל את חוק הזיכיון ולהבטיח שכל הסדר שיחליפו יכלול מנגנונים אשר יביטחו את ההגנה על ים המלח ושיקומו".

באט"ד מונים 4 נזקים סביבתיים עיקריים שנגרמו משאיבת המים שמבצעת כיל לצורך הפקת האשלג, ואשר גרמה לירידת מפלס המים באגן הצפוני: הרחקת חוף הים, יצירת 5,000 בולענים, התחתרות נחלים (שינוי שיפועי ערוצי הנחלים) ופגיעה במים תהום. "אין חולקים", נכתב בנייר העמדה, "כי ירידת מפלס האגם הצפוני יוצרת שלל מפגעי סביבה ותשתית אשר נאמדים בעשרות מיליוני דולרים ובהידרדרות אזור שלם". הכותבים מוסיפים כי "ים המלח הוא אוצר טבע חשוב וייחודי לישראל, אשר חשיבותו אינה מוטלת בספק. קיים פער אדיר בין ההכרה הלאומית הרחבה בחשיבות שימורו לבין מידת ההגנה שמספקת המדינה בפועל".

כאמור, ועל אף שבאט"ד חושבים שיש להפסיק את הכרייה לכל המאוחר בסוף תקופת הזיכיון, הם מציעים אלטרנטיבה במידה והכרייה תמשך. "אחת מהתחנות הקריטיות לעתיד ים המלח, הינו שלב בחירת בעל ההרשאה העתידי לכריית המינרליים", נכתב בנייר העמדה. "ההליך הוא הזדמנות לשם שיקום האגן הצפוני של ים המלח בפרט, ואף מפגעים שונים בסביבת הבריכות התעשיתיות באגן הדרומי. חשיבותה של נקודת זמן זאת נובעת מהאפשרות לכלול דרישות ותנאים סביבתיים בדרישות המכרז. בין היתר ניתן לשקול אימוץ מנגנון של רכשית הזיכיון במחיר 'מוזל', וזאת בתמורה לפעולות שיקום על חשבונו של הזכיין. המפעל שייבחר צריך להיות זה שיציע את התוכנית הטובה ביותר לשיקום ים המלח".